כביש 13
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| כביש 13 | |
|---|---|
 |
|
| סיווג | כביש ארצי |
| ציר | כביש רוחב |
| אורך | 12 ק"מ |
| נקודת התחלה | צומת ציחור |
| נקודת סיום | צומת מנוחה |
 רכס מנוחה
|
|
כביש 13 הוא כביש רוחב ארצי בדרומה של מדינת ישראל. הכביש מקשר בין צומת ציחור בכביש 40 (כביש הר הנגב) לבין צומת מנוחה בכביש 90 ("כביש הערבה"). למרות אורכו של הכביש העומד על 12 קילומטר בלבד, הוא בעל חשיבות כיוון שהוא כביש הרוחב היחיד בערבה והכניסות האחרות מכביש הערבה אל פנים הארץ נמצאות במרחק של 37 קילומטר מדרום, בצומת קטורה, ו-60 קילומטר מצפון, בצומת עין חצבה. הכביש משמש בעיקר כציר תנועה בדרך לאילת ולישובי דרום הערבה ומהם חזרה, באמצעות כביש 40 החוצה את הנגב במכתש רמון, והוא תוואי חליפי לכביש הערבה.
תוכן עניינים |
[עריכה] טופוגרפיה
הכביש הוקם על קו הגבול הנופי והטופוגרפי שבין רכס מנוחה הגבעי שמצפון לו, המגיע לפסגותיו בהר מנוחה ובהר חמדה, שתיהן בגובה של 409 מטר מעל פני הים; לבין השטח המישורי שמדרום לו. בעוד שרכס מנוחה המסתיים במזרחו בגבעת עורקים בגובה של 298 מטר, סמוך מאוד למישור הערבה, מנוכז בחלקו צפונה אל אפיקיו התלולים של נחל פארן, המישור שמדרום לכביש שגובהו בין 200 ל-300 מטרים בלבד מתון ממנו בהרבה. המישור מנוכז על ידי נחל מנוחה, נחל יזיז ונחל דממה, והוא המישור הצפוני ביותר שאיפשר את הקמת הכביש בנוחיות. הכביש עצמו בתוואי של 12 ק"מ יורד מגובה של 270 מטר מעל פני הים לגובה של 85 מטר מעל פני הים בלבד, היינו שיפוע של כ1.5% בממוצע, דבר המתאפשר לו לשמור על תוואי ישר יחסית.
[עריכה] אתרי עניין
הכביש מסתיים בצומת מנוחה, מקום בו הקים כושי רימון את פונדק 101, 101 ק"מ צפונית מטאבה או על שם יחידה 101 בה שירת. הפונדק ניצב אל מול הפתח בהרי אדום המוביל אל פטרה שבירדן, וגם היורדים בכביש 13 יכולים להבחין בפתח זה. בצידו האחר של הכביש, סמוך לתחילתו במוצת ציחור, חולף שביל ישראל.
[עריכה] צמתים לאורך תוואי הכביש
| קילומטרים | שם | מיקום | דרכים מצטלבות | |
|---|---|---|---|---|
| כביש 13 ממערב למזרח | ||||
| 0 | צומת ציחור | נחל ציחור |  כביש 40 |
|
| 12 | צומת מנוחה | נחל מנוחה |  כביש 90 |
|
