יוסי גרבר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יוסי גרבר (נולד ב-2 בנובמבר 1933) הוא שחקן תיאטרון ישראלי.
גרבר נולד בתל אביב והחל לשחק בגיל צעיר בתיאטרון הילדים "במתנו", שהיה שייך לתיאטרון "האהל".וגם באותה תקופה השתתף בתסכיתי רדיו ובתוכניות הילדים של קול ירושלים המנדטורי, ולאחר מכן בקול ישראל.
למד תיאטרון בסטודיו למשחק ניסן נתיב והצטרף לתיאטרון הקאמרי. לאחר מכן עבר לתיאטראות "הבימה", "המטאטא" ו"האהל". באותה תקופה לא הצליח להשתלב בתיאטרון הישראלי ונסע לאנגליה, שם סיים את האקדמיה המלכותית לדרמה של לונדון. שיחק במשך שנתיים תפקידים מרכזיים בתיאטרון האנגלי של דרום אפריקה.
בשנת 1964 חזר לישראל ושיחק תפקידים מרכזיים בתיאטרון חיפה ובהצגה "המלך ואני" בתיאטרונו של גיורא גודיק.
בשנת 1968 חזר לתיאטרון הקאמרי. בין היתר שיחק במחזות: "מלכת אמבטיה", "קידוש", "הסוחר מוונציה", "הקמצן", "פולארד", "מבקר המדינה", "נוצות", "אדון וולף", "מפעל חייו", "הכיסאות", "טוב", "ראש משוגע", "מלאכים באמריקה", "תיקון חצות", "אחרי החגים", "המפקח" ו"מר גרין" וכן השתתף במספר הצגות לילדים כמו "פינוקיו".
כמו כן נטל גרבר חלק בתיאטרון הבובות של אריק סמית. הוא שיחק גם במספר סרטי קולנוע ותוכניות טלוויזיה, כמו סדרת הטלוויזיה לילדים בשנות השבעים "הצריף של תמרי"ובזבנג (1998) וכן בסרטים "קזבלן" (1973), "חסמב"ה ונערי ההפקר" (1971), בובה (1987), ו-מעבר לים (1991).
שידר גם תוכניות ברדיו, כמו מגזין אינטרנט ומוזיקה ברדיו 88FM ומגזין תרבות ברדיו לב המדינה.
גרבר זכה במספר פרסים על מפעלו בתיאטרון, ביניהם שלושה פרסי כינור דויד וכן בפרס התיאטרון הישראלי כשחקן השנה ב-2002.
הוא גם דיבב ב-3 סדרות מצוירות: "נילס הולגרסון", "מסיפורי המלך בבר", ו"סיפורימפו".
