יעקב יצחק נימירובר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב ד"ר יעקב יצחק נימירובר (Iacob Niemirower) (1 במרץ 1872 - נובמבר 1939), יהודי רומני, הרב הראשי של יהדות רומניה, היסטוריון, סנטור רומני.
יעקב נמירובר נולד בלבוב ועבר עם משפחתו ליאשי, רומניה, למד תלמוד תורה בהדרכתו של הרב איסאק ארון אטינגר Isac Aron Ettinger וכבר בילדותו נהג לקרוא וללמוד ממורה נבוכים. בגיל בר מצווה החל לקבל שיעורים גם בלימודי חולין. בשנת 1890 נסע לברלין להמשך לימודיו, למד באוניברסיטת ברלין פילוסופיה, היסטוריה ומזרחנות ובשנת 1895 קיבל דוקטורט בהצטינות יתרה Magna cum laude מאוניברסיטת ברן . נושא הדוקטורת היה השפעות הדדיות של בחירה חופשית, מצפון, תגמול ועונש. בתקופת לימודיו בברלין, למד גם לימודי רבנות בבית מדרשם של דר. ישראל הילדשיימר ואברהם ביברפלד ובשנת 1897 הוסמך לרבנות.
בשנת 1896 שב ליאשי ומיד נשכר לשמש כרב ומטיף ושימש בתפקיד זה עד שנת 1911. נימירובר היה רבם של היהודים הספרדים של בוקרשט משנת 1912. בשנת 1921 מונה לתפקיד הרב של היכל קורל של בוקרשט ולרב הראשי של יהדות רומניה והמשיך בכך עד מותו. נימירובר היה האב הרוחני ואחד ממיסדי החברה ללימודים יהודיים ברומניה
בסנאט של רומניה היה נימירובר הסנטור היהודי הראשון מתוקף ייצוג העדה היהודית. הרב נימירובר היה ציוני ופעיל בבני ברית.
לאחר מותו של נימירובר מונה לתפקיד הרב הראשי אלכסנדר שפרן, שקיבל גם את הכיסא בסנאט.
[עריכה] לקריאה נוספת
- Evreii din România în texte istoriografice (יהודי רומניה בטקסטים היסטוריוגרפיים) אנטולוגיה בהוצאת הספר - בוקרשט 2004.
