טריסטן צארה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טריסטן צארה (Tristan Tzara) (16 באפריל 1896 - 25 בדצמבר 1963), משורר בשפה הצרפתית והרומנית ואחד המייסדים של תנועת הדאדא, יהודי יליד מוינשטי, רומניה, ותושב צרפת.
השם טריסטן צארה הוא שם העט של שמואל רוזנשטיין/רוזנשטוק (Samuel Rosenstein/Rosenstock), שם עט אחרון שבא לאחר שכבר השתמש בשמות S. Samyro ו-Tristan Ruia.
כבר בשנת 1912, כשעוד היה בבית הספר התיכון, פרסם טריסטן, יחד עם מרסל ינקו ויון וינאה, את כתב העת הסימבול (Simbolul). תנועת הדאדא החלה את דרכה בעיר ציריך, שווייץ, לשם הגיע צארה בסתיו 1915. התנועה הוקמה על ידי קבוצת האמנים הצעירים שנהגו להיפגש בקברט "וולטייר", אך כדבריו של ר' הילזנבק (R. Huelsenbeck), "היא לא הייתה יכולה להגיע למה שהגיעה ללא מאמצי הפופולריזציה וללא הדיפלומטיה של צארה".
צארה עבר לפריז, שם ניסה להפוך את הדאדא לתנועה עולמית. בפריז הוא פעל יחד עם לואי אראגון (Louis Aragon), אנדרה ברטון (André Breton) ופיליפ סופו (Philippe Soupault) כדי לזעזע את הציבור לשנות מבנים לשוניים.
בשנת 1925 נשא לאשה בסטוקהולם את הציירת השבדית גרטה קנוטסון שילדה לו בן , כריסטוף, בשנת 1927. בני הזוג התגרשו בעת המלחמה בשנת 1942.
בשנת 1929, לאחר ששבע דיו מניהיליזם והרס, עבר לפעילות הבונה יותר של הסוראליזם. הוא ניסה לשלב בין הסוראליזם ובין המרקסיזם, השתתף בתנועת ההתנגדות הצרפתית (הרזיסטנס) במהלך מלחמת העולם השנייה והצטרף למפלגה הקומוניסטית בשנת 1947, לאחר שקיבל את האזרחות הצרפתית. הוא פרש מהמפלגה הקומוניסטית בשנת 1956, כפעולת מחאה על דיכוי המרד ההונגרי על ידי ברית המועצות.
הרפתקאותיו הפוליטיות קירבו אותו לבני אדם, ובהדרגה היה למשורר לירי המבטא את הנשמה הדוויה בין מרד ובין הפליאה המתחייבת מהטרגדיות היומיומיות של המצב האנושי.
טריסטן צארה נפטר בפריז ונטמן בבית הקברות מונפרנאס (Cimetière de Montparnasse).
[עריכה] עיקר כתביו
- 1916 La Première Aventure céleste de Monsieur Antipyrine, "ההרפתקאה השמימית הראשונה של אדון אנטיפירין".
- 1918 Vingt-cinq poèmes "עשרים וחמש פואמות".
- 1924 Sept manifestes Dada "שבעה כרוזים של דאדא".
- 1931 L'Homme approximatif האדם, "פחות או יותר".
- 1950 Parler seul "דיבור ביחידות".
- 1953 La Face intérieure "הפנים הפנימיים".
