התיקון ה-15 לחוקת ארצות הברית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
התיקון החמישה עשר לחוקת ארצות הברית (באנגלית: Fifteenth Amendment) אוסר על אפליה במתן זכות בחירה על רקע גזעי.
תוכן עניינים |
[עריכה] תוכן התיקון
[עריכה] מקור
Section 1: The right of citizens of the United States to vote shall not be denied or abridged by the United States or by any State on account of race, color, or previous condition of servitude.
Section 2: The Congress shall have power to enforce this article by appropriate legislation.
[עריכה] תרגום
פסקה 1: זכותם של אזרחי ארצות הברית להצביע לא תישלל מהם על ידי ארצות הברית או אחת מהמדינות בשל גזע, צבע או מצב קודם של עבדות.
פסקה 2: בסמכותו של הקונגרס לאכוף את האמור בסעיף זה בחקיקה נאותה.
[עריכה] היסטוריה
התיקון ה-15 שייך לתיקונים שהועלו לאחר מלחמת האזרחים של ארצות הברית, ביחד עם התיקון ה-13 והתיקון ה-14. עם סיום מלחמת האזרחים, העלו הרפובליקנים את התיקון ה-13 שאסר על העבדות בארצות הברית. בנוסף, התיקון ה-14 דרש מהמדינות שלא להפר את זכויות האזרח. עם זאת, חברי הקונגרס לא ששו להעניק זכות בחירה לשחורים ובדיון בקונגרס הוחלט שלא לכלול את זכות הבחירה בתוך התיקון ה-14. כל שנכתב בתיקון ה-14 היה שמדינות ומחוזות תקבלנה ייצוג לפי אחוז בעלי זכות הבחירה מתוך כלל האזרחים.
בתחילת 1867 הקונגרס, שנשלט על ידי הרפובליקנים, העביר חוק שהעניק זכות בחירה לשחורים במחוז קולומביה ובטריטוריות. כמו כן, מדינות הדרום נדרשו, כתנאי לחזרתם לאיחוד, להבטיח זכות בחירה לשחורים. בתחילת 1869 העלה הקונגרס את התיקון ה-15 לאישרור על ידי המדינות. בדיונים בקונגרס היו שלוש גישות. גישה אחת דרשה להבטיח זכות בחירה שוויונית, כולל מניעת אפליה על רקע תשלומי מס ומבחני ידע. גישה שנייה התנגדה לכל שינוי בחוקה. הגישה השלישית, המפשרת, תמכה במניעת אפליה על רקע גזע בלבד, והיא הגישה שבסופו של דבר אושרה על ידי הקונגרס. התיקון אושרר על ידי מספר מספק של מדינות ב-3 בפברואר 1870. למרות שלא ששו להעניק זכות בחירה לשחורים, הרפובליקנים העריכו שהשחורים יצביעו עבורם ועל כן רצו לדאוג שיוכלו להצביע.
בתקופת השיקום, כאשר הצבא הפדרלי עדיין שהה במדינות הדרום, השחורים אכן נהנו מזכות בחירה והצליחו אף לקבל ייצוג רב בבתי המחוקקים של המדינות. אולם לאחר שהצבא הפדרלי הוצא ממדינות הדרום על ידי רתרפורד הייז, החלו במדינות הדרום לנקוט בפעולות שונות כדי למנוע מהשחורים להצביע. בין הדרכים ששמשו למנוע הצבעה משחורים היו הפעלת איומים ואלימות כלפי מצביעים שחורים וקביעת תנאי הצבעה אשר הלבנים עומדים בהם אך השחורים אינם עומדים בהם. בין התנאים שקבעו היו ידע קרוא וכתוב ותשלום מס גולגלת. במהלך השנים היו אחת עשרה מדינות אשר הגבילו את ההצבעה רק לאלו ששלמו מס גולגלת. בחלק מהמדינות, קבע החוק שכל אדם שאביו או סבו הצביע בבחירות בשנה מסוימת שבה שחורים עדיין לא הצביעו יוכל להצביע ללא תשלום המס. תנאים אלו נקבעו כבלתי חוקתיים בפסק דין של בית המשפט העליון בשנת 1915, אך החוקים המשיכו להתקיים תוך אפליה באכיפתם: כלפי שחורים עמידה בתנאים נבחנה בקפדנות, בעוד כלפי לבנים לא נעשה מאמץ לבדוק האם אכן שלמו את המס או אם הם יודעים קרוא וכתוב. דרך נוספת למנוע ייצוג של השחורים בבחירות הייתה בארגון המחוזות בצורה המפלה את השחורים.
עד שנת 1915, בית המשפט היה פסיבי כלפי פעולות הלבנים במדינות הדרום וגם כאשר גינה את המדינות על אפליה כלפי שחורים, עשה זאת מאוחר מדי. בשנת 1915 קבע בית המשפט העליון כי תנאי הסבא נוגד את התיקון ה-15, ובהמשך קבע שקביעת מועדי רישום מצומצמים כדי לקבל זכות בחירה היו בלתי חוקתיים בהיות מטרתם למנוע מהשחורים להירשם כדי להצביע.
ביחס לבחירות מקדימות, בית המשפט בתחילה החליט שהן אינן פעולה של המדינות ולכן הוא אינו יכול למנוע מהמפלגות להגביל את ההצבעה ללבנים בלבד. אולם תשע שנים מאוחר יותר הוחלט שמכיוון שהבחירות המקדימות קובעות בפועל את תוצאות הבחירות של המדינות, גם הן פעולות של המדינות והגבלת ההצבעה ללבנים אינה חוקתית.
עם התגברות הפעילות של התנועה לזכויות האזרח נעשו פעולות רבות על ידי הקונגרס על מנת להעניק לשחורים שוויון אמיתי. למרות שעם השנים דרישת תשלום מס כתנאי להצבעה הצטמצם לחמש מדינות בלבד, בחר הקונגרס להעלות את התיקון ה-24 לחוקה שיבטיח את האפשרות להצביע ללא קשר לתשלום מס. התיקון אושר על ידי הקונגרס ב-25 באוגוסט 1962 ועל ידי מספר מספיק של מדינות ב-23 בינואר 1964.
בשנת 2000, קבע בית המשפט שהגבלת זכות הבחירה למשרה מקומית בהוואי רק לכאלו שיכולים להראות שהם צאצאים של תושבי הוואי מלפני 1778 נוגדת את התיקון ה-15 לחוקה (Rice v. Cayetano, 120 S. Ct. 1044, 1055 (2000)).
[עריכה] ראו גם
| חוקת ארצות הברית | |
|---|---|
| גוף החוקה
מבוא | פרק 1 | פרק 2 | פרק 3 | פרק 4 | פרק 5 | פרק 6 | פרק 7 |
|
| תיקונים לחוקת ארצות הברית
מגילת הזכויות: 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 תיקונים נוספים: 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 |
|
| היסטוריה של חוקת ארצות הברית | פסקאות בעלות חשיבות בחוקה |
| תקנון הקונפדרציה | ועידת פילדלפיה | פשרת קונטיקט | החותמים על חוקת ארצות הברית | פשרת מסצ'וסטס | כתבי הפדרליסט | ניסיונות לא מוצלחים לתיקון חוקת ארצות הברית | פסקת המסחר | פסקת ההליך ההוגן | פסקת ההגנה השווה | פסקת ההקמה | פסקת האמון המלא | פסקת חופש הפולחן | פסקת הנחיצות והנכונות | פסקת זכויות היתר והחסינויות | פסקת העליונות |
|
פרשנות סמכות האכיפה של הקונגרס | הכללת מגילת הזכויות בחוקת ארצות הברית | תאוריה חוקתית |
|
