יוהן שטאמיץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יוהן ונצל אנטון שטאמיץ (בצ'כית: Jan Václav Stamic;‏ 30 ביוני 1717 (הוטבל) - 27 במרץ 1757) היה מלחין וכנר.

שטאמיץ נולד בנמצקי ברוד (כיום האבליצקוב ברוד, צ'כיה). את שיעורי המוזיקה הראשונים שלו קיבל מאביו, נגן עוגב. בשנים הבאות למד בגימנזיום ואחר באוניברסיטת קרל בפראג. בשנת 1741 נסע למנהיים, שם נעשה תחילה לכנר הראשון בתזמורת החצר, בשנת 1743 ובהמשך, בשנת 1745, למנצח התזמורת. הוא העלה את רמת התזמורת עד להיותה אחת המכובדות ביותר באירופה. בשנים 1754 - 1755 שהה בפאריז, שם התקבלה המוזיקה שלו ברצון. שנתיים אחר כך מת במנהיים. משרתו כמנהל מוזיקלי עברה לכריסטיאן קאנאביך.

שטאמיץ, שמקובל לראותו כמייסד אסכולת מנהיים וכמלחין החשוב ביותר בין חבריה, כתב מספר רב של קונצרטים (בעיקר לכינור או חליל), הרבה מוזיקה קאמרית ומיסה (1755). יצירותיו החשובות ביותר, מכל מקום, הן הסימפוניות שלו, למעלה מחמישים במספר. הוא היה המלחין הראשון שכתב בקביעות סימפוניות במתכונת של ארבעה פרקים, בצירוף מינואט וטריו לשאר שלושת הפרקים הסטנדרטיים. גם הכנסת קבוצה שנייה של חומר תמאטי נוגד לפרקי הפתיחה שלו תרמה רבות לפיתוח מה שיהיה מוכר בהמשך כצורת הסונטה.

כמו שאר המלחינים באסכולת מנהיים, נודע שטאמיץ במתן תפקיד בולט יותר לכלי הנשיפה ובשימוש נועז יותר בדינמיקה.

יוהן היה אביהם של קרל שטאמיץ ואנטון שטאמיץ, גם הם מלחינים.