חסידות צ'רנוביל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חסידות צ'רנוביל הינה חצר חסידית הנקראת על שם העיר צ'רנוביל שבצפון אוקראינה. ייחוסה של חסידות צ'רנוביל נמשך למן הדור השני של תנועת החסידות ועד ימינו אנו. צ'רנוביל נחשבת לאחת החצרות המפורסמות שבתנועת החסידות. מאז הקמתה ועד היום לא דעך שמה.
תוכן עניינים |
[עריכה] שושלת אדמו"רי צ'רנוביל
[עריכה] רבי מנחם נחום
רבי מנחם נחום מצ'רנוביל, מייסד השושלת, היה תלמידם של הבעל שם טוב ושל המגיד ממזריטש, ומחבר הספרים מאור עינים ו"ישמח לב". כיהן כמגיד מישרים בקהילות נרינסק, פוגרבישצי וצ'רנוביל, והיה עני רוב ימיו. נולד לאביו ר' צבי הירש בן הרב נחום גאון מנרינסק, ונפטר בי"א בחשון ה'תקנ"ח.
[עריכה] רבי מרדכי (הראשון)
רבי מרדכי מצ'רנוביל, הידוע בכינויו "המגיד מצ'רנוביל", היה בנם של רבי מנחם נחום והרבנית שרה, מגזע ה"מבוא שערים". נולד בשנת ה'תק"ל במלאת לאביו 40 שנה, ונפטר בכ' באייר ה'תקצ"ז, ונקבר בעיר איגנטובקה הסמוכה לקייב. הוא נהג לסובב בין העיירות וקיבל כתבי מגידות מרבים מהן. בניגוד לאביו נהג בעושר רב, ונסע בכרכרה רתומה לסוסים רבים. דברי תורתו כונסו בספר "ליקוטי תורה".
הותיר אחריו שמונה בנים ושלוש בנות:
א. רבי אהרן מצ'רנובל, מפורט להלן.
ב. רבי משה מקורסצ'וב, נולד בשנת ה'תקמ"ט, ונפטר בי"ח בטבת ה'תרכ"ו.
ג. רבי יעקב ישראל מצ'רקס, נולד בשנת ה'תקנ"ד, ונפטר בי"ג באלול ה'תרל"ו.
ד. רבי מנחם נחום ממקאריב, נולד בערך בשנת ה'תקס"א ונפטר בז' בתשרי ה'תרי"א. נפטר ראשון מבין כל האחים. כיום מכהן נינו בבורו פארק כאדמו"ר מ'מקארוב.
ה. רבי אברהם מטריסק, נולד בשנת ה'תקס"ו, ונפטר בב' בתמוז ה'תרמ"ט. כיום מכהנים כמה מנכדיו כאדמו"רי טריסק.
ו. רבי דוד מטולנא, נולד בשנת ה'תקס"ח, ונפטר בי' באייר ה'תרמ"ב. כיום מכהנים כמה מנכדיו כאדמו"רי טולנא.
ז. רבי יצחק מסקוירא, נולד בשנת ה'תקע"ב, ונפטר בי"ז בניסן ה'תרמ"ה. כיום מכהנים כמה מנכדיו כאדמו"רי סקוירא.
ח. צעיר האחים היה ר' יוחנן מרחמיסטריבקה . נולד בשנת ה'תקע"ו, ונפטר האחרון מבין האחים, בד' בניסן ה'תרנ"ה. שנים מניניו מכהנים כיום כאדמו"רים לחצר זו.
ט. הרבנית מלכה, אשתו של רבי יחיאל מיכל מדרהוביץ', נכדו של רבי ברוך ממז'בוז'.
י. הרבנית חנה חיה, אשתו של ר' דוד, נכדו של ר' דוד לייקיס. נולדה בשנת ה'תק"ע ונפטרה בשנת ה'תרנ"ג.
יא. הרבנית שיינדל, נישאה לרבי דוב בער מליווא, ולא היו להם ילדים. נולדה בשנת ה'תקפ"א ונפטרה בשנת ה'תרס"א בעיר טולנא.
שלושת הבנים הראשונים והבת מלכה היו בני אמם הרבנית שהייתה בתו של רבי אהרון הגדול מקרלין, ואילו חמשת הבנים האחרים והבת האחרונה היו בני הרבנית בת ר' דוד לייקעס, תלמיד הבעל שם טוב.
[עריכה] רבי אהרן
רבי אהרן מצ'רנוביל, בנם של רבי מרדכי מצ'רנוביל והרבנית חיה שרה בתו של רבי אהרן הגדול מקרלין, היה חתנו של רבי גדליה מליניץ בעל תשואות חן, ובזיווגו השני היה חתנו של בן-דודו רבי צבי מקריסצ'וב, בן רבי אברהם מקריסצ'וב, חתן רבי מנחם נחום מצ'רנוביל. נולד בשנת ה'תקמ"ז, ושמו ניתן לו על שם זקנו, רבי אהרן הגדול מקארלין.
בצעירותו הכריחו אביו לכהן באדמו"רות, ומאז הרבה בנסיעות על פני ערי הסביבה. עם פטירת אביו מילא את מקומו בהנהגת עדתו ובמגידות צ'רנוביל ושאר הקהלות. היה נשיא של קופת הצדקה רבי מאיר בעל הנס של מדינת אוקראינה, ופעל רבות בחיזוק ישוב הארץ.
נפטר בח' בכסלו ה'תרל"ב, והותיר אחריו ששה ילדים:
א. מזיווג ראשון: הרבנית חיה שרה, שהייתה אשת רבי ישראל, בן רבי יצחק אייזיק, חתן רבי נחמן מברסלב, ובזיווג שני אשת רבי שלמה מלודמיר, בן רבי משה מלודמיר, בן רבי שלמה מקרלין.
ב. הרבנית פערל, אשת רבי יצחק פיצ'ניק מברזנה.
ג. מזיווג שני: רבי מנחם נחום מלועוו-צ'רנוביל.
ד. רבי ישעיה משולם זוסיא מצ'רנוביל, חתן דודו רבי מנחם נחום ממקרוב בן רבי מרדכי המגיד מצ'רנוביל, ובזיווג שני חתן רבי פינחס מסלוויטא, ובזיווג שלישי חתן רבי מרדכי זאב רבינוביץ, נכדו של הבעל שם טוב. אחד מחתניו היה רבי יששכר דוב מחסידות בעלז.
ה. רבי ברוך אשר מצ'רנוביל, חתן דודו רבי משה מקריסצ'וב בן זקינו רבי מרדכי מצ'רנוביל.
ו. הרבנית פייגא, אשת רבי דוד משה פרידמן מצ'ורטקוב.
[עריכה] רבי מנחם נחום מלועוו-צ'רנוביל
רבי מנחם נחום היה חתן רבי ישראל ליברזון מליצ'יניץ, ובזיווג שני חתן דודו רבי דוד הורודוצקי. כיהן כאדמו"ר בעיר לועוו, ונפטר בחיי אביו, בכ"ז בטבת ה'תרל"א. היו לו חמשה ילדים, בהם בנו רבי מרדכי מלועוו-צ'רנוביל.
[עריכה] רבי מרדכי מלועוו-צ'רנוביל
רבי מרדכי מלועוו-צ'רנוביל, היה בנם של רבי מנחם נחום מלועוו-צ'רנוביל והרבנית גיטל בת רבי ישראל מליצ'יניץ. נשא לאשה את הרבנית (לאה) בת שבע, בת רבי שמואל אשכנזי, נינו של רבי צבי הירש אשכנזי. נולד בשנת ה'תר"ה, ונקרא על על שם זקינו רבי מרדכי מצ'רנוביל הראשון. נפטר בי"ד בכסלו ה'תרע"א בביליצ'רקוב, והותיר אחריו עשרה ילדים, ביניהם בנו רבי אברהם יהושע השיל מצ'ודנוב, ובתו הרבנית ברכה שנישאה לרבי ירחמיאל משה מקוז'ניץ, והרבנית חנה אשתו של רבי אברהם יעקב פרידמן מבויאן - לבוב.
[עריכה] רבי אברהם יהושע השיל מצ'ודנוב
היה חתנו של רבי יעקב מדליאטין. נפטר בי"ח בתמוז ה'תרע"ד. בנו יחידו היה רבי חיים יצחק מלועוו-קיוב, והיו לו עוד ארבע בנות, בהן חנה חיה, אשתו של רבי אברהם יעקב פרלוב מסטולין.
[עריכה] רבי חיים יצחק מלועוו-קיוב
בנו של רבי אברהם יהושע השיל מצ'ודנוב, רבי חיים יצחק, כיהן כאדמו"ר האחרון ברוסיה הקומוניסטית לפני מלחמת העולם השנייה, לאחר ששאר האדמו"רים החסידיים שפעלו ברוסיה כבר עזבו אותה, ופעל רבות לחיזוק היהדות ברוסיה. בניו היו רבי יעקב, רבי מרדכי ורבי משולם זוסיא טברסקי, אודותיו מפורט להלן בפרק החסידות בזמנינו, שבניו הם האדמו"רים הנוכחיים לבית צ'רנוביל. לפני השואה נשא ענף זה את השם "לועוו", כיון שרבי מנחם נחום בן רבי אהרן, ראש ענף זה, נפטר בחיי אביו וכאמור, ולא מילא את מקומו כאדמו"ר מצ'רנוביל. לאחר השואה נשאו נכדי ענף זה את השם "צ'רנוביל" בלי התוספת "לועוו", כיון שלא שרדו נכדים אחרים, מה גם שלמעשה נכדי ענף זה הם נכדיו של בנו הבכור של רבי אהרן מצ'רנוביל, ובדרך כלל הבן הבכור יורש את השם. במהלך הדורות לא היו נכדים מנכדי רבי אהרן מצ'רנוביל שנשאו את השם "צ'רנוביל" לבדו.
[עריכה] חסידות צ'רנוביל במחצית השנייה של המאה ה-20 ותחילת המאה ה-21
לאחר מלחמת העולם השנייה כיהן כאדמו"ר מצ'רנוביל רבי משולם זוסיא טברסקי. נולד לאביו רבי חיים יצחק טברסקי מלועוו-קיוב. בבחרותו התחנך בישיבת תומכי תמימים חב"ד. אמו הייתה בתו של רבי ישעי'לה צ'חויבר, בן זקוניו של רבי חיים הלברשטאם מצאנז. הוכתר לאדמו"רות בחיי אביו, כשנפרד ממנו בשנת ה'תרצ"ד ועלה לראשונה לארץ ישראל, במעמד נכבדי קהילתו, ובמעמד רבה של קיוב.
אחר השואה פתח בבני ברק בית מדרש "דברי חיים", על שם זקנו רבי חיים הלברשטאם מצאנז, שחיבר את הספר "דברי חיים", ועמד בראש איגוד צאצאי וחסידי צאנז בארץ ישראל. לאחר בואו של רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מצאנז-קלויזנבורג לארץ ישראל, העביר לידיו את ראשות איגוד צאנז, ולאחר פתיחת בית מדרש באותו רחוב, עבר לרחוב ראב"ד בבני ברק.
רבי משולם זוסיא טברסקי כיהן כאדמו"ר מצ'רנוביל עד לפטירתו בי"ז בחשון ה'תשמ"ח. בצוואתו הורה לכל בניו לכהן באדמו"רות, אך האחים הסכימו שהבן הבכור בלבד, רבי מנחם נחום, יכהן כאדמו"ר. רבי ישראל מרדכי מרחמיסטריבקה, קרוב משפחתם, הכתיר אותו כאדמו"ר ואת שאר הבנים כממלאי מקום, כנהוג בכל חצרות צ'רנוביל. במקביל, פתח אחד הבנים, רבי ישעיה, חצר חסידית בבורו פארק. בנוגע למוסדות החסידות סוכם על-פה שהאדמו"ר מבני ברק ישא את התואר נשיא המוסדות, ואחיו, רבי אברהם יהושע השיל, ינהל את המוסדות בפועל. משך שנים מספר נוהלו המוסדות בהדדיות ובשלום. מאוחר יותר חל קרע בין האחים, ורבי אברהם יהושע השיל פרש והקים חצר חסידית באשדוד.
בתקופה האחרונה האחים אט אט מתקרבים חזרה זה אל זה, ומנהלים טישים משותפים. כיום מכהנים ארבעה מתוך חמשת הבנים באדמו"רות: רבי מנחם נחום בבני ברק, רבי ישעיה בבורו פארק, רבי חיים יצחק בויליאמסבורג ורבי אברהם יהושע השיל באשדוד. הבן החמישי, רבי יעקב מרדכי, גר בבני ברק ומכהן כרב בית המדרש צ'רנוביל בני ברק באלעד.
בנוסף הותיר רבי משולם זוסיא שתי בנות. בת אחת נשואה לרבי ישראל הגר, בנו הגדול של רבי משה יהושע הגר מויז'ניץ. הבת השניה נשואה לרבי ניסן רוזנבוים, האדמו"ר מקרצ'ניף סיגט.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- רבי מנחם נחום מצ'רנוביל באתר nehora.(אנגלית)
- רבי מרדכי מצ'רנוביל באתר nehora.(אנגלית)
- רבי משולם זוסיא מטשערנוביל באתר mytzadik.
