מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סִמלהּ של מדינת ישראל, מנורת שבעת הקנים ושני ענפי עץ זית משני צדדיה, עוצב בידי האחים שמיר. ייתכן כי עיצוב הסמל הושפע מחזון זכריה הנביא (ד', א' - י"ד). בחזון זה, המנורה מסמלת את ישראל, ושני ענפי עץ הזית משמשים חיזוק לזרובבל לפעול לשיבת ציון מממלכת פרס בכוח הרוח של הכהונה והמלכות הנמשחים בשמן זית. הסמל נבחר על ידי ועדה מיוחדת לענייני סמלים שהקימה מועצת המדינה הזמנית, לאחר שינויים מסוימים להצעה המקורית. המנורה עוצבה על פי התבליט בשער טיטוס המתאר תהלוכה של עבדים וחיילים השבים לרומא לאחר ניצחון הרומאים על יהודה והחרבת בית המקדש בירושלים. כמו כן הועדף השימוש בענפי עץ זית על השימוש בסמלי הלולב, האתרוג והשופר.