בחירות מקדימות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בחירות מקדימות (אנגלית: primaries) מתקיימות לפני בחירות כלליות לבית הנבחרים (פרלמנט) או לראשות מדינה (נשיאות או ראשות ממשלה). אותן הבחירות מתקיימות בתוך המפלגות על פי תקנון התנועה. ישנם הבדלים בין סוגי שיטות בחירת מקדימות. יש להבדיל ביניהם על פי גודל הגוף הבוחר:

1. אדם אחד - ראש המפלגה (מנהיג פוליטי) או אדם בעל סמכות עליונה (מנהיג דתי) בוחר את רשימת המועמדים או את המועמד.
2. ועדה מסדרת - גוף המחליט על המועמדים או מועמד בו משתתפים רק ראשי המפלגה (אחדים מבחירי המפלגה) או מועצת החכמים (גוף דתי עליון).
3. חברי מפלגה - - מרכז מפלגה - גוף מפלגתי בו חברים רק נציגי המפלגה (חברי מרכז) אשר מונה בין עשרות לכמה אלפי נציגים הבוחרים בבחירות גלויות או סמויות את המועמדים או המועמד.
4. פריימריז (primaries) במסגרת הבחירות המקדימות בוחרים חברי המפלגה (כולם או חלקם) את מועמדי המפלגה לבחירות.
5. פריימריז פתוחים במסגרת שיטה זו יכול כל אזרח להשתתף בבחירות פנימיות של אחת המפלגות, גם אם איננו חבר במפלגה.

תוכן עניינים 1 ישראל 1.1 בחירות בגוף נבחר 1.2 בחירות מקדימות בקרב כלל מתפקדי המפלגה 2 ארצות הברית 3 קישורים חיצוניים

[עריכה] ישראל

בראשית ימי המדינה, כאשר המפלגות נהגו לבחור את מועמדיהן בגוף מצומצם (ועדה מסדרת) שבה נכללו רק אחדים מבכירי המפלגה. זו הייתה השיטה המקובלת מאז קום המדינה ברוב מפלגות ישראל לקביעת רשימת מועמדים. בשיטה זו לא נבחרו תמיד האישים שנתפסו בציבור כראויים ביותר וחברי הכנסת היו צריכים לפזול לעבר חברי "הוועדה המסדרת" וליישר קו עם דעתם על מנת שיוכלו להשתלב ברשימת המפלגה.
גם כיום, מרביתן של הסיעות אינן מקיימות בחירות מקדימות (ש"ס, ישראל ביתינו, אגודת התורה...).

נהוג להבדיל בין שני סוגים של בחירות מקדימות. סוג אחד, הנפוץ יותר, הוא בחירות בגוף הנבחר של המפלגה המונה מכמה עשרות ועד אלפי חברים (הגוף הבוחר מכונה ועידה, מרכז או מועצה). הסוג השני הוא בחירות שבהן משתתפים כל החברים הרשומים במפלגה. סוג שלישי, כפי שצוין, הוא "פריימריז פתוחים" בהם כל אזרח יכול לתת את קולו לבחירת רשימת המועמדים של מפלגה אחת לכנסת גם אם אינו מתפקד, אך שיטה זו אינה נהוגה כיום בישראל באף מפלגה.
קביעת רשימת מועמדים על ידי גורמים חיצוניים, כדוגמת "מועצת גדולי התורה" של מפלגת ש"ס אינה נחשבת הליך דמוקרטי, ויש להבדיל גם בין בחירת יושב ראש המפלגה ומועמדה לראשות הממשלה (במפלגות הגדולות( ובחירת רשימת המועמדים לכנסת כאשר לא תמיד אותה שיטת בחירות נהוגה בשניהם.

[עריכה] בחירות בגוף נבחר

אף שחברי מרכז המפלגה מונים מאות או אלפי חברים, הרי זו עדיין אוכלוסייה מצומצמת יחסית, שניתן לבצע בה מניפולציות, החל משוחד גלוי (מעשה המהווה עבירה פלילית) וכלה במניפולציות סמויות יותר, המאפשרות לבעלי ממון וקשרים להכניס לרשימת המועמדים, ובעקבותיה לכנסת, אישים שהם חפצים ביקרם. חברי המרכז הופכים ל"בעלי הבית" על נבחריהם. נוצרה תופעה של מינוי אנשים לא מתאימים או לא ראויים למשרות שונות של חברות ממשלתיות כתנאי לבחירתם של מועמדים למקום גבוה ברשימה. נוצר צורך לבלום גל מינויים אלו בעקבות בחירת מועמדי הכנסת כחלק ממרכז מפלגה, וחברי הכנסת ניסו לחוקק חוקים בולמים: איסור על חברי מרכז לכהן כדירקטורים בחברות ממשלתיות, איסור על מינויו של מי שיש לו זיקה לשר מסוים לתפקידים ממלכתיים, איסור על נושאי משרה ב – 4 דרגות ממשלתיות בכירות לכהן כחבר מרכז מפלגה ועוד. בליכוד רשימת המועמדים לכנסת ה - 17 נקבעה על ידי בחירות של חברי מרכז המפלגה, בחירות שיצרו מחלוקת במפלגה כיוון שהיו טענות שחברי מרכז מייצגים את מפלגת קדימה היריבה ופוגעים ברשימת הליכוד. לכן יו"ר המפלגה בנימין נתניהו קבע תקנה חדשה בתקנון כי הבחירות לרשימת המפלגה לכנסת יהיו בחירות בקרב המתפקדים ולא בקרב חברי המרכז.

[עריכה] בחירות מקדימות בקרב כלל מתפקדי המפלגה

בבחירות בהן משתתפים כל חברי המפלגה ("פריימריז") הצורך להגיע אל קהל כה גדול דורש משאבים כספיים רבים, דבר שגם הוא עלול הביא לשחיתות. לדוגמה ראשי הממשלה אהוד ברק ואריאל שרון שנחשדו בקבלת תרומות בלתי חוקיות לצורך הפריימריז. תופעה נוספת בבחירות מקדימות בהן מצביעים כלל מתפקדי המפלגה היא תופעה של התפקדות רק לשם ההצבעה בפריימריז ולעתים של אנשים שאין להם זיקה אידאולוגיה או רצון אמיתי להיות חלק במפלגה אלא רק רצון להצביע עבור פלוני, תופעה זו יכולה ליצור מצב של "מתפקדי ארגזים" כשמועמד לכנסת מביא המוני טפסי התפקדות חתומים על ידי אנשים שהתפקדו למפלגה רק כדי לקדם את המועמד ברשימת הכנסת ולא באמת להצביע למפלגה, וכך במקרים רבים היו בישובים יותר חברים מתפקדים במפלגה ממצביעים עבור אותה מפלגה לכנסת. בבחירות לכנסת ה-17 הייתה מפלגת העבודה היחידה שבה בחרו כל חברי המפלגה את רשימת המועמדים לכנסת.

[עריכה] ארצות הברית

ערך מורחב – הבחירות המקדימות לנשיאות ארצות הברית

בארצות הברית מתקיימות בחירות מקדימות שבהן בוחרת כל אחת מהמפלגות את מועמדה לנשיאות. בחירות מקדימות אלה מתקיימות החל משנת 1904, אך הן זוכות לתשומת לב מיוחדת החל משנת 1972, שנה שבה שונו הנהלים, והותר למועמדים רבים יותר להיכנס למירוץ. בבחירות אלה שנערכות החל מחודש ינואר נבחרים צירים לוועידות של המפלגות שנערכות בקיץ, ובוחרות את מועמדי המפלגות לנשיאות.

[עריכה] קישורים חיצוניים

• עליזה בר, ""פריימריס" בחירות מקדימות ושיטות אחרות", המכון הישראלי לדמוקרטיה, 1996.
• יצחק ברמן, בין פריימריז לוועדה מסדרת, בעיתון הארץ, 06.01.2003
• שוקי גלילי, פריימריז: אסונה של הדמוקרטיה הישראלית
• איתן הבר, פריימריז, ביג דיל
• Rahat, Gideon and Reuven Hazan, "Candidate Selection Methods: An Analytical Framework", Party Politics, Vol 7(3), pp. 397-322.,