החלטה 194 של העצרת הכללית של האו"ם
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
החלטה 194 של עצרת האומות המאוחדות התקבלה ב-11 בדצמבר 1948, והיא עוסקת בנושאים שונים הכרוכים בארץ ישראל. עיקר פרסומה בא לה בזכות סעיף 11, העוסק בבעיית הפליטים הפלסטינים.
כשאר החלטותיה של העצרת הכללית, אין היא החלטה מחייבת, אלא בגדר המלצה בלבד. מדינות ערב: מצרים, סוריה, לבנון, ערב הסעודית, עיראק ותימן הצביעו נגד ההחלטה.
החל מסוף שנות השישים מרבים הערבים לצטט את סעיף 11 של החלטה זו, כבסיס לתביעתם של הפלסטינים לזכות השיבה.
[עריכה] עיקר תוכנה של ההחלטה
בהחלטה 15 סעיפים.
בסעיף 1 מביעה ההחלטה הערכה לפועלו של המתווך מטעם האו"ם, פולקה ברנדוט, שנרצח בירושלים בידי מתנקשים מארגון הלח"י.
סעיפים 2,3,4 עוסקים בוועדת הפיוס (Conciliation Commission) שהקים האו"ם: מטרותיה של הוועדה (סעיף 2), אופן בחירת שלוש החברות בה (סעיף 3), והבקשה להתחיל את פעולתה בהקדם האפשרי (סעיף 4).
סעיף 5 מבקש מכל הצדדים הנוגעים בדבר להרחיב את הקף שיחות המשא ומתן, בין אם בדרכים ישירות או באמצעות ועדת הפיוס, זאת כדי להגיע להסכמה וליישובן של כל המחלוקות.
סעיף 6 מנחה את ועדת הפיוס לנקוט בצעדים כדי לעזור למדינות ולרשויות הנוגעות בדבר.
סעיף 7 של ההחלטה דורש הגנה על המקומות הקדושים בארץ ישראל, ומתן חופש גישה אליהם.
סעיף 8 דורש להעביר את ירושלים וסביבתה לפיקוחו של האו"ם, וזאת עקב קדושתה לשלוש הדתות.
סעיף 9 דורש לאפשר גישה חופשית לירושלים לכל תושביה של ארץ ישראל.
סעיף 10 מבקש מועדת הפיוס לחפש הסדרים עם הגורמים הנוגעים בדבר אשר יסייעו לפיתוח האזור מבחינה כלכלית.
בסעיף 11 ניתנו שתי חלופות לפתרון בעיית הפליטים (רובם המוחלט פלסטינים) שנוצרה במלחמת העצמאות (שעדיין לא הסתיימה במועד קבלת ההחלטה):
- "...הפליטים אשר ברצונם לשוב לבתיהם ולחיות בשלום יורשו לעשות זאת במועד המוקדם ביותר האפשרי מבחינה מעשית. בעבור רכושם של אלה אשר יעדיפו לא לעשות כן ישולמו פיצויים לפי עקרונות המשפט הבינלאומי ... על ועדת הפיוס לסייע לשיבתם למולדת (repatriation), יישובם מחדש וכן לשיקום הכלכלי והחברתי של הפליטים...".
סעיפים 12 ו-13 עוסקים שוב בוועדת הפיוס. מסמיכים אותה למנות גופים מסייעים, להעסיק מומחים שיעזרו בקידום מטרותיה, קובעים את ירושלים כמקום מושבה (סעיף 12), ומנחים אותה לדווח על התקדמותה למדינות החברות באו"ם.
סעיף 14 קורא לכל הרשויות הנוגעות בדבר לשתף פעולה עם ועדת הפיוס.
סעיף 15 מבקש מהמזכיר הכללי לספק לוועדה את כח האדם והמתקנים הנחוצים, ולדאוג למימון הדרוש לוועדה.
