חליל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
יש לשכתב ערך זה הסיבה לכך: הערך מתמקד רק בחליל צד, פתיח לא ממוקד, הסגנון טעון שיפור, תיאור הפקת הצליל לא מדויק. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. |
חליל צד (המכונה בקיצור גם חליל) הינו כלי נגינה ממשפחת כלי הנשיפה מעץ (אף על פי שבימינו בונים אותו לרוב ממתכת).
גוון הצליל של החליל הוא מיוחד. צליליו הנמוכים הם רכים וחלשים, צליליו האמצעיים הם נעימים ועדינים, ואילו צליליו הגבוהים חזקים ורמים. בתזמורת הסימפונית בדרך כלל משתמשים המלחינים בצלילים האמצעיים בקטעים היותר חלשים והגבוהים כאשר המלחין רוצה פורטה (דינמיקה חזקה).
חליל הצד נפוץ בעיקר במוזיקה קלאסית, ג'אז, רוק מתקדם ומוזיקה אירית מסורתית. אחד החלילנים המפורסמים בג'אז הוא אריק דולפי, מוזיקאי נון-קונפורמיסטי שעורר מחלוקת רבה, היו שטענו כי נגינתו לא מוזיקלית בגלל החופשיות שבה ניגן והמסגרות ששבר. הוא נהג לומר שעל החליל "לחקות את זמרתן של ציפורים קטנות". תאובלד בהם, מוזיקאי גרמני, עשה מספר שינויים במבנה החליל. חלילן מפורסם אחר הוא איאן אנדרסון, זמר וחלילן מפורסם ברוק המתקדם, סולן להקת ג'ת'רו טאל. בשנים האחרונות מופיע חליל הצד גם להרכבים של מוזיקה אתנית.
תוכן עניינים |
[עריכה] מבנה החליל
חליל צד בנוי מצינור צר (בקוטר של 2 ס"מ) וארוך (66 ס"מ), העשוי בדרך כלל ממתכת, ולאורכו ישנם חורים הנסגרים ונפתחים על ידי מערכת מורכבת של לחצנים ומנופים העשויים גם הם מתכת, ופיה המיועדת לנשיפה, העשויה לרוב גם היא ממתכת. חלילים שמיועדים למתחילים עשויים "ניקל סילבר" שזוהי תערובת ניקל מצופה כסף, החלילים היותר מתקדמים עשויים כסף, וחלילים עשויים זהב (בתערובות שונות) הם החלילים שניתן למצוא אצל נגנים מקצוענים.
הרבה חלילינים היום מחזיקים לצד חליל הזהב חליל עץ. טיבם של חלילי העץ שווה ערך לחליל כסף, אך הם כבדים יותר והמכניקה עשויה כסף. העץ נקרא גרנדילה, עץ שחור בצפיפות מאוד גבוהה, והוא אותו העץ המשמש ליצירת חליל הפיקולו.
החליל בנוי מ-3 חוליות אשר מורכבות זו על זו וניתנות לפירוק.
- החוליה הראשונה, המכונה "אש", בינונית באורכה, כוללת את הפיה, לתוכה נושפים כדי להפיק את הצליל. הפיה בדרך כלל מצופה בכסף או זהב, או עשויה מהם.
- החוליה השנייה, הארוכה ביותר, מכונה "מגף", וכוללת את רוב הלחצנים והמנופים.
- החוליה השלישית, המכונה "רגאי", הקצרה ביותר, הכוללת בדרך כלל 3 לחצנים וחורים נוספים, אך בחלילים מסוימים היא כוללת ארבעה, מה שמרחיב את מנעד החליל לחצי טון נמוך יותר מחליל צד רגיל (עד לתו סי שבאוקטבה הקטנה).
[עריכה] הפקת הצליל
בחליל צד ישנם 16 חורים (מלבד הפיה ופתח הצינור בקצה החוליה האחרונה) אשר יכולים להיות פתוחים או סגורים, בהתאם למצב השסתומים שלהם. לכל חור יש שסתום, אך כל שסתום שונה בגודלו ובאופן הפעלתו. רוב החורים הינם בגודל אחיד, אך ישנם שלושה חורים שגודלם קטן מגודל שאר החורים.
אופן ההפעלה של השסתומים מתחלק לשלושה סוגים:
- שסתומים שהם גם לחצנים, כלומר סוגרים ישירות את החור. בחלילים מקצועיים, שסתומים אלה חלולים- כך שאצבע הנגן היא זו שאוטמת את החור, מה שמאפשר יותר חופש לנגן ואף משפר את איכות הצליל, אך מקשה על נגנים מתחילים לסתום את החורים.
- שסתומים שאינם לחצנים, כלומר מופעלים על ידי מנופים ולא על ידי לחיצה ישירה. אלה מתחלקים לשני סוגים:
- שסתומים אשר נסגרים כאשר לוחצים על הלחצן המחובר אליהם באמצעות מנוף.
- שסתומים אשר נפתחים כאשר לוחצים על הלחצן המחובר עליהם באמצעות מנוף.
בסך הכול ישנם 12 לחצנים בחליל, כאשר שתי קבוצות מסוימות של לחצנים מיועדות לאצבע אחת. ההבדל בין מספר השסתומים למספר הלחצנים מוסבר על ידי העובדה שיש לחצנים מסוימים המפעילים שניים ואף שלושה שסתומים.
בזמן הנשיפה, חלק מהאוויר אשר ננשף על ידי הנגן, נכנס לתוך הצינור דרך הפיה, מסתחרר בתוכו, רועד, ויוצא החוצה. רוב האוויר יוצא בחזרה דרך הפיה, והשאר יוצא דרך החורים הפתוחים וקצה הצינור. רעידת האוויר בתוך הצינור היא הצליל שאנו שומעים.
גובה הצליל שמפיק הכלי נקבע על פי שלושה משתנים:
- מצב החורים (פתוח/סגור) אשר משפיע על נפח האוויר הרועד - גובה הצליל נקבע על ידי המרחק בין נקודת-שיא אחת לחברתה בגל הצליל. מרחק זה נקרא אורך הגל. ככל שאורך הגל גדול יותר, הצליל נמוך יותר. אורך הגל בצליל שמשמיע החליל נקבע לפי גודל "עמוד האוויר" (כך נקראת רעידת האוויר בגוף הכלי) שנוצר כתוצאה מן הנשיפה בו. גודלו של עמוד האוויר הוא מתחילת החליל עד לנקב הפתוח הקרוב ביותר. הנגן מגדיל או מקטין את עמוד האוויר בכך שהוא סותם או פותח את נקבי החליל אחד אחרי השני, ובכך מנמיך או מגביה את הצליל המופק מן החליל.
- עוצמת הנשיפה - ככל שעוצמת הנשיפה גדולה יותר, עולה גובה הצליל. עוצמת הנשיפה מגובה מסוים והלאה גורמת ליצירת צלילים עיליים, שהינם גבוהים בהרבה מהצלילים הבסיסיים. נשיפה חזקה יותר משמשת כדי לנגן באוקטבה האמצעית והגבוהה של החליל.
- מידת פתיחת/כיווץ השפתיים - אם עוצמת הנשיפה משתנה ללא תמיכת השפתיים - הצליל אינו נקי ומדויק. ככל שעוצמת הנשיפה חזקה יותר, יש צורך בשפתיים מכווצות וסגורות יותר, אשר יוצרות לחץ אוויר דק ומרוכז יותר, ההכרחי לצליל גבוה יותר.
[עריכה] אופן הנשיפה
בעת הנשיפה לפיה, לא מצמידים אליה את כל הפה, אלא רק את השפה התחתונה, בעוד שהשפה העליונה מכוונת חלק מהאוויר אל תוך הפיה, בדומה לאופן הנשיפה לבקבוק. בכך נבדל חליל הצד משאר כלי הנשיפה מעץ וכלי הנשיפה בכלל, בהם מצמידים את שתי השפתיים לפיה. על פתח הפיה להיות מכוון ב-90 מעלות כלפי מעלה, כשהפיה נחה מעט מעל שקע הסנטר, והשפה התחתונה מגיעה ממש עד לחור במצב רפוי.
[עריכה] אופן החזקת הכלי
יד שמאל אוחזת בחליל מלפנים (גב היד מופנה קדימה), ויד ימין מאחור (בדומה לכידון של אופניים או אופנוע - גב היד מופנה מעלה). לחליל שלוש נקודות אחיזה עיקריות:
- ביד שמאל - האגודל והאצבע המורה מעניקים לחליל יציבות, החליל מונח לרוב על חלקה התחתון של האצבע והאגודל תומך בחליל בחלקו האחורי ומפעיל את הלחצן היחיד שנמצא שם.
- ביד ימין - כרית האגודל, המונחת על החליל מתחת ללחצן הצליל פה, והזרת הנמצאת על אחד השסתומים ב"רגל" של החליל.
שאר האצבעות משמשות בעיקר לפתיחה ולסגירה של השסתומים.
[עריכה] צליל
לחליל הצד יש צליל רב-גוני. צליליו הנמוכים הם רכים וחלשים, האמצעיים נעימים ועדינים, ואילו הגבוהים חזקים, חדים ומבריקים. בתזמורת מנגן החליל לרוב ברגיסטר הגבוה, מפני שהוא אחד הכלים הבודדים המגיעים לגובה זה. אצל אנשים רבים יוצר צלילו של החליל תחושה "קסומה" ו"מרחפת", ואחת היצירות המפורסמות בה מנוצלות תכונות אלו של החליל הינה "מנוחת אחר-הצהריים של פאון" מאת קלוד דביוסי. כן רבים מדמים את צלילו לצליל ציוץ הציפורים, ואכן ביצירות תוכניתיות רבות מבוצע תפקיד הציפורים בידי החליל (לדוגמה: "קרנבל החיות" מאת קמיל סן-סאנס, "פטר והזאב" מאת סרגיי פרוקופייב).
[עריכה] סוגי חלילים
קיימים שני סוגים של פיות לחליל צד: הפיה הישרה, והפיה והמעוקלת. קיימים עשרות סוגים שונים של חלילי צד במנעדים שונים, מחליל סופרניניו שהוא כאוקטבה מעל הפיקולו ועד לחליל סוב קונטרה באס שהוא כשתי אוקטבות מתחת לחליל הבאס עם זאת השניים האחרים הנפוצים ביותר הם: חליל צד אלט, וחליל צד בס. כמו כן, לעמים שונים ישנם גרסאות שונות לחליל הצד. לדוגמה, חליל הצד ההודי נקרא בנסורי והוא שונה למדי מחליל הצד המערבי.
החליל ההיסטורי, הנקרא גם טרברסו, משמש לביצועים היסטורים בכלים אותנטיים.
מנעד הצלילים של החליל: 
[עריכה] פיקולו
הפיקולו הוא סוג קטן יותר של חליל הצד העשוי ממתכת או מעץ, ואורכו כמחצית מאורכו של החליל הרגיל. צורת הנגינה בפיקולו שונה במעט מצורת הנגינה בחליל. ההבדל העיקרי בינו לבין חליל הצד מתבטא במנעד הצלילים: הפיקולו מסוגל להגיע לצלילים גבוהים יותר באוקטבה מאלה של החליל, וכן צלילו הנמוך של הפיקולו גבוה בכאוקטבה מצלילו של חליל הצד. היות שהפיקולו יותר גבוה מהחליל, צליליו יותר מבריקים וחזקים. משום שקולו של כלי זה חזק ביחס לחליל, יש רק פיקולו אחד או שניים בתזמורת הסימפונית, ואילו חלילי צד יש לרוב שניים ויותר. (בתזמורת סימפונית המנגנת יצירות ספציפיות כמו "פולחן האביב" מאת סטרווינסקי מנגנים שני פיקולו וארבעה חלילי צד). מלחינים נוטים להשתמש בפיקולו בקטעים החזקים ביצירה משום שצליליו חזקים.
מנעד הצלילים של הפיקולו: 
[עריכה] ראו גם
| כלי נגינה מרכזיים במוזיקה המערבית |
| כלי נשיפה ממתכת: חצוצרה, קרן יער, טרומבון, בריטון, טובה |
| כלי נשיפה מעץ: חליל, אבוב, קלרנית, בסון |
| כלי פריטה: נבל, גיטרה, עוד, צ'מבלו |
| כלי קשת: כינור, ויולה, צ'לו, קונטרבס |
| כלי הקשה: תופים, מצלתיים, קסילופון |
| כלי מקלדת: פסנתר, עוגב, אורגן חשמלי, מקלדת אלקטרונית |
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חליל |
