דלאי לאמה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה עוסק בתפקיד הדתי דלאי לאמה. אם התכוונתם לדלאי לאמה הנוכחי, ראו טנזין גיאטסו.

הדלאי לאמה הנוכחי, טנזין גיאטסו

דלאי לאמה (טיבטית: ཏ་ཱལའི་བླ་མ་) הוא תוארו של המנהיג הרוחני של הבודהיזם הטיבטי, ובעבר גם תואר מנהיגה הרשמי של טיבט.

על פי המסורת הטיבטית, הדלאי לאמה הוא גלגול נשמתו של בודהה. כשהוא מת נשמתו נכנסת בגופו של תינוק שנולד, שלאחר מבדקים דתיים-מסורתיים, הופך להיות הדלאי לאמה החדש.

[עריכה] רקע היסטורי

בטיבט היו מספר מסדרי נזירים שונים, לכל מסדר הייתה מסורת נפרדת, ביאורים שונים לבודהיזם ודרך הוראה שונה. המסדר הגדול ביותר הוא ה"גלוגפה" ("נוהג מוסרי") המוכר כמסדר הכובעים הצהובים. מסדר זה נוסד במאה ה-14 על ידי ג`ה צונג חא פה, בראש המסדר עמד הלאמה של להסה. הלאמה השלישי סונאם גיאצו הגיע ב1578, במסגרת הפצת הבודהיזם, למונגוליה ושם קיבל את התואר "דלאי לאמה" מידי המנהיג המונגולי אלטאן חאן.

פירוש המילה דלאי בשפה המונגולית הוא ים (או אוקיינוס), לאמה הינה הדרגה הרוחנית הגבוהה ביותר בבודהיזם הטיבטי ומשמעותה חוכמה, מכאן שפרוש התואר הוא "ים החוכמה".

בעקבות מאבק כוחות בין המסדר לבין מלך טיבט נמלט הדלאי לאמה הרביעי מטיבט ומת בגלות ב-1616.

בשנת 1642, בסיוע כוחות מונגוליים שקיבלו על עצמם את הבודהיזם בגירסת מסדר הגולגפה, נקבע הדלאי לאמה החמישי כמנהיגה הרוחני של טיבט ושליטה הפוליטי.

ב-1682 עם בחירת הדלאי למה השישי הוחלט כי תפקיד המנהיג הרוחני והמנהיג הפוליטי יישארו בידי אדם אחד - הוא הדלאי למה.

[עריכה] יציאה לגלות

בשנת 1950, כשסין הקומוניסטית כבשה את טיבט, היא נכנסה למאבק עם טנזין גיאטסו, הדלאי לאמה ה-14. אחרי נסיון הפיכה כושל הוא עזב את טיבט בשנת 1959 וחי בצפון הודו. הוא קיבל פרס נובל לשלום בשנת 1989 על הנהגת אופוזיציה לא אלימה (סאטיאגרהא) נגד השלטון הסיני בטיבט.

בשנת 1995 טנזינג גיאטסו נקלע לסכסוך עם שלטונות סין על זהות הפאנצ'ן לאמה (השני בחשיבותו מבין רשויות הדת בטיבט), שבמהלכו נעצר גנדן צ'ואקי ניאמה, בן ה-6, האסיר הפוליטי הצעיר בעולם.