הורלוגין צ'ויבלסאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הורלוגין צ'ויבלסאן (1895 - 26 בינואר 1952) היה המנהיג הקומוניסטי של מונגוליה משנות ה-30 ועד מותו. הוא שירת כראש בית הנבחרים בין השנים 1930-1929, והיה ראש הממשלה בין השנים 1952-1939. לעתים מצוין כי דרגתו הצבאית הייתה מרשל.

הורלוגין היה חסידו של מנהיג ברית המועצות יוסף סטלין וחיקה את מדיניותו בדרכים רבות. הוא עלה לשלטון בתמיכה סובייטית, כתוצאה מאי שביעות רצונו של סטלין מהמנהיג הקומוניסטי המונגולי פלג'ידין גנדן. גנדן הודח מהשלטון ב-1936 בעקבות סירובו לשתף פעולה עם סטלין, בין השאר בנוגע לכוח צבאי סובייטי על אדמת מונגוליה וחיסול הנזירים הבודהיסטיים. זמן מועט לאחר מכן הוצא גנדן להורג במוסקבה, וצ'ויבלסאן תפס את מקומו.

רבים סבורים כי שלטונו של צ'ויבלסאן הוא האכזרי ביותר בתולדות מונגוליה המודרנית. בתקופת שלטונו חלו רדיפות מצד הממשלה כנגד "אויבי העם" - כלומר, מנהיגים דתיים, אריסטוקרטים ומתנגדים פוליטיים. כיום אין הערכה חד משמעית של ההרוגים כתוצאה מרדיפות אלה. בנוסף, הנהיג צ'ויבלסאן במונגוליה פולחן אישיות על פי מודל סטלין. מצד שני, במהלך תקופת שלטונו, ובסיוע סובייטי, שופרה התשתית המונגולית והוקמו קווי תקשורת וכבישים רבים. כמו כן ננקטו צעדים לשיפור רמת האוריינות (ידיעת קרוא וכתוב) במדינה.

צ'ויבלסאן החזיק במשרת ראש הממשלה עד מותו ב-1952. דמותו עדיין שנויה במחלוקת במונגוליה: רבים עדיין מעריצים אותו ומחשיבים אותו כגיבור מונגולי, אך המבקרים מייחסים זאת לתעמולה ולפולחן האישיות. חלק מהמונגולים מאמינים כי צ'ויבלסאן היה שליט-בובה בידי הסובייטים, וכי לא הייתה לו אפשרות אחרת לפעולה. מפלגתו של צ'ויבלסאן, המפלגה המהפכנית העממית של מונגוליה, גינתה חלק מפעולותיו, ביניהן פולחן האישיות, ב-1956.