שיחה:חסידות צ'רנוביל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

[עריכה] אי בהירות

1. ישנה אי בהירות בקשר לשושלת. מהערך עולה שעד שנת ה'תרע"א (1911) היה המשך רצוף לשושלת. ר' מרדכי השני נפטר בשנת תרע"א. מה היה הלאה? לא כתוב בערך. אלא זה קופץ ישר ל'אחרי מלחמת העולם השנייה'. לידיעתכם: 'אחרי מלחמת העולם השנייה' זה שנת ה'תש"ה (1945). כלומר, ישנו חור של למעלה מ-30 שנה בהיסטוריית השושלת. הערך לא מספר לנו מה היה מ-ה'תרע"א (1911) עד ה'תש"ה (1945). אם לא היה אדמו"ר שהמשיך את השושלת באותן שנים, זה גם צריך להופיע בערך.

2. לא רק שלא מספר לנו, אלא אף קצת מערפל. מצד אחד בקטע 'רבי מרדכי השני' מופיע בקצרצרה שהותיר אחריו עשרה ילדים "ביניהם ר' אברהם יהושע השל מצ'רנוביל". אבל מצד שני, מה זה אומר? שהבן הזה ירש את השושלת? אם כן מדוע אין לו פיסקה בפני עצמו? ולמה לא מספרים לנו שהוא הוכתר ושהוא כיהן כאדמו"ר מצ'רנוביל? מתי הוא נפטר, או שנפסה בשואה? השאיר ילדים, אם כן למה לא המשיכו את השושלת? או לא השאיר? וכו'.

3. בפסקה הבאה "חסידות צ'רנוביל במחצית השנייה של המאה ה-20 ותחילת המאה ה-21", מספרים לנו על האדמו"ר ר' משולם זוסיא, ושהוא בנו של ר' חיים יצחק.

כמה נקודות שצריכות הבהרה:

א. אני מבין שר' חיים יצחק הזה הוא בנו השלישי של ר' מנחם נחום הבן (הגדול?) של ר' אהרן מצ'רנוביל (שנפטר עוד בחיי אביו - ואולי לכן עברה השושלת לאחיו ר' מרדכי (הצעיר ממנו?)). ר' חיים יצחק מוזכר בפסקה של ר' אהרן מצ'רנוביל בקטע המדבר אודות בנו ר' מנחם נחום. אלא שהכותב לא מבהיר אם זה אכן אותו ר' חיים יצחק.

ב. בפסקה של ר' אהרן מצ'רנוביל איפה שהוא מזכיר את ר' חיים יצחק בתור הבן של ר' מנחם נחום, הוא כותב עליו "כיהן כאדמו"ר האחרון ברוסיה הקומוניסטית לפני מלחמת העולם השניה", אבל לא מבהיר איפה הוא כיהן כאדמו"ר? או בתור איזה אדמו"ר הוא היה מוכר?

ג. הכותב לא מבהיר איך קפצה הכהונה מר' מרדכי השני שנפטר כאמור בה'תרע"א, לנכד אחיו ר' מנחם נחום, ר' משולם זוסיא המדובר שמכהן 'אחרי מלחמת העולם השנייה'. וכמובן מה היה בין השנים ה'תרע"א עד ל'אחרי מלחמת העולם השנייה'.

תודה רבה על תשומת הלב סולם ריכטר 02:31, 2 בדצמבר 2007 (IST)

אכן, מלבד חוסר הבהירות היו גם שגיאות. תיקנתי אותן ועניתי גם על שאלותיך בערך. קריאה מהנה. בןאישאחד 08:38, 2 בדצמבר 2007 (IST)

תודה על הרצון לעזור, ועל ההשקעה. אלא שנראה לי שהבלבול עכשיו עולה על מה שהיה לפני זה. כדי להקל אני מעתיק את כל הקטעים הרלוונטיים ומדגיש את הצריך ביאור:

רבי מנחם נחום מלועוו-צ'רנוביל

רבי מנחם נחום היה חתן רבי ישראל ליברזון מליצ'יניץ, ובזיווג שני חתן דודו רבי דוד הורודוצקי. כיהן כאדמו"ר בעיר לועוו, ונפטר בחיי אביו, בכ"ז בטבת ה'תרל"א. בנו רבי מרדכי מלועוו נפטר בי"ד בכסלו ה'תרע"א; [מה ענין פטירת הבן בפסקה המדבר על האב?] היו לו חמשה ילדים, בהם בנו רבי מרדכי מלועוו-צ'רנוביל [לפי האמור כאן, הוא נפטר עוד לפני שנולד... כלומר אתה מספר לנו שהוא נפטר עוד לפני שאתה מספר לנו שהוא בכלל נולד].

רבי מרדכי מלועוו-צ'רנוביל

רבי מרדכי מלועוו-צ'רנוביל, היה בנם של רבי אהרן מצ'רנוביל והרבנית גיטל בת רבי ישראל מליצ'יניץ [רגע, זה לא אותו אחד ששורה אחת למעלה כתבת שהוא היה בן של ר' מנחם נחום? איך הוא פתאום נהיה הבן של ר' אהרן?]. נשא לאשה את הרבנית (לאה) בת שבע, בת רבי שמואל אשכנזי, נינו של רבי צבי הירש אשכנזי. נולד בשנת ה'תר"ה, ונקרא על על שם זקינו רבי מרדכי מצ'רנוביל הראשון. נפטר בי"ד בכסלו ה'תרע"א בביליצ'רקוב, והותיר אחריו עשרה ילדים, ביניהם בנו רבי אברהם יהושע השיל מצ'ודנוב, ובתו הרבנית ברכה שנישאה לרבי ירחמיאל משה מקוז'ניץ, והרבנית חנה אשתו של רבי אברהם יעקב פרידמן מבויאן - לבוב.

רבי אברהם יהושע השיל מצ'ודנוב

היה חתנו של רבי יעקב מדליאטין. נפטר בי"ח בתמוז ה'תרע"ד. בנו יחידו היה רבי חיים יצחק מלועוו-קיוב [ר' חיים יצחק היה בנו של ר' אברהם יהושע השיל? עיין בקטע הבא], והיו לו עוד ארבע בנות, בהן חנה חיה, אשתו של רבי אברהם יעקב פרלוב מסטולין.

רבי חיים יצחק מלועוו-קיוב

בנו של רבי מרדכי מלועוו-צ'רנוביל, רבי חיים יצחק [שורה למעלה אתה אומר שהוא היה הבן של ר' אברהם יהושע העשל וכאן הוא נהיה פתאום הבן של ר' מרדכי?], כיהן כאדמו"ר האחרון ברוסיה הקומוניסטית לפני מלחמת העולם השניה [מה זה האדמו"ר האחרון? האחרון בשושלת הספציפית או האחרון בכלל?], ופעל רבות לחיזוק היהדות ברוסיה. בניו היו רבי יעקב, רבי מרדכי ורבי משולם זוסיא טברסקי, אודותיו מפורט להלן בפרק החסידות בזמנינו, שנכדיו הם האדמו"רים הנוכחיים לבית צ'רנוביל [האדמו"רים הנוכחיים - אם אני מבין טוב - הם בניו של ר' משולם זוסיא]. לפני השואה נשא ענף זה את השם "לועוו", כיון שרבי מנחם נחום בן רבי אהרן, ראש ענף זה, נפטר בחיי אביו וכאמור, ולא מילא את מקומו כאדמו"ר מצ'רנוביל [אז מי כן מילא את מקומו בצ'רנוביל? לפי מה שמופיע בפיסקה של ר' אהרן משמע שבנו ר' ישעי' משולם זוסיא הוא זה שמילא את מקומו, אם הדבר נכון צריך להבליט את זה בצורת פסקה מיוחדת עבורו כמו לשאר אדמו"רי השושלת. בנוסף, צריך גם לספר מי היו בניו של ר' ישעי' משולם זוסיא שמילאו את מקומו בצ'רנוביל והמשך השושלת עד לשואה]. לאחר השואה נשאו נכדי ענף זה את השם "צ'רנוביל" בלי התוספת "לועוו", כיון שלא שרדו נכדים אחרים, מה גם שלמעשה נכדי ענף זה הם נכדיו של בנו הבכור של רבי אהרן מצ'רנוביל, ובדרך כלל הבן הבכור יורש את השם [המשפט הזה נראה לי לא רלוונטי, אז מה אם "בדרך כלל הבן הבכור יורש את השם"? אם במקרה הספציפי הזה לא היה כך, כלל לא משנה מה קורה "בדרך כלל", לכן, לדעתי, צריך לכתוב בערך מי ירש את ר' אהרן מבחינה עובדתית ולא מי היה צריך להיות היורש לפי כללי ה"בדרך כלל". צריך לספר למי עברה ההנהגה אחרי ר' אהרן עד לשואה, ואח"כ צריך לספר שאחרי השואה, היות ולאלו שהמשיכו את השושלת בצ'רנוביל לא נשארו ילדים, עברה השושלת לר' משולם זוסיא נכדו (או נינו?) של ר' מנחם נחום הבן הגדול (לא הבכור, שהרי היו לו בנות יותר גדולות) של ר' אהרן].

תודה על תשומת הלב. סולם ריכטר 10:35, 2 בדצמבר 2007 (IST)

הטעויות הראשונות הם שרידים של הגירסה הראשונית של האנונימי, שלא שמתי לב אליהם ולכן לא תיקנתים וכך נוצרו הסתירות. כעת תיקנתי אותם ואת שאר ההערות. אשר לשאלה מי נשא את השם צ'רנוביל במהלך השנים - שני בניו האחרים של רבי אהרן, רבי ישעיה משולם זוסיא ורבי ברוך אשר, הם לבדם נשאו את השם "צ'רנוביל" לבדו. אולי אפשר גם למנות את בנו (יחידו, בין ארבע בנות) של רבי ישעיה משולם זוסיא, רבי שלמה בן-ציון, כנושא השם "צ'רנוביל", אך לא היה זה כיון שהוא נחשב כממשיך השושלת יותר מבני דודיו, אלא משום שאביו נשא את השם הזה לבדו. הנ"ל נפטר בקיוב בשנת ה'ת"ש בהיותו בן שבעים. בנו של ר' ברוך אשר, ר' שלמה שמואל, נפטר בברוקלין בשנת ה'תרצ"ו, ולא כיהן כאדמו"ר.

אם יש בדעתך להכניס את הדברים לערך - בכבוד. אך שים לב להערה הנ"ל, שאי אפשר למנות את רבי שלמה בן ציון כממשיך השושלת יותר מבני דודיו מלועוו.

תודה על תשומת הלב, בןאישאחד 11:46, 2 בדצמבר 2007 (IST)