ספר החזיונות
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ספר החזיונות הוא חיבור מאת רבי חיים ויטל (רח"ו), בכיר תלמידי האר"י. זהו מעין יומן אוטוביוגרפי הכתוב באווירה מיסטית. בחיבור זה העלה רח"ו על הכתב חזיונות וחלומות אישיים, או חלומות שאחרים חלמו על-אודותיו. רח"ו לא נתן כותרת לחיבור. את השם "ספר החזיונות" נתן החיד"א כשתיאר אותו בספרו שם הגדולים (מערכת ספרים, ח, סעיף מ"ד).
כל סעיפי הספר מתוארכים, אולם את עריכתו הסופית של החיבור עשה המחבר ככל הנראה בין השנים 1609-1612, לקראת סוף ימיו, בעת שישב בדמשק.
ספר זה הוא הראשון והחשוב ביותר בסוגת האוטוביוגרפיות המיסטיות בספרות העברית התורנית. קדמו לו בסוגת היומנים המיסטים רבי אברהם אבולעפיה ותלמידיו, וכן רבי יצחק דמן עכו. חיבורים אחרים מסוגה זו הם ספר המשיב, "מילי דשמיא" לרבי אלעזר אזכרי, "ספר הגירושין" לרמ"ק ו"מגיד מישרים" לרבי יוסף קארו. מבין אלו, הקרוב ביותר ברוחו לחיבורו של רח"ו הוא "מגיד מישרים" שגם הוא מקפל בתוכו אוטוביוגרפיה של המחבר, אולם אין בו אותה מידה של עוצמה רגשית בתיאור הווידויים והגילויים של מסתרי הנפש כמו בספר החזיונות. חיבורים מאותה סוגה שנכתבו לאחר מכן הם "מגילת ספר" לרבי יעקב עמדן ו"מגילת סתרים" לרבי יצחק יהודה יחיאל מקומארנו.
עוצמת החשיפה של המחבר בספרו נובעת ככל הנראה מן העובדה שהחיבור הוא אינטימי ולא היה מיועד לפרסום, אלא נועד רק לשימושו הפרטי של המחבר. באותה מידה שמר רח"ו בקנאות על כתבי האר"י שערך. בספר משובצים אף דברי גנאי וביקורת כנגד דמויות חשובות ומוכרות מאותה תקופה. דמויות כגון רבי ישראל נג'ארה שאותו האשים כי "פיו דובר נבלה וכל ימיו שיכור" ולפיכך "אסור מי שידבר עמו ומי שיוציא מפיו הפזמונים שחיבר". וכן הוא ממשיך ומספר כי נג'ארה חילל את השבת, קיים משכב זכר וכן שכב עם גויה ולכן "אסור ליהנות לו ואסור לתת לו כתובה או גט לכתוב וכמעט שראוי לפוסלן". עוד יוצא המחבר כנגד רבי משה יונה בעל החיבור "כנפי יונה" ועליו הוא אומר "שנתגלגל בגלגול ל"ו שנים בבהמות וחיות וכיוצא ועתה זכה לבוא בגלגול אדם ולכן הוא ליצן גדול ואינו נוהג כשורה". אולם אויבו המר ביותר המתואר בספר הוא רבי יעקב אבולעפיה, רבה של הקהילה הספרדית בדמשק אשר לעג ליומרותיו המשיחיות של רח"ו.
תודעתו העצמית של רח"ו הייתה רוויה בתפיסה עצמית משיחית והשפעתם של דמויות כמו דוד הראובני ושלמה מולכו מתבטאת לא אחת בחלומותיו ומעשיו. על פי רוב קשר עצמו רח"ו לדמותו של משיח בן יוסף ופעמים שקשר עצמו לדמותו של משיח בן דוד. רח"ו עסק באופן כמעט אובססיבי בבירור "שורש נשמתו" ואישוש תפיסתו העצמית המופלגת אשר הוזנה בין השאר על ידי רבו האר"י. בין הסיבות שגרמו לו לכך היא העובדה שהקבלה הלוריאנית תופסת כי בכוחו של האדם להשפיע על האלוהות, אולם זאת מוגבלת לשורש נשמתו של אותו אדם שמסוגל להשפיע על העליונים רק מהיכן ששורש נשמתו חצובה.
הרצון העז לברר את שורש נשמתו ומעלתו הביאה אותו בין השאר להסתמך על חוויות מיסטיות של נשים, דבר שלרוב לא היה מקובל בחברה ובזמן שבה חי רח"ו. לעתים אף הרחיק לכת ונועץ במיסטיקנים מוסלמים ובפרקטיקות מאגיות שונות ומשונות כגון חוזי עתידות, ראיית עתידות בעזרת טיפות שמן ומים, העלאת מלאכים ושדים, ועוד. תופעה נוספת שמתוארת בספר היא תופעת הדיבוק או "רוח רעה" בלשון אותה תקופה.
חלקו הראשון של הספר מתאר את תולדות חייו של רח"ו באספקלריה של מאורעות מיסטים תוך כדי ניסיון לתת מענה לשאלת גורלו ואימות גדולתו של המחבר. בחלקו השני והשלישי של הספר מתוארים חלומותיו של רח"ו שגם הם קשורים לשאלות אלו. חלקו הרביעי והאוטוביוגרפי-רוחני של הספר הוא האזוטרי ביותר והוא עוסק בשורשה של נפש המחבר, וגילגוליו השונים כפי שהורה לו רבו האר"י. חלקו החמישי של הספר הוא עירוב כתבים של כמה כותבים ורק בחלקו הוא של רח"ו, ואומנם במהדורתו של משה פיירשטיין הושמט כליל חלק זה.
נוסח מקוצר ומצונזר של הספר יצא לאור בשנת תקפ"ו ונקרא בשם "שבחי רבי חיים ויטאל". מהדורה זאת הודפסה פעמים רבת ואף תורגמה למספר שפות. המהדורה המלאה הראשונה שיצאה לאור היא מהדורתו המוערת של אהרון זאב אשכולי שיצאה לאור כשש שנים לאחר פטירתו. אולם עד מהרה נפסקה הפצת הספר בשל תרעומת של הציבור הדתי שראה בחלק מן הכתוב בספר ביזוי התורה. הרב ראובן מרגליות אף טען כי החיבור הוא זיוף מאוחר ולא פרי עטו של ר' חיים ויטל. לאחר מספר שנים יצא הספר בהוצאה פרטית על ידי נתנאל משה מנצור והתבססה על מהדורתו של אשכולי, אולם מהדורה זאת לא חפה מצנזורה של המוציא לאור. בשנת תשס"ו שוב יצא לאור הספר במהדורה משוכללת של משה מ' פיירשטיין.
[עריכה] לקריאה נוספת
- משה מ' פיירשטיין, "ספר החזיונות" - יומנו של ר' חיים ויטאל, הוצאת יד בן צבי, תשס"ו
- מיכל אורון, "חלום, חזון, ומציאות בספר החזיונות לחיים ויטל", בתוך מחקרי ירושלים במחשבת ישראל י', תשנ"ב
- דוד תמר, "חלומות משיחיים וחזיונות של ר' חיים ויטל, שלם 4, תשמ"ד
- דוד תמר, "עוללות ספר חזיונות", סיני צא, תשמ"ב
[עריכה] קישורים חיצוניים
- יעקב מאיר, האוטוביוגרפיה של המשיח מצפת, בעיתון הארץ
- תומר פרסיקו, יומני המקובל (ר' חיים ויטאל), בבלוג "לולאת האל"
