הומופוניה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הומופוניה (מיוונית: הומו-אותו הדבר, פוניה-קול, צליל) הוא מונח שמתייחס למוזיקה רב-קולית. בהומופוניה נעים יחדיו מספר קולות באחידות מקצבית, והיחס ביניהם יוצר אקורדים.
ההומופוניה נבדלת מהפוליפוניה, בה לכל קול יש עצמאות מקצבית, ומהמונופוניה, בה כל הקולות נעים לא רק באחידות מקצבית, אלא גם באחידות טונאלית.
ההומופוניה הייתה מקובלת בעיקר בתקופה הקלאסית ובתקופת הרנסאנס. בתקופות אלה הייתה המוזיקה מאופיינת בסימטריה ובפשטות.