חיים ויטאל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מהרח"ו
תאריך לידה	ה'ש"ג
תאריך פטירה	ל' בניסן ה'ש"פ
נושאים בהם עסק	קבלה
רבותיו	הרמ"ק והאר"י
חיבוריו	חיבר את ספרי האר"י

רבי חיים ויטאל, (בקיצור מהרח"ו או רח"ו, 1543 - 1620) ממקובלי צפת, ערך בספרים את קבלת האר"י.

תוכן עניינים 1 בצעירותו 2 לאחר פגישתו עם האר"י 3 לאחר מות האר"י 4 קישורים חיצוניים

[עריכה] בצעירותו

נולד בצפת בשנת 1543 (שנת ש"ג). אביו ר' יוסף ויטאל קאלאבריס עלה לארץ ישראל מדרום איטליה והשתקע בצפת. בתקופה זו שימשה צפת יעד מועדף לעולים מכל ארצות תבל, ובזכותם זכתה לתקופת פריחה ושגשוג. התיישבותם של תלמידי חכמים בין בנגלה ובין בנסתר הפכה את צפת למרכז רוחני אשר השפיע על כל העולם היהודי באותה תקופה ובדורות הבאים. בצל פריחה זו נולד ובגר המהרח"ו.

כאשר בגר והגיע לגיל 14 החל ללמוד בבית מדרשו של רבי משה אלשיך, אחד מתלמידיו של רבי יוסף קארו (מחבר השולחן ערוך). מהרח"ו מעיד על עצמו כי כבר מגיל זה ראה בו הרב יוסף קארו את יורשו הרוחני של הרב אלשיך. בנוסף ללימוד הנגלה נמשך ליבו של המהרח"ו לתורת הנסתר. הוא הצטרף לבית מדרשו של ר' משה קורדובירו (הרמ"ק), שם למד את תורת הקבלה של רבו.

בתקופת לימודיו זו שלח ידו גם למחוזות חיצוניים מהתורה. הוא החל ללמוד לימודי אלכימיה. לאחר לבטים נטש עיסוק זה והתמסר כולו לתורה.

תקופת חייו של חיים ויטאל על ציר הזמן

[עריכה] לאחר פגישתו עם האר"י

עלייתו של רבי יצחק לוריא אשכנזי (האר"י ז"ל) ממצרים בשנת 1569 (שנת ש"ל) הייתה נקודת מפנה קריטית למהרח"ו. האר"י הצטרף לבית מדרשו של הרמ"ק, אולם הרמ"ק נפטר זמן קצר לאחר מכן. לפני פטירתו רמז הרמ"ק כי האר"י הוא יורשו, אך לקח זמן רב עד שכל התלמידים הבינו כי האר"י הוא היורש. למהרח"ו עצמו לקח כשישה חודשים עד שהבין מפירוש שפירש האר"י את הרמ"ק כי האר"י הוא יורשו של הרמ"ק וכי עליו לקבלו כרב. האר"י לא כתב דבר אלא רק לימד בעל פה את תלמידיו. תורתו החדשנית של האר"י הייתה נשארת ליודעי ח"ן לולי כתבה המהרח"ו בהוראה מפורשת של רבו. אם כן את תורתו של האר"י אנו יודעים מתלמידו המרכזי והחשוב – המהרח"ו. בין ספריו החשובים מתורתו של רבו האר"י: עץ חיים, עץ הדעת, שערי קדושה ולב דוד.

[עריכה] לאחר מות האר"י

אולם אידיליה זו לא נמשכה זמן רב וגם האר"י נפטר זמן קצר לאחר מכן. המהרח"ו ראה עצמו יורשו וממשיך דרכו של רבו האר"י. גרשם שלום טוען כי במהרח"ו הייתה היכולת להיות סופר וכותב בעל מרץ, אך "חסר כל מה שאפשר לכנות ככוח משיכה של אישיותו הגדולה". לעומתו טוען מאיר בניהו כי התלמידים אשר התלכדו סביב המהרח"ו התאספו מרצונם העצמאי ולא מרצונו הוא. בספר החזיונות (ספר אוטוביוגרפי שכתב) אנו מוצאים חיזוק לדבריו כאשר אנו נוכחים לדעת כי רבים היו תלמידיו וידידיו.

ב-1577 (שנת של"ז) עקר לירושלים לאחר ששהה זמן קצר במצרים. בירושלים הוא התגורר כ-8 שנים. משם נדד לדמשק. יש המייחסים מעבר זה לאימה שהטיל אבו סיפין. על פי המסופר בספר החזיונות, ב-1586 (שנת שמ"ו) חזר לצפת בפעם השנייה. בצפת הוא הוסמך להוראה על ידי רבי משה אלשיך. ארבע שנים לאחר מכן שב לירושלים.

את חייו סיים מהרח"ו בדמשק. שם כיהן כרבה של קהילת סיציליה הספרדית. שהייתו בדמשק לוותה בסכסוכים רבים ובמריבות בלתי פוסקות אשר מתועדות בספר החזיונות. דוגמה לסכסוך אחד המתואר בספר הוא הוויכוח עם ר' יעקב אבולעפיא, אשר נבע מסיבות אידאולוגיות או פוליטיות.

המהרח"ו נפטר בדמשק בשנת 1620 (שנת ש"פ).

ישנו רחוב על שמו בגבעת שאול, ירושלים.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
טקסט בוויקיטקסט: ספר עץ החיים
טקסט בוויקיטקסט: ספר שערי קדושה
טקסט בוויקיטקסט: שער הכוונות

• עץ חיים - מהדורה דיגיטלית מתוך מאגר הספרים הסרוקים של בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי
• ספר הגלגולים - מהדורה דיגיטלית מתוך מאגר הספרים הסרוקים של בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי
• שערי קדושה - מהדורה דיגיטלית מתוך מאגר הספרים הסרוקים של בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי
• הערך חיים ויטאל ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר דעת
• על "ספר החזיונות", יומנו המיסטי של ר' חיים ויטאל