עזרא ציון מלמד
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| עזרא ציון מלמד 1903 - 1994 |
||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 |
||||||||
| תרומות עיקריות | ||||||||
| חיבר מספר מילונים לעברית | ||||||||
|
||||||||
עזרא ציון מלמד (1903 - 9 במרץ 1994), רב וחוקר-תלמוד אקדמי. זוכה פרס ישראל ל"פרשנות המקורות וספרות תורנית". תלמידו המובהק של פרופ' ר' יעקב נחום הלוי אפשטיין.
תוכן עניינים |
[עריכה] ביוגרפיה
בנו של הרב רחמים מלמד כהן רב עדת יהודי פרס בירושלים.
עלה לארץ ישראל עם אמו בשנת ה'תרס"ד, כשנה לאחר עליית אביו (שנאלץ להסתיר דבר עלייתו לארץ מהקהילה שסרבה להפרד ממנו).
בוגר בית המדרש "דורש ציון", ישיבת "אפיריון" וישיבת "ציון". מראשוני התלמידים במכון למדעי היהדות - שקדם לפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה העברית בה קיבל (ה'תרצ"ג) תואר מוסמך למדעי הרוח (מקרא, תלמוד, ידיעת ארץ ישראל, שפה וספרות יוונית והיסטוריה של יוון ורומא). בעל תואר ד"ר לפילוסופיה על מחקרו "מדרשי הלכה של התנאים בתלמוד הבבלי" (ה'תש"א)
בירושלים, לימד בבית הספר ה"עממי" (=יסודי) "דורש ציון", בסמינר למורות של המזרחי (כיום סמינר "אפרתה"), ב"בית המדרש למורים העברי" (כיום "המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין"), באוניברסיטה העברית בחוג למקרא ואף באוניברסיטת בר-אילן (רמת גן) ובאוניברסיטת תל אביב בחוג לתלמוד.
במהלך חייו עמל להוציא לאור רבים מכתבי רבו - פרופ' ר' יעקב נחום הלוי אפשטיין. בנוסף, ערך והוציא ספרי מחקר של חבריו: החוקר גדליה אלון והפרופ' בנימין דה-פריס וכתבי-יד עתיקים. כתב ספרי מבוא להכרת מקצועות התלמוד בשפה קולחת ושווה לכל נפש וכן כתב מילון אספרנטו - עברי (תרפ"ח, 1927, "בצרוף מבנה השפה ודיקדוקיה") ומילונים ארמי - עברי לתרגומי המקרא ולתלמוד הבבלי. רבים ממחקריו מרוכזים בשני הספרים: "מחקרים במקרא" ו"עיונים בספרות התלמוד".
נפטר ביום כ"ו באדר ה'תשנ"ד. לאחר פטירתו, הוציאו בניו לאור עוד מספריו.
[עריכה] יחסו לארץ ישראל ולמדינה
אהבת לשון הקודש וחיבת ארץ הקודש ניכרו בכל הליכותיו. הרב מלמד התעקש לעשות את כל מחקריו בארץ ישראל (גם בשנות שבתון סירב להזמנות מאוניברסיטאות בחו"ל). חיבר תפילות למען המדינה ראשיה וחייליה ושילבם בתפילות בבית הכנסת שיסד אביו, הרב רחמים מלמד כהן, בשכונת נחלת ציון בירושלים.
[עריכה] מספריו
- מלון אספרנטי-עברי, הוצאת התקוה, ירושלים , ה'תרפ"ח.
- מדרשי הלכה של התנאים בתלמוד בבלי, הוצאת מוסד הרב קוק, ה'תש"ג, מהדורה שנייה הוצאת מאגנס, ה'תשמ"ח.
- פרקי מנהג והלכה, הוצאת קרית ספר, ירושלים , ה'תשי"ד.
- אשנב התלמוד, הוצאת קרית ספר, ירושלים , ה'תשי"ח.
- היחס שבין מדרשי הלכה למשנה ולתוספתא, ירושלים, ה'תשכ"ז.
- מלון ארמי-עברי לתלמוד בבלי למתחילים, הוצאת ישיבת "שערי רחמים", ה'תשכ"ח.
- מלון ארמי-עברי לתרגום אונקלוס, הוצאת ישיבת "שערי רחמים", ה'תשל"א.
- פרקי מבוא לספרות התלמוד, ירושלים, ה'תשל"ג.
- מלון ארמי-עברי לתרגומים ולארמית שבמקרא, הוצאת ישיבת "שערי רחמים", ה'תשל"ה.
- מפרשי המקרא, דרכיהם ושיטותיהם, הוצאת מאגנס, ה'תשל"ה, מהדורה שנייה ה'תשל"ח.
- מחקרים במקרא בתרגומיו ובמפרשיו, הוצאת מאגנס, ה'תשמ"ד.
- עיונים בספרות התלמוד, הוצאת מאגנס, ה'תשמ"ו.
- מלון ארמי-עברי לתלמוד בבלי, הוצאת המוסד ע"ש שמואל ואודט לוי, ה'תשנ"ב. תורגם גם (תלת לשוני!) לצרפתית, ה'תשנ"ו, ואנגלית, ה'תשס"ה, באותה הוצאה.
לאחר פטירתו:
- מדרשי הלכה של התנאים בתלמוד ירושלמי, הוצאת מאגנס, ה'תשס"א.
- מדרשי הלכה של האמוראים בתלמוד ירושלמי, הוצאת מאגנס, ה'תשס"ד.
[עריכה] לקריאה נוספת
- עיונים בספרות חז"ל במקרא ובתולדות ישראל, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, ה'תשמ"ב (הוקדש לכבודו במלאת לו שבעים וחמש. כולל רשימת פרסומים עד אותה שנה).
- חכמיהם של יהודי פרס ואפגניסטאן, הוצאת מחלקת הפרסומים של משרד החינוך, מינהל החינוך הדתי, ה'תשנ"ו.
- איראן, הוצאת יד יצחק בן צבי, ה'תשס"ו
