הבית האדום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הבית האדום הוא כינויו של בניין שעמד ליד חוף גורדון בתל אביב, ברחוב הירקון 123 במקום בו עומד כיום מלון שרתון. הבית שימש את מועצת פועלי תל אביב ויפו ואת מרכז הנוער העובד, מאוחר יותר שימש את ההגנה בפעילות ההעפלה.

הבית נבנה בשנים 1923-1926 בסגנון האקלקטי שאיפיין את התקופה וצבעו היה אדמדם. את שמו קיבל בשל צבעו ובעיקר בשל האידאולוגיה הסוציאליסטית שייצג והצבע האדום הוא סמלה. הבית שימש מעין מועדון אליו נהגו הפועלים להגיע בשעות הערב ובחוף הים שתחתיו היו שרים ורוקדים. החל משנות ה-30 השתמשה "ההגנה" בבניין כדי לנהל ממנו פעולות העפלה. פעולות ההעפלה שנעשו בניגוד לאיסור ההגירה לארץ על ידי שלטונות המנדט הבריטי ולכן תחת מסווה של מועדון פועלים הצליחו חברי ההגנה לאפשר למעפילים לרדת לחוף בנקודה זו ואף להסתירם בתוך המוני הפועלים החוגגים ובליווי רעש אשר הקשה על הבריטים באיתורם. הבית שימש את ההגנה גם לאיתות לספינות המעפילים המתקרבות אל החוף.

ב-1939 הגיעו לבית האדום אניות המעפילים פאריטה וטייגר היל. לאחר מכן, במהלך מלחמת העולם השנייה התמקם במבנה מטה של הצבא הבריטי ואף בית סוהר של המשטרה הבריטית.

לאחר המלחמה ועד הקמת המדינה שב הבית האדום לקלוט מעפילים. במקביל לפעילות מועצת הפועלים גם מטה הפלמ"ח עבר אל הבית מקיבוץ מזרע בעקבות השבת השחורה. ב-1947 גם עבר אליו מפקדת ההגנה וסוף אותה שונה הורה דוד בן גוריון גם על העברת המטה הכללי אל הבית האדום. שלושה חודשים לאחר מכן גם עברה אליו לשכת הגיוס של ההגנה.

בבניין היו מתכנסים בתקופת מלחמת העצמאות יעקב דורי, צבי איילון, ישראל גלילי, יגאל ידין ומנהיגים נוספים לרבות בן גוריון עצמו שאף התגורר לא הרחק מן המקום (בבית בן גוריון).

בתקופת המדינה ולאחר הקמת צה"ל עברו מן הבניין הגופים שישבו בו. במשך תקופה קצרה שימש גם את משרד החוץ. בשנות ה-50 הוא שימוש את איחוד הקיבוצים.

בשנות ה-70 נהרס המבנה ובמקומו נבנה מלון שרתון תל אביב אשר עבר למקום מבניין שרתון הישן בקצה שדרות נורדאו. כיום לא נשאר זכר לבית האדום מלבד שלט מקומי המעיד על קיומו בעבר.

[עריכה] קישורים חיצוניים

• הבית האדום באתר עיריית תל אביב-יפו