כורדית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| כורדית (كوردی, Kurdî, К'ӧрди) | |
|---|---|
| מדינות שבהן השפה מדוברת: | איראן, ארמניה, טורקיה, סוריה, עיראק |
| אזורים שבהם השפה מדוברת: | המזרח התיכון |
| סך כל הדוברים: | ? |
| מספר הדוברים שזו שפת אמם: | כ-15,000,000 [1] |
| שיטת הכתב: | באיראן ובעיראק אלפבית ערבי מותאם למדינה, בטורקיה ובסוריה אלפבית לטיני מותאם, במדינות ברית המועצות לשעבר אלפבית קירילי מותאם |
| דירוג: | ? |
| סיווג משפחתי: | הודו-אירופית הודו-איראנית |
| חומר נוסף: | ספר לימוד |
| מעמד רשמי | |
| השפה הרשמית במדינות: | עיראק (אזור כורדיסטן) |
| גוף מפקח: | אין |
| ראו גם: שפה • רשימת שפות | |
השפה הכורדית (كوردی, Kurdî) הנה שפתם של הכורדים, ובעיקר המוסלמים שבהם (אין לבלבל עם הארמית החדשה המדוברת בפי יהודי ונוצרי האזור). היא מדוברת באזור כורדיסטן שבצפון איראן, צפון עיראק ומזרח טורקיה. השפה הכורדית נחלקת לשני דיאלקטים עיקריים הכורמנג'י והסוראני. אין הבנה הדדית בין הדיאלקטים הללו. יש הטוענים כי על מנת לדייק יש לדבר על "לשונות כורדיות".
הכורדית היא לשון איראנית צפון מערבית.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
השפה הכורדית החלה להתגבש יחד עם הזהות הלאומית הכורדית במאה העשירית לפני הספירה, כאשר שבטים פרסיים החלו ליישב את האזור שמכונה היום כורדיסטן.
הספר הקדוש של דת היזידים כתוב בניב עתיק של כורדית.
החל מהמאה ה-15 החלה להתפתח שפה כורדית ספרותית. הסופרים הכורדיים הבולטים הם אחמדה חאני (Ehmedê Xanî), מלאיה יזירי (Malaye Jaziri) ופאקי טאיראן (Faqi Tayran).
במאה ה-20 התגבשו המדינות העצמאיות המודרניות ששולטות על השטח של כורדיסטן - טורקיה, איראן, עיראק וסוריה. מתוכן רק עיראק נתנה הכרה רשמית מלאה לשפה הכורדית. בטורקיה וסוריה יש חוקים שמגבילים את השימוש בשפה. אם כי בעשרים השנים האחרונות ניתן להצביע על הגמשה יחסית ביחסי השלטונות ללשון הכורדית ואין איסור על פרסום דברי דפוס ושירים בלשון זו.
[עריכה] דקדוק
בתחום שם העצם הכורדית מבחינה בשני מינים דקדוקיים - זכר ונקבה, ושני מספרים - יחיד ורבים. לכורדית תווית סיתום פוסט-פוזיטיבית.
הכורדית מבחינה בין שתי יחסות - היחסה הישירה (נומינטיבית) והיחסה העקיפה (כל השאר). בכורדית יש במבנה סמיכות המזכיר את מבנה הסמיכות בשפות השמיות. מבנה הסמיכות מסמן את הנסמך על ידי צורת יחסה מיוחדת ואת הסומך באמצעות היחסה העקיפה. התוצאה, מלבד מבנה סמיכות, היא חוסר סימון של מעמד תחבירי (על ידי אחת משתי היחסות העיקריות) של מבנה הסמיכות עצמו.
הפועל הכורדי מבחין בשני גזעים - גזע העבר וגזע ההווה. אל גזעים אלו מצטרפות מורפמות המסמנות אספקט, זמן (tense) ומודוס. בנוסף קיימת מערכת עניפה של פעלי עזר. הפועל נוטה בגוף ומספר.
כורדית היא שפה ארגטיבית למחצה. מבעים בהם הפועל מצוי בגזע העבר מדגימים מערכת ארגטיבית, מבעים בהם הפועל מצוי בגזע ההווה מדגימים מערכת אקוזטיבית. כלומר - כל הפעלים העומדים מקיימים התאם (בגוף ומין) עם המשתתף היחיד במשפט. הפעלים היוצאים מובדלים זה מזה בהתאמה לגזע הפועל. בגזע ההווה הפועל מקיים התאם עם "עושה הפעולה" המופיע ביחסה הישירה, והמושא מופיע ביחסה העקיפה. בגזע העבר הפועל מקיים התאם עם המושא של גזע ההווה, המופיע ביחסה הישירה, ו"עושה הפעולה" מופיע ביחסה העקיפה.
עם זאת בלשנים רבים מצביעים על כך שהאבחנה הזו אינה מדויקת דיה, וכי במצבים מסוימים קיים ניגוד בין דגם פעלי ארגטיבי ודגם פעלי אקוזטיבי.
[עריכה] הקשר בין הכורדית לניבים ארמיים
בלשנים רבים מצביעים על צבר של תכונות דקדוקיות הדומות בין הכורדית (והלשונות האיראניות בכלל) לניבים הארמיים המדוברים באזור האיראני. דמיון זה הוא ככל הנראה תוצאה של מגע ישיר ארוך שנים בין דוברי לשונות איראניות ודוברי ניבים ארמיים. שתי דוגמאות בולטות ביותר הן מערכת הפועל והסמיכות הכורדית. מערכת הפועל בניבים ארמיים מסוימים (זאכו, אורמי) איבדה את מערכת הבניינים השמית לטובת מערכת המבוססת על מספר גזעי פועל (2 או 3). בנוסף הארמית אף היא מראה הבדלים בהתאם הפועל כתלות בגזעו, בדומה לכורדית וללשונות איראניות רבות אחרות (אך לא לפרסית החדשה). הכורדית יוצאת דופן בין הלשונות ההודו אירופיות בכך שפתחה מבנה סמיכות, המאפיין מאוד את הלשונות השמיות אשר דוברו בסביבתה.
[עריכה] כתב
| עיינו גם בפורטלים: | |||
|---|---|---|---|
 |
פורטל המזרח התיכון | ||
 |
פורטל בלשנות | ||
השפות הכורדיות נכתבות במספר מערכות כתב שונות:
- בעיראק ואיראן הכורדים משתמשים בעיקר באלפבית שמבוסס על האלפבית הערבי.
- בסוריה וטורקיה הכורדים משתמשים באלפבית כורדי לטיני המבוסס על הכתב הטורקי המודרני.
- בברית המועצות פותח אלפבית כורדי שמבוסס על האלפבית הקירילי, כדי לשמש את הכורדים המעטים שגרים באזור הקווקז.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ויקיפדיה בשפה זו: כורדית |
