ז'ורז' מוסטקי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ז'ורז' מוּסְטָקי (Georges Moustaki) (נולד ב-3 במאי 1934) הוא משורר, מלחין וזמר צרפתי מפורסם, אחד המשוררים והזמרים הבולטים בתחום השאנסון.
מוסטקי היה בין הראשונים לכתוב בעצמו ולהלחין את מילות שיריו. ידוע בשיריו הרומנטיים והפואטיים. נחשב כ"משורר הבית" וכתב שירים רבים עבור ותיקי הזמר הצרפתי במאה העשרים, כאדית פיאף, איב מונטאן, דלידה, ברברה ואחרים.
מוסטקי נקרא בשם יוּסף מוסטקי בלידתו. נולד באלכסנדריה שבמצרים, בן להורים יהודים-יוונים שהיגרו מהאי קורפו וניהלו בעיר חנות ספרים. בביתו דוברה השפה היוונית והאיטלקית, וברחוב ספג את הערבית המצרית. הוריו היו קשורים לתרבות הצרפית ומוסטקי ואחיותיו נשלחו ללמוד בבית הספר צרפתי מקום בו למד את השפה הצרפתית.
בשנת 1951, בהיותו בן 17, עבר מוסטקי יחד עם משפחתו לפריז. הוא הושפע מהזמר ומשורר השאנסון ז'ורז' ברסנס, ולכבודו הוא שינה את שמו הפרטי לז'ורז'. בשראתו הוא החל לכתוב שירה ולהשתלב בחיי הבוהמה של העיר. בתקופה זו הוא כתב מספר שירים לזמר הנרי סלבדור (Henri Salvador).
בשנת 1958, פגש מוסטקי לראשונה את זמרת השנסון הנודעת אדית פיאף. בין פיאף שהייתה אז בת 43 ובין מוסטקי בן ה-24 התפתח רומן. מוסטקי כתב לה את השיר "מילורד" (Milord), אותו שרה בשנה לאחר מכן, ושהפך לאחד משיריה הנודעים ביותר. השניים נפצעו בתאונת דרכים דבר שהחמיר מאוד את מצבה הבריאותי של פיאף, שנפטרה ב-5 שנים מאוחר יותר.
מוסטקי הפך לזמר בשנת 1966, עם הוצאתו לאור של אלבומו הראשון, "Le Meteque" שזכה להצלחה מיידית. בשנים לאחר מכן פרסם מוסטקי עשרות אלבומים שרבים מהם זכו להצלחה. כמו כן הוא פרסם ספרים וכתב מוזיקה למספר סרטים. [1]
מוסטקי כותב ושר בצרפתית, איטלקית, אנגלית, יוונית וספרדית. יש המשווים אותו לבוב דילן האמריקאי, מבחינת השפעתו התרבותית והמוזיקלית בשפה הצרפתית ובעולם דובר הצרפתית.
חלק משיריו של מוסטקי תורגמו לעברית וזכו לפרסום. בין שירים אלה ניתן למנות את "את חירותי" (תרגם יורם טהרלב ושרה חוה אלברשטיין), "הגבירה בחום" (תרגם יעקב שבתאי ושרו אילנה רובינא ויוסי בנאי), "פרצוף של צועני" (תרגם ניסים אלוני ושר יוסי בנאי).
מוסטקי ביקר והופיע מספר פעמים בישראל והושפע גם מתרבותה. לדוגמה, המשורר הטורקי מנוס חאג'ידאקיס כתב והלחין את השיר "איילת אהבים". נעמי שמר תרגמה את השיר לעברית ושלישיית גשר הירקון שרה אותו. מוסטקי תרגם את הנוסח של שמר לצרפתית, והקליט אותו.[2]
