יצחק דב גילת
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יצחק דב גילת (נולד בשנת תרע"ט) היה פרופסור לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן.
תוכן עניינים |
[עריכה] חייו ופועלו
נולד בליטא לאביו ר' חיים מאיר גיטלסון, למד בישיבות טלז וקלם בשנים תרצ"ב-תרצ"ה. עלה לארץ-ישראל בהיותו בן 16 בשנת תרצ"ו, אז למד בישיבת חברון. בשנים תש"ז-תש"י שימש מרכז הוועדה לעליית הנוער הדתי. בשנים תשי"א-תשי"ח היה מפקח על בתי ספר דתיים מטעם משרד החינוך והתרבות.
למד באוניברסיטה העברית היסטוריה של עם ישראל, לשון עברית ותלמוד וסיים את התואר השני בתלמוד בשנת תשי"ג. עשה דוקטורט באוניברסיטה העברית תחת הנחייתו של פרופסור א"א אורבך, הדיסרטציה שלו הוגשה ב-1965 תשכ"ה, תחת הכותר: "הלכותיו של ר' אליעזר הורקנוס: פרק בתולדות ההלכה", והופיע כספר כעבור שלוש שנים. החל ללמד באוניברסיטת בר-אילן בשנת תשי"ז. הועמד בראש המחלקה לתלמוד בתשכ"א, חמש שנים לפני שסיים את הדוקטורט שלו וכיהן בתפקיד במשך שש עשרה שנים. ב-1973 היה מופקד הקתדרה באוניברסיטת בר-אילן על שם מקסימו לוי והתמנה לפרופסור מן המניין. כיהן כדיקן הפקולטה למדעי היהדות בשנים תשל"ג-תשל"ד. היה גם פרופסור אורח באוניברסיטת הרווארד, בישיבה יוניברסיטי. היה עורך מדור התלמוד באנציקלופדיה יודאיקה בשפה האנגלית וכתב בה חמישים ערכים.
היה יו"ר הוועד לתכנון הוראת תורה שבעל פה בבתי הספר הממלכתיים דתיים החל משנת תשל"ב, היה מרכז צוות התורה שבעל-פה באוניברסיטה הפתוחה משנת 1981 וחבר הוועדה האקדמית שלה בשנים תשמ"ה-תשמ"ט. היה חבר הוועדה לתכנון ולתקצוב, חבר המועצה של האיגוד הלאומי למדעי היהדות, חבר הנהלת הקרן למחקר בסיסי של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, חבר המועצה להשכלה גבוהה, חבר הוועד המנהל של מוסד ביאליק וחבר הוועד המנהל של בית התפוצות.
[עריכה] מחקרו
מחקרו של יצחק דב גילת עסק בתולדות ההלכה, שהיא תחום במחקר הבוחן את אורח החיים של היהודי הדתי ומנסה לענות על השאלה באיזו צורה התמודדה היהדות עם מסורתה מול המציאות ותנאי החיים המשתנים.
מחקריו בתולדות ההלכה פותחים בימי הבית השני ומתארים את התמורות שחלו בתקופת המשנה והתלמוד. הוא מראה שבראשית ימי הבית השני, בתחילת תקופת ההלכה הקדומה לא היו ספרים כתובים פרט לתנ"ך, אולם היא התאפיינה ביראת שמיים רבה. מכיוון שלא היו מוסדות הלכה מסודרים, איש הישר בעיניו יעשה, אך הישר בעיניו היה לנהוג כמנהג אבותיו. במצב זה אין הבחנה בין מצוות קלות לחמורות. החכמים נהגו לעשות סדר במצוות, מתוך כוונה להקל וקבעו את מידותיהן של המצוות, באיזה שיעור יש לעשותן. גילת גם גורס כי בעוד שההלכה הקדומה ראתה את מעשי האדם כחשובים, הרי שההלכה המאוחרת הקנתה חשיבות ראשונה במעלה לכוונות.
אליעזר הורקנוס פעל בתקופת חורבן הבית בתווך שבין ההלכה הקדומה להלכה המאוחרת, חורבן הבית מנע מאנשים לנהוג כדרך אבותיהם והדבר חייב פסיקה חדשה. התוצאה של כך הייתה הקלה במצוות, מתוך התחשבות החכמים באנשים והתאמת ההלכה למציאות.
[עריכה] ספר לזכרו
- יד לגילת: אסופת מאמרים של יצחק דב גילת/ עורכים: ישראל משה תא-שמע, ישראל צבי גילת. ירושלים: מוסד ביאליק, תשס"ב 2002.
[עריכה] ספרים שכתב
- משנתו של ר' אליעזר בן הורקנוס ומקומה בתולדות ההלכה. תל אביב: דביר, תשכ"ח.
- פרקים בהשתלשלות ההלכה. רמת-גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ"ב 1992.
[עריכה] ספרים שערך
- מכתם לדוד: ספר זיכרון הרב דוד אוקס ז"ל (תרס"ח-תשל"ה)/ עורכים: יצחק דב גילת, אליעזר שטרן. רמת-גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשל"ח 1978.
- עיונים בספרות חז"ל במקרא ובתולדות ישראל: מוקדש לפרופסור עזרא ציון מלמד/ עורכים: י"ד גילת, ח"י לוין, צ"מ רבינוביץ. רמת-גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשמ"ב 1982.
- מלאת: מחקרי האוניברסיטה הפתוחה בתולדות ישראל ובתרבותו/ עורכים: שמואל אטינגר, יצחק דב גילת, שמואל ספראי. תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה, תשמ"ג- 1983.
- מחקרים במדרשי ההלכה ובספרות התלמודית/ מאת חיים יצחק לוין; עורך: יצחק דב גילת. רמת-גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשמ"ז 1987.
- מבוא לתורה שבעל-פה/ צוות הקורס: י"ד גילת - ראש הצוות ואחרים. רמת-אביב, תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה, תשנ"א 1991-1996.
[עריכה] לקריאה נוספת
- זאב פלק, "[על] יצחק ד. גילת, "משנתו של רבי אליעזר בן הורקנוס ומקומה בתולדות ההלכה" (תשכח)", קרית ספר מד (תשכט 1969) 316-318.
- יוסף תבורי, "ואלה תולדות יצחק - קוים לדמותו ולפועלו של פרופ' יצחק דב גילת ז"ל", מדעי היהדות 38, תשנ"ח, עמ 333-341.
- יונה עמנואל, "[על] יצחק ד. גילת, "פרקים בהשתלשלות ההלכה" (תשנב)", המעין לג,א (תשנג 2002) 42-49.
