זושא מאניפולי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רבי משולם זושא מאניפולי (או זוסיא מאניפולי), אחיו של רבי אלימלך מליז'נסק, דודו של צבי אלימלך שפירא מדינוב ותלמידו של המגיד ממזריטש, ממייסדי תנועת החסידות.

בהיסטוריה החסידית נחשב רבי זושא כמי שהחזיר אלפים בתשובה על ידי שהוכיח אותם בצורה מתוחכמת שהיה מתוודה כביכול על חטאיו ליד אדם שבאמת חטא אותם חטאים, וכך היו האנשים מבינים את הרמז וחוזרים בתשובה.

אמרתו הידועה: "אם ישאלו אותי למה לא הייתי משה - אדע מה להשיב. אבל אם ישאלו אותי למה לא הייתי זוסיא - יסתתמו טענותי".

מסופר על ר' זושא שביקש שייתנו לו יראה (פחד מה') כמו יראה של מלאך, - ענו לו - לא תוכל לעמוד. ביקש יראה של נביא - ענו לו - לא תוכל לעמוד. ביקש יראה של תנא - ענו לו - לא תוכל לעמוד. ביקש יראה כמו היראה שהייתה לרמב"ם - ונתנו לו. ואמרו שמרב פחד שהיה לו, הוא החל להתחבא תחת השולחנות ותחת הכיסאות, והתפלל לה' יתברך שייקח ממנו את אותה ייראה. אנו רואים מפה את גדולתם של הדורות הראשונים שעם כל זאת היותם גאוני תורה עצומים עדיין לא היו מחשיבים עצמם כלום ויראים מה' יתברך בצורה שאין אנו יכולים לתאר.

על מצבתו נכתב: "עובד ה' מאהבה, ושמח בייסורים, ורבים השיב מעוון".