אלעזר אזכרי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רבי אלעזר בן משה אזכרי (מצוי גם: אזקרי או אזיקרי, 1533 - 1600), מקובל, דרשן ומשורר יהודי יליד צפת. חיבורו ספר חרדים, שהובא לדפוס לראשונה בשנת 1600, לאחר מותו, נחשב כספר יסוד בתורת המוסר ביהדות בסוף ימי הביניים.

אזכרי הוא מצאצאי מגורשי ספרד ובכתביו ופעולותיו ניכרת הכמיהה לגאולה ואהבת ארץ ישראל. רבו היה המקובל רבי יוסף סאגיס, והוא נסמך לרבנות על ידי רבי יעקב בירב. אזכרי למד בישיבת הרמ"ק, אך הושפע גם מתורת האר"י. הוא נמנה על ענקי הרוח שהסתופפו באותה תקופה בצפת, ובהם הרדב"ז, רבי שלמה אלקבץ, הרמ"ק, רבי יוסף קארו, רבי חיים ויטל, האר"י, רבי ישראל נג'ארה ועוד.

ב-1588 ייסד את חבורת "סוכת שלום", שפעלה לעורר את עם ישראל לחזרה בתשובה ולדבקות בשם, כפי שהעיד בהקדמה לספרו "ספר חרדים": "ויהי היום אמרנו עת לעשות להשם אלהינו יתברך הבטיחנו 'הבא לטהר מסיעין אותו', ואמר 'פתחי לי אחותי רעיתי פתח קטן כשל מחט ואפתח לכם כפתחו של אולם', לכו ונשובה אל ה' בכל עז וגם נשיב רבים מעוון כאשר צונו יתברך. פה צפת עשינו חברה קדושה קראנו שמה סוכת שלום ורבים מתקבצים לשוב בכל לב, (...) יחרדו לשוב בכל לב מעוון אליו יתברך ולהתחזק במצוותיו לעשותם".

אזכרי חיבר את ספרו למען החבורה והם למדו ליד קברו של רבי שמעון בר יוחאי את אמרותיו. הספר הוא ספר מצוות, המונה את המצוות לפי כל השיטות. הוא מיוסד על הפסוק "כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך", והמצוות מחולקות בו לפי איברי הגוף.

בסוף הספר מובאים גם שלושה פיוטים שחיבר, והמפורסם שבהם הוא הפיוט ידיד נפש. שם כתב כי הפיוט הוא "בקשה על הייחוד וחשק האהבה". הפיוט התקבל במהרה בסידורים על פי נוסח ספרד וכמה עשרות שנים מאוחר יותר חדר גם לסידורים נוסח אשכנז. בפיוטיו ניכרת השפעה של פייטנים ספרדים כדוגמת רבי יהודה הלוי ואברהם אבן עזרא.

עוד חיבר אזכרי פירושים למסכת נדרים ומסכת גיטין מן התלמוד הבבלי, פירושים למסכת ברכות ומסכת ביצה מן התלמוד הירושלמי אשר תרמו רבות לעיסוק בתלמוד הירושלמי. פירוש "קול בוכים" על מגילת איכה על דרך הסוד, ומעין יומן אישי מיסטי בשם "מילי דשמיא" על מוסר ועבודת ה'. בשנת 1600 נפטר ונטמן בצפת עיר הולדתו.

תקופת חייו של אלעזר אזכרי על ציר הזמן

[עריכה] ראו גם

• ידיד נפש

[עריכה] לקריאה נוספת

• מרדכי פכטר, חייו ואישיותו של רבי אלעזר אזכרי בראי יומנו המיסטי וספר חרדים.
• ש.א. הורודצקי, רבי אליעזר אזכרי - מחבר ספר חרדים בתוך "ציונים - קובץ לזכרו של י.נ. שמחוני".
• שאול ליברמן, משהו על מפרשים קדמונים לירושלמי בתוך "ספר היובל לכבוד אלכסנדר מרקס".
• פרופ' מרדכי פכטר, מצפונות צפת: מחקרים ומקורות לתולדות צפת וחכמיה במאה הט'ז, הוצאת מכון זלמן שזר.

[עריכה] קישורים חיצוניים

• ספר חרדים מתוך מאגר הספרים הסרוקים של בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי
• הערך אלעזר אזכרי ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר דעת
• "ידיד נפש" - מחברו, מקורותיו ומשמעות הפיוט מאת ד"ר בני גזונטהייט, באתר "דעת"
• קיצור "ספר חרדים" באתר "דעת"