הרדופיים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרדופיים |
|
---|---|
מיון מדעי | |
ממלכה: | צומח |
מערכה: | בעלי פרחים |
מחלקה: | דו-פסיגיים |
סדרה: | גנציינאים |
משפחה: | הרדופיים |
שם מדעי | |
Apocynaceae |
הרדופיים היא משפחה מסדרת הגנציינאים, עמה נמנים כ-300 סוגים וכ-1300 מינים. המשפחה כוללת עצים, שיחים או עשבים רב-שנתיים, אשר ברובם נפוצים באזורים הטרופיים ובמעוטם באזורים הממוזגים. מינים אחדים ממשפחת ההרדופיים גדלים בר בארץ ישראל ביניהם הרדוף הנחלים, וינקה עשבונית וסם הכלב המזרחי.
[עריכה] תיאור ההרדופיים
רוב מיני הצמחים ממשפחת ההרדופיים בעלי שרף חלבי רעיל מאוד, עליהם התמימים הם מנוגדים, או ערוכים בדורים, ופרחיהם הנכונים הם אנדרוגיניים. הגביע והכותרת הם בעלי 4-5 אונות, ובבסיס אונות הכותרת מעורות קבוצות שערות או קשקשים היוצרות עטרה. בכל פרח 4-5 אבקנים ועמוד - עלי אחד, והפרי עשוי שתי מפוחיות מרובות זרעים מצוידים בציצית - שערות, אך לעתים הפרי הוא ענבה או בית גלעין.
מספר צמחי נוי נפוצים בארץ משתייכים למשפחת ההרדופיים: עץ הפיטנה (פלומריה ריחנית), וינקה גדולה, טרכלוספרמון יסמיני, קאריסה גדולת פרחים,קתרנתוס ורוד,ותבטיה הרדופית.