התפשטות ארצות הברית מעבר לים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מפת שטחי ארצות הברית שמעבר לים

התפשטות ארצות הברית מעבר לים החלה בעקבות התפשטותה של ארצות הברית ביבשת צפון אמריקה (ראה מלחמת ארצות הברית-מקסיקו ומלחמת 1812), והתחזקה במהלך "עידן האימפריאליזם", בסופה של המאה ה-19 ועד לסופה של מלחמת העולם הראשונה, בתקופה שבה רוב הכוחות בעולם החלו להתפשט גלובלית. תוצאותיה של התפשטותה ארצות הברית היו, חקיקת חוק איי הגואנו, פריצת מלחמת ספרד-ארצות הברית, רכישת מזרח סמואה בעקבות ועידת ברלין, וסיפוחה של רפובליקת הוואי בבקשתו של ראש ממשלתה דאז סנפורד דול. איי הבתולה האמריקנים נרכשו מדנמרק בשנת 1917. רק שטח האמון של איי האוקיינוס השקט (כולל איי מריאנה הצפוניים) נכבשו לאחר מלחמת העולם השנייה.

בתקופה שבין אמצע המאה ה-18 ועד לתחילתה של המאה ה-20, ארצות הברית כבשה מספר איים וטריטוריות מעבר לים. השטחים הבאים היו בו בזמן או בזמן שונה תחת השליטה של ארצות הברית, אך לא סופחו במלואם כמדינה:

פורטו-ריקו (1898-1952, ניתנה לארצות הברית במהלך ועידת פריז של 1898 עם ספרד, כתוצאה של מלחמת ארצות הברית ספרד, כיום חברה בחבר המדינות האמריקני.)
גואם (1898 עד היום. ניתנה לארצות הברית במהלך ועידת פריז של 1898 עם ספרד, כתוצאה של מלחמת ארצות הברית ספרד.)
קובה (1899-1902, 1906-1909, ניתנה לארצות הברית במהלך ועידת פריז של 1898 עם ספרד, כתוצאה של מלחמת ארצות הברית ספרד) כיום מדינה עצמאית מלבד מפרץ גואנטנמו.
הפיליפינים (1898-1946, נרכשה במהלך ועידת פריז של 1898 עם ספרד, כתוצאה של מלחמת ארצות הברית-ספרד. וכיום מדינה עצמאית.)
איי הבתולה האמריקנים (1917 עד היום. נרכשו מידי דנמרק)
אזור תעלת פנמה (1903-1979. כיום חלק מפנמה)