התיקון ה-20 לחוקת ארצות הברית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
התיקון ה-20 לחוקת ארצות הברית, הנקרא גם תיקון הברווז הצולע, הוא תיקון לחוקת ארצות הברית אשר קבע מחדש את תאריכי תחילת כהונותיהם של קונגרס ארצות הברית ושל נשיא ארצות הברית וסגנו.
תוכן עניינים |
[עריכה] התיקון
[עריכה] מקור
Section 1 The terms of the President and Vice President shall end at noon on the 20th day of January, and the terms of Senators and Representatives at noon on the 3d day of January, of the years in which such terms would have ended if this article had not been ratified; and the terms of their successors shall then begin.
Section 2 The Congress shall assemble at least once in every year, and such meeting shall begin at noon on the 3d day of January, unless they shall by law appoint a different day.
Section 3 If, at the time fixed for the beginning of the term of the President, the President elect shall have died, the Vice President elect shall become President. If a President shall not have been chosen before the time fixed for the beginning of his term, or if the President elect shall have failed to qualify, then the Vice President elect shall act as President until a President shall have qualified; and the Congress may by law provide for the case wherein neither a President elect nor a Vice President elect shall have qualified, declaring who shall then act as President, or the manner in which one who is to act shall be selected, and such person shall act accordingly until a President or Vice President shall have qualified.
Section 4 The Congress may by law provide for the case of the death of any of the persons from whom the House of Representatives may choose a President whenever the right of choice shall have devolved upon them, and for the case of the death of any of the persons from whom the Senate may choose a Vice President whenever the right of choice shall have devolved upon them.
Section 5 Sections 1 and 2 shall take effect on the 15th day of October following the ratification of this article.
Section 6 This article shall be inoperative unless it shall have been ratified as an amendment to the Constitution by the legislatures of three-fourths of the several States within seven years from the date of its submission.
[עריכה] תרגום
סעיף 1
- כהונות הנשיא וסגנו תסתיימנה בחצות היום ב-20 בינואר, וכהונות חברי בית הנבחרים והסנאט - ב-3 בו, באותן השנים שבהן הן היו מסתיימות בלעדי תיקון זה; ובאותו הזמן תחלנה כהונות מחליפיהם בתפקיד.
סעיף 2
- הקונגרס יתכנס לפחות אחת לשנה, וכנס זה ייפתח בחצות היום ה-3 בינואר, אלא אם כן יום אחר לכך ייקבע בחוק.
סעיף 3
- אם הנשיא הנבחר ימות טרם ראשית כהונתו, סגן הנשיא הנבחר יהיה לנשיא. אם לא ייבחר נשיא קודם לתאריך ראשית כהונתו, סגן הנשיא ישמש נשיא עד שייבחר הנשיא; כמו כן, הקונגרס רשאי לקבוע כללים למקרה שבו לא ייבחרו לא נשיא ולא סגן-הנשיא, בין בקביעה מי יהא ממלא-מקום נשיא ובין בקביעה כיצד ייבחר ממלא-מקום הנשיא, וממלא-מקום זה ישמש נשיא עד אשר נשיא או סגן-הנשיא ייבחרו כדין.
סעיף 4
- הקונגרס רשאי לקבוע בחוק כללים למקרה של מוות של אחד האנשים שמביניהם על בית הנבחרים לבחור את הנשיא כל אימת שסמכות זו עוברת אליו, ולמקרה של מוות של אחד האנשים שמביניהם על הסנאט לבחור את סגן הנשיא כל אימת שסמכות זו עוברת אליו.
סעיף 5
- סעיפים 1 ו-2 ייכנסו לתוקפם בתאריך ה-15 באוקטובר שלאחרי אישור התיקון.
סעיף 6
- תיקון זה ייחשב בטל אלא אם כן הוא יאושר כתיקון לחוקה על ידי שלושה-רבעים מבתי-המחוקקים של המדינות בתוך שבע שנים מיום אישורו בקונגרס.
[עריכה] מהות
בסעיף הראשון, התיקון קובע מחדש את תאריכי ראשית כהונתם של הקונגרס, הנשיא וסגנו. בסעיף הבא הוא מתקן את החוקה המקורית, אשר קבעה כי הקונגרס יתכנס בדצמבר, וקובע תחת זאת כי הקונגרס יתכנס מיד עם היבחרו, בינואר.
בנוסף לכך, התיקון קובע מי ישמש נשיא זמני אם לא יבחר נשיא או שיבצר ממנו למלא את תפקידו ביום שבו כהונתו אמורה להתחיל, ומאפשר לקונגרס להרחיב את התיקון ה-12 לחוקת ארצות הברית על ידי קביעת כללים בחוק רגיל למקרה שבו אחד האנשים שמביניהם על בית הנבחרים לבחור את הנשיא או על הסנאט לבחור את סגן-הנשיא, במידה ולא נבחר נשיא או סגן-נשיא בבחירות הכלליות.
[עריכה] תולדות
התיקון בא לפתור כמה בעיות אשר נבעו מהחוקה המקורית, אשר נכתבה בסוף המאה ה-18 וחלק מקביעותיה לא התאימו למאה ה-20. למשל, עפ"י החוקה המקורית (או ליתר דיוק, עפ"י חוק של הקונגרס שקבע את תאריך תחילת הכהונה של הקונגרס, הנשיא וסגנו, ועפ"י החוקה אשר קבעה כי כהונתם תהיה 4 שנים בדיוק), היו הקונגרס, הנשיא וסגנו נכנסים לתפקידם ב-4 במרץ מדי שנה, בעוד שהבחירות עצמן היו נערכות בנובמבר בשנה שלפני כן. בעוד שעיכוב כזה היה מחויב המציאות בשלהי המאה ה-18, שבה הנבחרים היו זקוקים לזמן על-מנת להסדיר את כל ענייניהם ולהגיע לבירת האיחוד, הרי שעם התפתחות הטכנולוגיה היה עיכוב זה לרועץ. כך, למשל, בתחילת שנת 1861 פרשו מדינות הדרום מהאיחוד במחאה על בחירתו של אברהם לינקולן לנשיאות, והוא מצידו לא יכול היה לעשות דבר בנדון שכן כהונתו התחילה רק כחודשיים מאוחר יותר. דוגמה אחרת היא העיכוב שבכניסה לתפקיד של פרנקלין רוזוולט, אשר נבחר בשלהי 1932 ונכנס לתפקיד רק שלושה חודשים וחצי מאוחר יותר, שבמהלכם הנשיא היוצא הרברט הובר, חסיד השוק החופשי, לא עשה כמעט דבר כדי להילחם בשפל הכלכלי הגדול.
גם ביחס לקונגרס היה העיכוב בכניסה לתפקיד גורם שלילי, שכן עפ"י החוקה המקורית הקונגרס התכנס בדצמבר. באופן כזה, אחרי כל בחירות (אשר נערכות בנובמבר) היה מושב זה של הקונגרס מושב של "ברווזים צולעים", שכן חלק מהצירים הפסידו בבחירות, וכן מושב זה היה קצר מהרגיל, שכן הוא הסתיים כבר במרץ, עם ראשית כהונתו של הקונגרס החדש, ולכן במהלכו נעשתה עבודה מועטה.
על-מנת לתקן בעיות אלה, וכן על-מנת לאפשר לקונגרס לפתור בעתיד קשיים חוקתיים אשר עלולים לצוץ עקב מותו של הנשיא הנבחר או אי-יכולת בית הנבחרים להכריע בין מספר מועמדים עפ"י התיקון ה-12, כפי שכמעט קרה בשנים 1800 ו-1876, הוצע התיקון ה-20 לחוקה, אשר אושר ב-23 בינואר 1933. עם זאת, בגלל סעיף 5, הוא לא השפיע על תאריך כניסתו לתפקיד הנשיא של פרנקלין רוזוולט, אשר נאלץ להמתין עד ה-4 במרץ.
| חוקת ארצות הברית | |
|---|---|
| גוף החוקה
מבוא | פרק 1 | פרק 2 | פרק 3 | פרק 4 | פרק 5 | פרק 6 | פרק 7 |
|
| תיקונים לחוקת ארצות הברית
מגילת הזכויות: 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 תיקונים נוספים: 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 |
|
| היסטוריה של חוקת ארצות הברית | פסקאות בעלות חשיבות בחוקה |
| תקנון הקונפדרציה | ועידת פילדלפיה | פשרת קונטיקט | החותמים על חוקת ארצות הברית | פשרת מסצ'וסטס | כתבי הפדרליסט | ניסיונות לא מוצלחים לתיקון חוקת ארצות הברית | פסקת המסחר | פסקת ההליך ההוגן | פסקת ההגנה השווה | פסקת ההקמה | פסקת האמון המלא | פסקת חופש הפולחן | פסקת הנחיצות והנכונות | פסקת זכויות היתר והחסינויות | פסקת העליונות |
|
פרשנות סמכות האכיפה של הקונגרס | הכללת מגילת הזכויות בחוקת ארצות הברית | תאוריה חוקתית |
|
