הזמן הוורוד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הזמן הוורוד היה עיתון לקהילת הלהט"ב בישראל, שהופץ אחת לחודש במתכונת חינמון. הגיליון הראשון של העיתון פורסם ב-1996, ומאז ובמשך כ- 12 שנה כמעט ברציפות העתון יצא לאור, עד לסגירתו בפברואר 2008.

העיתון נוסד על ידי יאיר קדר, עורכו הראשון, כעיתון הגייז הראשון שמשלב בין ארבעת אגפי הקהילה - הומוסקסואלים, לסביות, ביסקסואלים וטרנס'נדרים, והוא ביטא קו פוליטי חצוף ונועז בתקופתו. כשעזב קדר את עריכת העיתון עקב נסיעה לחו"ל הועבר העתון לידי אגודת הלהט"ב, ואורנה אושרי התמנתה לעורכת. אחר כך בשנים 1998-2002 הוא נערך על ידי גדי ששון, שהתפטר מתפקידו לטובת הקמת "הזמן החדש" שנסגר לאחר מספר חודשי פעילות מועטים.

לאחר עזיבתו של ששון חדל העיתון לצאת לאור, ומספר חודשים הפצתו הופסקה לחלוטין. חודשים ארוכים לאחר מכן, העיתון חזר לפעילות תחת הוצאת אגודת הלהט"ב, בשיתוף עם הוצאת שוקן.

במחצית השנייה של שנות ה-90, שנים משמעותיות בתולדות הקהילה, שימש הזמן הוורוד כלי התקשורת העיקרי שלה. הוא ליווה מאבקים ציבוריים שונים, ביניהם המאבקים נגד ההתבטאויות שנתפשו כהומופוביות של האישים עזר ויצמן, מאיר אריאל וזבולון המר. כמו כן הוא ליווה את ניצחונה של דנה אינטרנשיונל בתחרות האירוויזיון ואת מסע הבחירות של מיכל עדן, הנציגה הלסבית הראשונה במועצת עיריית תל אביב.

בין הכותבים בעיתון היו גל אוחובסקי, אבנר ברנהיימר, עמליה זיו, אורן קנר, אלון הגר, סמי דואניאס, גדי ששון, אייל גרוס, דנה פלג, רמי הסמן, גדעון הירש, אילן שיינפלד, ואחרים.

[עריכה] קישורים חיצוניים

• יניב הלפרין, תם עידן: הזמן הורוד נסגר, פורסם באתר גוגיי