יהודה איש קריות
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יהודה איש קריות הוא אחד מ-12 השליחים המוזכרים בברית החדשה. לפי הכתבים הנוצריים, איש קריות מואשם בכך שבגד בישו ומסר אותו לידי השלטונות הרומאיים.
תוכן עניינים |
[עריכה] סיפור בגידתו של איש קריות על פי הברית החדשה
[עריכה] מיהו יהודה איש קריות
על פי הברית החדשה, יהודה בן שמעון איש קריות, היה אחד מהשליחים אשר סבבו את ישו בימיו האחרונים. הוא מוזכר כמי שנשא עמו ארנק כסף. כאשר היה עד למשיחת רגליה של מריה המגדלית בשמן על ידי ישו, העיר כי את השמן הנותר יכול היה ישו למכור בכסף, ולתת לעניים, אך עשה זאת לא מתוך דאגה לעניים, אלא בגלל שהיה גנב וחפץ בכסף. פרט לסיפור בגידתו, אלו הפרטים הידועים לנו עליו מן הברית החדשה, בה הוא מוזכר פעמים רבות, אך לרוב בהקשר של הבגידה.
[עריכה] הפנייה אל הכהנים
מיד לאחר סיפור השמן (המופיע במספר ספרים בברית החדשה) מוזכר כי איש קריות פנה מיוזמתו אל הכהנים, והציע להם מיוזמתו למסור להם את ישו בעבור בצע כסף. על פי חלק מן הספרים היה זה תחת השפעתו של השטן.
[עריכה] הסעודה האחרונה
יהודה איש קריות, על פי גירסת המקורות הנוצריים, נכח בסעודה האחרונה, אשר ערך ישו לשליחים, בערב הפסח. ישו ידע כי יהודה איש קריות יבגוד בו, ואף אמר לשליחים "אחד מכם יבגוד בי". יש מספר נוסחים לדיאלוג. לפי אחד מהם אמר ישו ליהודה "את אשר תעשה - עשה מהר", ושאר השליחים סברו כי מכיוון שיהודה מחזיק בארנק, ממריץ אותו ישו לקנות את המצרכים הדרושים לסעודת החג. לפי מקור אחר בברית החדשה, שאל יהודה האם הוא האיש, וישו אמר לו - "אתה אמרת זאת".
[עריכה] הבגידה
לאחר הסעודה הגיע יהודה עם קבוצת חיילים אל המקום בו ידע כי ישו ישהה בו עם שליחיו. חלק מהמקורות מספרים כי יהודה ניגש אל ישו ונישק אותו, וכך ידעו החיילים מיהו ישו הנוצרי אותו יש לעצור.
[עריכה] ההתאבדות
על פי הברית החדשה, בעבור בגידתו קיבל יהודה שלושים שקל כסף. לאחר שאיש קריות ראה כי ישו נידון למוות, אך בטרם נצלב, חזר בו יהודה מבגידתו. הוא החזיר לכוהנים את הכסף שקיבל מהם תמורת ההלשנה עליו ותלה את עצמו. הכהנים, שלא רצו להשתמש בכספי הדמים האלה לטובת בית המקדש, רכשו באמצעותם חלקת אדמה כדי להקים בה בית קברות לגרים הוא "חקל דמא" (שדה הדמים). בית הקברות הזה, שימש במשך מאות שנים את עולי הרגל הנוצרים שמתו בעת מסעם לירושלים, והכל ידעו שהוא נקנה בכסף שקיבל איש קריות תמורת בגידתו.
אך על פי מקורות אחרים בברית החדשה, איש קריות רכש בעצמו את "חקל דמא" והתאבד באמצעות נפילה על חרב במרכז השדה.
[עריכה] פירושים מודרניים
רוב הנוצרים המודרניים מתייחסים ליהודה כבוגד. המונח "יהודה איש קריות" נכנס לשפה כשם נרדף לבגידה. ישנם מלומדים הסבורים כי יהודה היה בסך הכול מתווך בפגישה שתוכננה מראש בידיעת ישו ובהסכמתו, ושהצגתו כבוגד היא עיוות.
[עריכה] שאלות פילוסופיות
יהודה הוא גם הנושא של כתבים פילוסופיים רבים, ביניהם "בעיית הרוע הטבעי" מאת ברטרנד ראסל והסיפור "שלוש גרסאות לאיש קריות" מאת חורחה לואיס בורחס. שניהם מעלים בעיות הנובעות מהיחסים שבין מעשיו של יהודה לבין עונשו הנצחי:
- אם ישו חזה את בגידתו של יהודה, הרי שליהודה לא היה רצון חופשי, ולא יכול היה להימנע מלבגוד בישו.
- אם יהודה לא יכול היה להימנע מן הבגידה, הרי שלא היה ראוי לעונשו.
- אם יהודה נשלח אל הגיהנום בשל בגידתו, ובגידתו הייתה צעד הכרחי בצליבה שהינה הכרחית לגאולת המין האנושי, הרי שלמעשה, יהודה נענש בשל כך שהציל את האנושות.
- אם ישו סבל רק כאשר מת על הצלב, ולאחר מכן עלה לגן עדן, אך יהודה נידון לסבול לנצח בגיהנום, הרי שיהודה סבל הרבה יותר למען חוטאי המין האנושי מאשר ישו, ולכן חלקו בכפרת העוונות הינו גדול יותר.
[עריכה] יהודה איש קריות והאנטישמיות
כמה מחוקרי הברית החדשה הציעו כי השם "יהודה" נובע ממתקפה על היהודים, ואכן בשפות רבות דומה המילה "יהודה (איש קריות)" (Judas) למילה "יהודי". יהודה מתואר כבעל שיער אדום, ששימש כסטריאוטיפ ליהודי. גם במחזהו של ויליאם שייקספיר, "הסוחר מוונציה" מתואר שיילוק היהודי כבעל שיער אדום. רבים הם שקישרו בין יהודה איש קריות ובין היהודים לדורותיהם. דורות רבים של יהודים נאלצו לסבול רדיפות ורציחות בשל קישור זה, שהינו חלק מן הדעה האנטישמית כי היהודים ארורים לעד בשל חלקם בצליבתו של ישו. עם זאת, במועצת הוותיקן השנייה, זוכו היהודים מאשמה לאומית בפשעים נגד ישו.
[עריכה] יהודה איש קריות באמנות ובספרות
יהודה הפך להיות אב הטיפוס לבוגד באמנות המערב.
בספרו של דנטה אליגיירי, "הקומדיה האלוהית" בפרק "התופת", נדון יהודה איש קריות לנצח להשאר במדור הנמוך ביותר של הגיהנום, כאחד משלושה חוטאים שנחשבים לגרועים מספיק כדי להיות נידונים להיאכל לנצח בפיו של לוציפר (השטן) משולש הראשים (האחרים הם ברוטוס וקסיוס, ראשי הקשר לרציחתו של יוליוס קיסר). על פי דנטה, יהודה איש קריות, ברוטוס וקסיוס חטאו את החטא החמור ביותר - הבגידה באדוניהם. על כן הם נענשים על ידי לוציפר אבי הבוגדים, שבגד באלוהים ואף הוא נענש על חטאו.
חורחה לואיס בורחס, בסיפורו שלוש גרסאות ליהודה איש קריות, נותן מספר פירושים לסיפור יהודה, ולפי אחד מהם יהודה הוא מושיעה של האנושות.
מיכאיל בולגקוב, בספרו האמן ומרגריטה, נותן תיאור נוגע ללב של איש קריות, המונע על ידי אהבתו לאישה בשם ניזה, ולבסוף נרצח על ידי שליחיו של פונטיוס פילטוס הזועם בשל כך שנאלץ להורות על צליבת ישו.
[עריכה] שמו העברי
בברית החדשה, הכתובה במקורה ביוונית, מכונה יהודה Ισκάριωθ (אִיסְקַרְיוֹת) או Ισκαριώτης (אִיסְקַרְיוֹטֵס). משמעות שם זה לא נתבררה עד כה.
על פי תאוריה אחת מדובר בגלגולו העברי של השם "איש קריות". העיר קריות מופיעה בספר יהושע בנחלת שבט יהודה:
| זֹאת, נַחֲלַת מַטֵּה בְנֵי-יְהוּדָה--לְמִשְׁפְּחֹתָם. כא וַיִּהְיוּ הֶעָרִים, מִקְצֵה לְמַטֵּה בְנֵי-יְהוּדָה, אֶל-גְּבוּל אֱדוֹם, בַּנֶּגְבָּה--קַבְצְאֵל וְעֵדֶר, וְיָגוּר. כב וְקִינָה וְדִימוֹנָה, וְעַדְעָדָה. כג וְקֶדֶשׁ וְחָצוֹר, וְיִתְנָן. כד זִיף וָטֶלֶם, וּבְעָלוֹת. כה וְחָצוֹר חֲדַתָּה וּקְרִיּוֹת, חֶצְרוֹן הִיא חָצוֹר. | ||
| -- יהושע,ט"ו | ||
עם זאת, יש חוקרים המטילים ספק בזיהוי "קריות" כשם של מקום ספציפי, ורואים בו מונח גאוגרפי בעל משמעות כללית ("כפרים"). דבר זה, וכן העובדה שישנם מקומות נוספים המכונים "קריות", מקשים על ההנחה ששמו של יהודה נגזר מהביטוי "איש קריות". גם העובדה שישו וכל יתר תלמידיו הגיעו מן הגליל אינה מקלה על תאוריה זו.
לפי תאוריה אחרת, מדובר בגלגול של המילה הארמית "סיקרא" (או הלטינית sicarius) - פגיון, ולפי השערה זו יהודה נמנה עם הסיקריים. תאוריה זו בעייתית משום שעליית הסיקריים מיוחסת למועד שלאחר תקופתו של ישו.
כפי הנראה, לעברית המודרנית חדר הכינוי "איש קריות" בשל החלטתו של פרנץ דליטש, מתרגם הברית החדשה לעברית, לתרגם כך את שמו.
[עריכה] גילויים חדשים
-
ערך מורחב – הבשורה על פי יהודה איש קריות
בתחילת אפריל 2006 התפרסם בכתב העת "נשיונל ג'יאוגרפיק" כי נמצא כתב-יד נוצרי עתיק, המתוארך לשנים 220-340 לספירה, וככל הנראה מקורו נכתב עוד בין השנים 130-180. [1] כתב-יד זה עוסק בדמותו של יהודה איש קריות מזווית אחרת - על פי מסמך זה, ישו ציווה על יהודה להסגיר אותו (את ישו), כדי להציל בכך את תלמידיו, ובכך ישו יוכל להיחלץ מגופו הגשמי. ישו מבהיר ליהודה כי בדורות הבאים יראו אותו כבוגד ויקללוהו, אולם הוא מבטיחו כי אחריתו תהיה טובה.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: יהודה איש קריות |
| השליחים |
|---|
|
12 השליחים שליחים נוספים: |
