דוקטור דוליטל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דוקטור דוליטל הוא הדמות המרכזית בסדרת ספרים שכתב הסופר האנגלי יו לופטינג. דוקטור דוליטל הוא רופא הנזנח על ידי לקוחותיו האנושיים בעקבות מנהגו לאסוף בעלי חיים חולים למרפאתו ולטפל בהם. הוא מגלה כי הוא בעל כשרון מיוחד לטיפול בבעלי חיים ואף מצליח ללמוד את שפתם ולדבר איתם.
במסגרת הרפתקאותיו הוא נתקל לעתים קרובות בבעלי חיים כלואים: בחנויות חיות מחמד, בקרקסים וכדומה. הוא אף מוציא את פרוטותיו האחרונות כדי לרכוש את בעלי החיים מבעליהם ולשחררם, או על הקמת מקומות מרגוע ומחסה לבעלי חיים מזדקנים (למשל לסוסי כרכרה). דוליטל בז לחלוטין לכסף וטוען בכל הזדמנות כי "הכסף הוא מטרד בלבד". בספרי ההמשך שבסדרה אף הופך דוליטל לנטורליסט ומנצל את כישורי התקשור שלו עם בעלי החיים לשם הבנת הטבע וההיסטוריה של העולם.
הספר הראשון בסידרה, עלילות דוליטל הרופא, נכתב כמכתבים מאוירים על ידי לופטינג לילדיו בעת ששירת כקצין בחפירות בצרפת ובפלנדריה בזמן מלחמת העולם הראשונה. מאוחר יותר, ב-1923, אמר לופטינג כי שלח את המכתבים לילדיו בעת שהחדשות מהחזית היו נוראות מדי או משעממות מדי, וכי המקור לסיפור נולד מכך שהתרשם מהתנהגות הסוסים והפרדים תחת האש בחזית וכך חשב על דמותו של רופא דמיוני שיטפל בחיות (בניגוד לחוסר הטיפול המוחלט להן זכו בהמות פצועות בשדה הקרב).
תוכן עניינים |
[עריכה] רשימת ספרי דוליטל
- The Story of Doctor Dolittle - 1920
- The Voyages of Doctor Dolittle - 1922
- Doctor Dolittle's Post Office - 1923
- Doctor Dolittle's Circus - 1924
- Doctor Dolittle's Zoo - 1925
- Doctor Dolittle's Caravan - 1926
- Doctor Dolittle's Garden - 1927
- Doctor Dolittle in the Moon - 1928
- Gub-Gub's Book, An Encyclopaedia of Food - 1932
- Doctor Dolittle's Return - 1933
- Doctor Dolittle's Birthday Book - 1936
- Doctor Dolittle and the Secret Lake - 1948
- Doctor Dolittle and the Green Canary - 1950
- Doctor Dolittle's Puddleby Adventures - 1952
שני הספרים האחרונים ברשימה יצאו לאור לאחר מותו של לופטינג מחומר שנמצא בעזבונו.
[עריכה] הדמויות
הרקע לסיפורים הוא התרבות האנגלית של התקופה הוויקטוריאנית (סוף המאה ה-19). בסיפורים, מתגורר דוקטור דוליטל בעיירה הדמיונית "Puddleby-on-the-Marsh" אשר תורגמה לעברית כ"מדמנה בגיא השלוליות". יש לו, לרופא, ידיד אנושי אחד - מוכר מזון לחתולים וידידים רבים מבין בעלי החיים. הבולטים בבעלי החיים, אשר מלווים בקביעות את דוליטל, הם: התוכי פולינזיה, גב-גב החזיר, ג'יפ הכלב, דב-דב הברווז, טו-טו הינשוף, צ'י-צ'י הקוף ודחיק-סליק - בעל החיים הדמיוני בעל שני הראשים.
- ג'ון דוליטל - בדמותו של ג'ון דוליטל מגולמות דמות הגיבור והאנטי גיבור. הוא עמל קשות להציל ולרפא בני אנוש ובעלי חיים ומצד שני הוא טיפוס אקצנטרי אשר אינו מוצא ענין רב בתחומים אחרים ואף בעל נטייה להסתבכויות ולנפילות מיותרות (מה שכמובן מביא להרפתקאות חדשות). גם איוריו של לופטינג מציירים אותו כטיפוס עגלגל הרחוק מדימוי הגיבור הנאה והספורטיבי. שמו - Dolittle (להבדיל מהאיות הרגיל לשם: Doolittle), "עשה מעט", מציין אולי את משנתו, לענות לצרכי הפרט והציבור מתוך צניעות ולא להתיימר לפתור את בעיות העולם כולו.
- פולינזיה - התוכית פולינזיה היא הבולטת מבין בעלי החיים, הן בשכלה והן במעשיה. היא זו אשר מלמדת את דוליטל את שפת החיות והיא זו אשר מצילה את הרופא וחבורתו מן הצרות אשר פוקדות אותם. המחבר אף שם בפיה הערות סרקסטיות והומוריסטיות לגבי טיבן של דמויות מסוימות ואף של מזג האוויר האנגלי.
- גב-גב - החזיר נושא על גבו את דמות הנהנתן הילדותי. בכל מקום הוא תר אחרי אוכל ומקום מנוחה נוח וכך מכניס את החבורה כולה לצרות. כשאלו מגיעות, הוא נוטה להתעייף, לפרוץ בבכי ולחשוש מכל איום פיזי.
[עריכה] ביקורת על דמותו של דוליטל
בשנות ה-60 וה-70, בעת שגברה המודעות החברתית בארצות הברית לזכויות האפרו אמריקאים, טענו מבקרים מסוימים כי הטקסט בספריו של לופטינג נגוע בגזענות. טענה זו הסתמכה בייחוד על שרטוט דמותו של "הנסיך בומפו" - בנו שחום העור של מלך ג'וליגינקי. בספר הראשון בסדרה מבקש הנסיך מדוקטור דוליטל כי ישנה את צבע עורו ללבן וזאת, אחרי שאשה לבנה, היפהפייה הנרדמת לטענתו של בומפו, דחתה אותו רק בשל צבע עורו. בומפו, העסוק רוב יומו בקריאת ספרי אגדות, משורטט כדמות ילדותית, תמהונית ואף טיפשה והוא זוכה אמנם להתייחסות מכובדת ורצינית מצד הרופא אך ללעגן של חיותיו. המצאות המילים coon ו-nigeress בטקסטים של לופטינג חיזקה, לדעת המבקרים, את טענתם לגזענותו וגם לגבי דמותיהם של שחורי העור באיוריו של לופטיג, שליוו באופן קבוע את ספריו, נטען כי הן גרוטסקיות ומעליבות. לופטינג אף הואשם בכך שכמו רודיארד קיפלינג, ספריו מייצגים את הקולוניאליזם הבריטי.
אמנם מתברר בספרי ההמשך כי בומפו הוא בוגר של אוניברסיטת אוקספורד וניכרת אף חיבתו של הסופר לבומפו וכי דמותו משורטטת בהומור. אולם, לדעת המבקרים, היה על לופטינג להציג דמות שחומת עור אינטליגנטית ומצליחה כדי לאזן את התמונה. מחנכים בארצות הברית אף העלו את השאלה האם ראוי שילדים יחשפו לספרי דוליטל בעקבות ביקורת זו. ואכן, במהדורות שיצאו באותן שנים שונו הקטעים שנגעו לנסיך בומפו והפכו את דמותו לנלעגת. אפילו במהדורה מיוחדת שיצאה לכבוד ציון 100 שנים להיוולדו של לופטינג, ב-1986, שוכנע בנו, כריסטופר לופטינג, להסכים לכך שחלק מהאיורים יוצאו מן המהדורה וכי ישונו סיפור "היפהפייה הנרדמת" וסיפור "התלבושת הפנטסטית" (מ"מסעותיו של דוקטור דוליטל") הנוגעים לבומפו. באותן שנים, פג קסמם של ספרי דוליטל בארצות הברית וממילא הפסיקו לצאת מהדורות חדשות של הספרים.
כריסטופר לופטינג נלחם בביקורת על אביו וטען כי: "יו לופטינג היה נעלב מהרעיון שחלק כלשהו מעבודתו יכול לפגוע והיה אז הראשון לעשות את השינויים בעצמו... המסר שיו לופטינג שלח באמצעות ספריו היה כזה של כבוד לחיים ולזכויות של כל מי שחולק את הגורל המשותף של עולמנו."
[עריכה] דוקטור דוליטל בתיאטרון ובקולנוע
מאז נכתב הספר הראשון ב-1920, עובדו דמותו ועלילותיו של ג'ון דוליטל למספר מדיומים:
- ב-1928 יצא סרט אנימציה שחור-לבן בן 25 דקות "Dr. Dolittle und seine Tiere" (ד"ר דוליטל ובעלי החיים שלו), בהפקה שווייצרית שביימה הבמאית הגרמנית לוטה רייניגר. את המוזיקה לסרט הלחינו קורט וייל, פאול הינדמית ופאול דסאו.
- ב-1933-1934 שידרה רשת NBC סדרה של תסכיתים.
- ב-1967 יצא סרטו של הבמאי ריצ'רד פליישר, דוקטור דוליטל, בכיכובו של רקס הריסון. הסרט היה כשלון מסחרי מהדהד, בייחוד בגלל מורכבותו הטכנית שדרשה תקציב גבוה. פס הקול שהכיל שירים שנכתבו על ידי לסלי בריקוס זכה להצלחה. סיפור הסרט הכיל הרפתקאות מתוך מספר ספרים שבסדרת דוקטור דוליטל. שירי הסרט יצאו בישראל על תקליט בגרסה עברית, כשאת תפקיד הרופא ממלא שייקה אופיר.
- ב-1968 שר אריק איינשטיין באלבומו מזל גדי את השיר "האדון הרופא" למילים וללחן של שלום חנוך.
- ב-1970-1972 סדרת סרטים מצוירים לילדים שהוקרנה אף בטלוויזיה הישראלית בשנותיה הראשונות.
- ב-1998 יצא סרט שנשא גם הוא את השם "דוקטור דוליטל" בכיכובו של אדי מרפי. סרט זה שאל את כישוריו של דוליטל בהבנת שפת החיות, אך העלילה בסרט מתרחשת בסן פרנסיסקו ודמיונה לעלילותיו המקוריות של רופא החיות הוא קלוש.
- בשנת 2000 העלה תיאטרון צוותא מחזמר לילדים על פי כתיבה, בימוי ופזמונים של דני שגב ובכיכובו של גדי יגיל.
[עריכה] תרגום לעברית
כיוון שמדובר בספרים לילדים יצאו במשך השנים נוסחאות מקוצרות רבות של ספרי דוליטל השונים. בין התרגומים המלאים ניתן לציין:
- "דוליטל הרופא ומאורעותיו", תרגם אברהם סולודר, הוצאת עולם הילדים, 1929 ו-תשט"ז
- "מסעי דוליטל הרופא", תרגם ראובן אבינעם (גרוסמן) , הוצאת אמנות, 1945, 1954 ו-1965
- "הקרקס של דוליטל הרופא", תרגם משה יחיאל בר און, הוצאת אמנות, 1946
- "הדאר של דוליטל הרופא", תרגם משה יחיאל בר און, הוצאת אמנות, 1946, 1953 ו-1964
- "הזירנדה של דוליטל הרופא", תרגם משה יחיאל בר און, הוצאת אמנות, 1954
- "גן החיות של דוליטל הרופא", תרגם משה יחיאל בר און, הוצאת אמנות, 1956
- "דוליטל הרופא על הירח", תרגמה מרים ארן, הוצאת אמנות, 1961
- "דוליטל הרופא חוזר מן הירח", תרגמה מרים ארן, הוצאת אמנות, תשכ"ו
- "עלילות דוליטל הרופא", תרגמה זהר שביט, הוצאת מסדה, 1975
- "דוקטור דוליטל והקנרית הירוקה", תרגמה ענבה קנטור, הוצאת עם עובד (ספרית דן חסכן), 1970
- "דוקטור דוליטל והאגם הנעלם", תרגמה ענבה קנטור, הוצאת עם עובד (ספרית דן חסכן), תשל"ב ו-1975
- "הרפתקאות דוקטור דוליטל", תרגם אוריאל אופק, הוצאת מ. מזרחי, 1986
- "דוקטור דוליטל המלך", תרגם אוריאל אופק, הוצאת מ. מזרחי, 1986
- "מסעות דוקטור דוליטל", תרגם אוריאל אופק, הוצאת מ. מזרחי, 1986
- "ספורו של דוקטור דוליטל", תרגמה חנה לבנת, הוצאת מחברות לספרות, 1998
