מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ארנו פנזיאס ורוברט וילסון, שני פיזיקאים ממעבדות בל, ערכו בשנת 1964 מדידות אסטרונומיות של קרינת רדיו בעזרת אנטנה גדולה, ומצאו רעש רקע שהפריע להמשך הניסוי. הרעש הגיע באופן אחיד מכל הכיוונים ובכך נשללה האפשרות שמקורו בעיר הסמוכה ניו יורק, בכדור הארץ, במערכת השמש או אפילו בשביל החלב. הם מצאו לשלשת יונים באנטנה וניקו אותה, אבל גם זה לא עזר. אז, נודע להם במקרה שרעש כזה יכול לנבוע מקרינת הרקע הקוסמית, ושמדידותיהם מהוות אישוש לתאוריית המפץ הגדול. על תגלית זו זכו פנזיאס ווילסון בפרס נובל לפיזיקה בשנת 1978.