ישעיהו שפירא
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ישעיהו שפירא, "הרב החלוץ" או "האדמו"ר החלוץ", מנהיג חסידים, ציוני נלהב, ממנהיגי תנועת העבודה של הציונות הדתית. נולד בשנת 1891 בפולין, לאלימלך שפירא האדמו"ר מגרודזיסק ולחנה ברכה. התייתם מהוריו בגיל צעיר, וגדל אצל סבו (אב אימו) - האדמו"ר חיים שמואל מחאנטשין, שהיה ידוע כאוהב ארץ ישראל. בשנת 1914 ביקר בארץ ישראל, אך חזר לפולין, להיות עם משפחתו בזמן מלחמת העולם הראשונה. ב-1917 היה ממייסדי תנועת "המזרחי" בפולין. פעל והטיף בקרב הציבור החסידי לעליה לארץ ישראל. בעידודו הוקמו בפולין שלוש קבוצות חסידיות להתיישבות בארץ. שתיים מקבוצות אלו הקימו מאוחר יותר את "כפר חסידים" והשלישית את כפר אתא. ישעיהו שפירא עלה לארץ בשנת 1920. היה בין מייסדי תנועת "הפועל המזרחי", ואף עמד בראש התנועה כמה שנים. כמו כן עמד בראש המוסד הבנקאי "זרובבל" שהיה הגוף המרכזי שנתן אשראי לקואופרציות בארץ. תמך בקבוצות ההתיישבות של תנועת הפועל המזרחי, ובמאבק כנגד ההסתדרות שלא ראתה את ההתארגנות הנפרדת בעין יפה.
מאבקיו כנגד ההסתדרות מבחוץ, וכנגד תנועת המזרחי מבית, שלא ראו את פעולות "הפועל המזרחי" בעין יפה, התישו את כוחו, ובשנת תש"ג הוא פרש מעבודתו הציבורית, והתיישב במושב הדתי כפר פינס, שם עסק בחקלאות כאחד החלוצים. בכפר פינס הפך ביתו למרכז לעליה לרגל, של קהל אוהדיו, ור' ישעיהו שפירא היה עורך "שולחן", כמנהג האדמורי"ם, ומלהיב את שומעיו בניגונים חסידיים, מהם פרי יצירתו.
עם קבלת הידיעות על היקף השואה באירופה, והירצחם של אחיו היחיד, האדמו"ר מפיאצסנה, הרב קלונימוס קלמיש שפירא, וכל בני משפחתו, הדרדר מצב בריאותו, ובערב חג השבועות נפטר בירושלים, והובא לקבורות בהר הזיתים.
בנו הרב אלימלך שפירא, היה לימים האדמו"ר לחסידי גרודזיסק-מפיאצסנה. בנו, יוסף (יוסק'ה) שפירא כיהן לימים כשר מטעם המפד"ל.
[עריכה] מספריו
- ועלינו המלאכה לגמור, מאמריו וסיפוריו של ר’ ישעיהו שפירא, בתוספת פרקים מתולדות חייו, בעריכת יצחק ש’ רקנטי, בית אל, 1992
- ארץ חפץ, אמרות על ארץ ישראל ובנינה, מאת הרה"ג ר’ אברהם יצחק הכהן קוק, ליקט והביא הרב ישעיהו שפירא, ירושלים, תר"ץ 1930
- ארץ חפץ, אמרות על ארץ ישראל ובנינה, מלוקטות מתוך הספרים וכתבי היד של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, שהיה נוהג במנהגי כהן גדול מאז הסמכתו לרבנות, ליקט, ערך והקדים מבוא - בפתחי שערים הרב ישעיהו שפירא, רחלים, הוצאת "אורות", 1995
[עריכה] לקריאה נוספת
- ש.דון-יחייא, אדמו"ר-חלוץ עלייתו של ר' ישעיהו שפירא, הוצאת הסוכנות היהודית ומורשת, תשכ"א.
