זהר שביט
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
זהר שביט (נולדה ב-1951) היא פרופסור מן המניין ביחידה למחקר התרבות באוניברסיטת תל אביב.
תוכן עניינים |
[עריכה] חייה ופועלה
זהר שביט נולדה כזהר דרור, היא צאצאית של הגאון מווילנה מצד אביה מיכאל פיינברג, שעיברת את שמו למיכאל דרור. אביה נולד ביאלטה, בבית בו התגורר מקסים גורקי. דודה של זהר שביט היה משורר הילדים סמואל מרשק. אביה גדל במשפחה יהודית מתבוללת של סוחרים עשירים ונעשה ציוני בהשפעת יוסף טרומפלדור, ישב בכלא בשל פעילותו הציונית ועלה לישראל בשנת 1925. כשעלה לישראל גזר על עצמו לא לדבר רוסית ותוך שלושה חודשים למד עברית.
זהר שביט הייתה חניכה בנעוריה בשומר הצעיר, למדה בגימנסיה הרצליה. עשתה את חוק לימודיה באוניברסיטת תל אביב. סיימה דוקטורט בחוג לתורת הספרות הכללית ב-1978.
לימדה באוניברסיטת נורטווסטרן, אוניברסיטת פנסילבניה בארצות הברית, אוניברסיטת פריז 8 ואוניברסיטת לאון בספרד.
ספריה ומאמריה האקדמיים הרבים יצאו לאור באנגלית, ספרדית, גרמנית, צרפתית, ערבית, טורקית, שבדית, נורבגית, פינית ודנית. ערכה כמאה וחמישים ספרים, בעיקר בהוצאות מסדה וכתר. פרט לכך היא עסקה בתרגום ספרות ילדים. זכתה ב"מדלית אנדרסן" על תרגומה לספר חוות הקסמים.
זהר שביט היא אשתו של ההיסטוריון יעקב שביט ואמם של המתרגמת נגה שביט, הסופר וההיסטוריון ד"ר אוריה שביט, והסופר אבנר שביט.
[עריכה] פעילותה הציבורית
זהר שביט הייתה יועצת לשר המדע, התרבות והספורט מתן וילנאי בשתי תקופות כהונותיו, ובמסגרת זו קידמה את חוק הקולנוע, חוק הספריות הציבוריות, וחוק המועצה הציבורית לתרבות. יועצת לוועדת החינוך והתרבות של הכנסת. חברה בדירקטוריונים של סינמטק תל אביב וקרן רבינוביץ לאמנות. הייתה חברה במועצה הישראלית לתרבות ואומנות. שימשה כחברת מועצת הרשות השנייה לקולנוע וטלוויזיה. חברה בוועדות המערכת של מכון לאו בק, קשר ויד יצחק בן-צבי. עמדה בראש וועדת חזון אלפיים שגיבשה מסמך הדן בתרבות במדינת ישראל. יזמה את הפרויקט "פר לכל בית" ועמדה בראשו שש שנים.
בשנת 2003 שביט עמדה בראש רשימת "שינוי" למועצת העיר תל אביב-יפו. כיועצת ראש העירייה לענייני תרבות וחברת מועצת העיר יזמה את פרויקט "שירה על הדרך" בתל אביב.
[עריכה] מחקרה
זהר שביט חוקרת את תרבות הילד, ההיסטוריה של התרבות העברית והיהודית, עם דגש מיוחד על היחסים ביניהן לבין התרבויות השונות באירופה וההיסטוריה של התרבות העברית והארץ-ישראלית. כמו כן עסקה בסוגיות של בניית זהות לאומית תרבותית ובנייתה של תמונת עבר לאומית. היא בנתה באוניברסיטת תל אביב את התחום של תרבות הילד.
[עריכה] תיאור מחקרה
בשנים האחרונות המסגרת המושגית של עבודתה של זהר שביט היא הסמיוטיקה של התרבות, כפי שפותחה בעיקר על ידי אסכולת פראג, קבוצת מוסקבה-טארטו והפונקציונליזם הדינמי במערב, מסגרת זו תואמת לעבודתה שהתבססה מוקדם יותר על סמיוטיקה של תורת הספרות. בעקבות ההתפתחות בפרדיגמה המושגית של עבודתה השתנו במידה רבה גם שדות המחקר בהם עסקה. בעבודתה המוקדמת טיפלה שביט בטקסטים "ספרותיים" ובמוסדות ספרותיים ואילו היום נסובה עבודתה על מגוון רחב בהרבה ששל טקסטים בתרבות ושל מוסדות בתרבות.
בבסיס עבודותיה השונות של שביט עמדו שאלות הנוגעות לאופן תפקודן של מערכות בתרבות למכניזם של ההשתנות שלהן. מתוך עיסוק בשאלות אלה העמידה בסיס תאורטי לסמיוטיקה של ספרות ילדים כחלק מתורת הרב-מערכת. במסגרת זו בנתה שביט את התחום שך חקר תרבות הילד, כתבה עבודות ראשונות בתחומן על צמיחתם של המימסדים של התרבות העברית והספרות העברית בארץ ישראל, ובנתה מן המסד את השדה של הטקסטים לילדים יהודים בארצות דוברות הגרמנית. בשנים האחרונות היא הרחיבה את הדיון לשאלות של בניית זהות לאומית-תרבותית ולשאלות של בנייתה של תמונת עבר לאומי.
[עריכה] עבודותיה בתחום התאורטי
[עריכה] בתחום המכניזם של השינוי
בעבודתה על מכניזם של שינוי במערכת הציעה זהר שביט מודל לבדיקת תהליכים של שינויים מערכתיים ולתהליכי ריבוד של המערכת, ובכללם תהליכי הקאנוניזציה. כניסתו של מודל חדש למערכת תואר כתהליך של הסוואה. בין השאר תיארה את המאבק על השליטה במערכת, ואת נסיבות קיומם של מודלים שונים וסותרים באותה מערכת באותה נקודת זמן.
[עריכה] בתחום המעמד והפונקציה של ספרות הילדים
נקודת המוצא של ספרות הילדים הייתה שיש לדון באופן תפקודה של ספרות הילדים במארג המסובך של האילוצים והתביעות החברתיות ממנה, כמו גם הצורך לתמרן בין כפילות הנמענים שלה, הנמען הרשמי - הילד, והנמען המבוגר, שמוענק לו בכל תקופה מנדאט חברתי שונה ביחס לספרות לילדים. שאלת שיוכה המערכתי הכפול של ספרות הילדים למערכת החינוך ולמערכת הספרות לילדים, יחד עם שאלת הנמען הכפול. הוצגו כשאלות מרכזיות להבנת מעמדה של ספרות הילדים בתרבות. במיוחד בהקשר זה של זיקתה של המערכת של תרבות הילד למושגים התרבותיים-חברתיים השליטים בתקופה ותפקודה כסוכנת סוציאליזציה.
בתחום ההתפתחות של ספרות הילדים התרכזה שביט בניסיון להעמיד מודל עקרוני להתפתחותה של ספרות הילדים. תחילה ספרות הילדים המערבית, ולאחר מכן, בסדרה של עבודות, הציגה מודלים שתיארו את התפתחותה של ספרות הילדים היהודית בגרמניה וספרות הילדים העברית בארץ ישראל.
[עריכה] פרויקטים מחקריים
[עריכה] צמיחתה של הספרות לילדים יהודית בארצות דוברות הגרמנית
מחקר עורכת זהר שביט מאז אמצע שנות השמונים. כאן היא העמידה מודל להתפתחות טקסטים לילדים יהודים בגרמניה. במחקר משותף עם המכון לחקר ספרות הילדים בפרנקפורט חיפשה שביט באלפי מקורות אפשריים, דבר שאיפשר לה להתחיל לבנות שדה שהיה בלתי מוכר עד כה. התוצאות של השלב הזה של המחקר התפרסמו בשני כרכים וחובקים 1495 עמודים.
זוהי ביבליוגרפיה מקיפה כוללת ומוערת של הטקסטים לילדים ונוער יהודים במרחב דובר הגרמנית מתקופת ההשכלה ועד 1945. עבודה זו מאפשרת לראשונה גישה מהירה ומכוונת, למשל על פי מחבר או בית-דפוס למגוון הטקסטים. מצבור הכותרים מאיר את החלוקה הרגיונאלית, את המחברים הבולטים ואת תולדות התקבלות הקורפוס; כך מעיד למשל היקף ההדפסה על מידת ההיכרוץ של טקסטים מסוימים, ואילו תרגומים לעברית של טקסטים לילדים לא-יהודים חושפים את היקף המגעים בין התרבויות.
העמדת הקורפוס בנתה את התשתית שאפשרה לה להתחיל לגשת למחקר שלו באמצעות שורה של מחקרי שדה. עבודות המחקר של זהר שביט עסקו בעיקר בפונקציה של המגע בין התרבות הגרמנית והיהודית בהתפתחות של התרבות לילדים יהודים בגרמניה. מן המחקר מתברר, שלתרבות הילד הייתה חשיבות מכרעת בבניית זהותה של החברה היהודית בגרמניה, עיצוב הרפרטואר הץרבותי שלה וקביעת דימוייה, גם הדימויים שלה וגם דימוייה על העולם ויחסיה עמו. ניתן לקבוע שבמערכת של הספרות היהודית בארצות דוברות הגרמנית היוותה ספרות זו חלק נכבד מן הספרים שראו אור, קבעו את אופייה של התרבות היהודית בגרמניה, והשתתפו בקביעת הזהות של היהודים ובתהליכי המגע שלה עם התרבות הגרמנית. ברור גם שכל טקסט כמעט, או קבוצה של טקסטים, מהווים מקרה מסובך למחקר, גם מפני שהם תוצר של המגע עם התרבות הגרמנית, ובאמצעותה לא אחת עם תרבויות נוספות, וגם מפני שטקסטים רבים התפשטו על פני מרחבים גאוגרפיים ולשוניים שונים, שהשתנו כל הזמן, חדרו גם לתוך רוסיה ואיטליה וכמובן גם לתוך הממלכה האוסטרו-הונגרית
העובדה שהיה מדובר במערכת שולית בתרבות היא זו שאיפשרה ככל הנראה לספרות הילדים היהודית להחדיר לתרבות דגמים חדשים ביתר קלות. מן המחקר עולה שבמגע בין התרבות הגרמנית ליהודית דווקא סוכנים משניים, שהיו בעצמם פופוליזטורים של רעיונות "גדולים ועמוקים", שימשו כמתווכים החשובים ביותר. מתברר גם שטקסטים אלה אחראים ליצירתם של דימויי הידע המקובלים ושל האמונות הרווחות, ככל הנראה הרבה יותר מטקסטים אחרים, לעתים "נחשבים יותר". ניתן ללמוד גם על השימוש שעשתה התרבות היהודית בדגמים שנטלה ממערכות אחרות. דגמים שנטלה והרפרטואר ששאלה תיפקדו בה באופן שונה מאוד ואפילו סותר לתפקודם במערכת המקור.
[עריכה] פרויקט על בניית המרכז התרבות העברי בישוב היהודי בארץ ישראל
במשך למעלה מעשור עסקה זהר שביט במחקר לצורך כתיבתו של ספר זה. הספר מהווה תיאור מקיף ראשון מסוגו של מכלול ההיבטים של תהליכי הצמיחה וההתגבשות של המימסדים של התרבות הרשמית של החברה היהודית בארץ. הוא מתאר כיצד הקימה החברה היישובית את המימסדים האלה מן היסוד, ואת נסיבות הקמתם. הקמת המימסדים האלה התאפשרה בראש ובראשונה מפני שניתנה לה עדיפות ראשונה במעלה על ידי הנהגת היישוב ועל ידי העילית התרבותית, כלומר על ידי יזמי התרבות החדשה וסוכניה. מעמדה המרכזי של התרבות הכתיב במידה רבה את האופציות והכיוונים של התפתחותה. במוקד המחקר עומדות שאלות הנוגעות לזהות האחראים להקמתם של המימסדים, לאופן שבו קבעו את המיבנה המוסדי שלהם, למיבנה הרפרטואר וליחסי הגומלין בינם לבין קהל צרכני התרבות והמערכת התרבותית בכללותה.
[עריכה] פרויקט על בנייתה של תמונת העבר בגרמניה אחרי 1945
במחקר זה עוסקת זהר שביט בשאלת בנייתה של תמונת העבר בטקסטים לילדים. נקודת המוצא לדיון היא ההנחה שתמונת העבר נוצרת על ידי הארגון והבנייה של החומר ההיסטורי הזמין. העיבוד של החומר ההיסטורי נקבע על פי הצרכים הפוליטיים והתרבותיים של הלאום או הקבוצה ברגע מסוים. במחקר מנתחת שביט מיגוון של טקסטים לילדים, בהנחה שהם משמשים כסוכן מרכזי ביצירתה של תמונת העבר של הקבוצה ושל הלאום, וגם נותנים לה ביטוי. עבודה זו מקיפה מאות טקסטים לילדים מסוגים שונים, ומתרכזת בניתוח האסטרטגיות של בנייתה של תמונת העבר ובניתוח מאפייניה.
[עריכה] מהפכת תרבות ביהדות האשכנזית במרחב דובר הגרמנית: בנייתה של רפובליקת הספרים היהודית המודרנית במאות 18-19
המחקר המנוהל על ידי זהר שביט ביחד עם פרופסור שמואל פיינר מאוניברסיטת בר-אילן עוסק ביסודה ובבנייתה של קהיליית ההשכלה היהודית, כחלק מרפובליקת הספרים של הנאורות באירופה, החל מאמצע המאה ה-18 ועד לתחילת שנות השלושים של המאה ה-19, והתפקיד שמילאה בכך המילה הכתובה והמודפסת. כידוע מילאו הטקסטים המודפסים תפקיד מרכזי בקביעת הערכים של החברה היהודית המסורתית. הם המשיכו למלא תפקיד זה גם במהלך "מהפכת הנאורות", שבאמצעותה ביקשו המשכילים, חדורי החזון של התחדשות תרבותית יהודית, לעצב מחדש את החברה והתרבות היהודית. חלק מהם, בעיקר פילוסופים, רופאים וסופרים יהודים נטלו חלק פעיל, אם כי שולי יחסית, גם בתרבות הנאורות האירופית.
פרויקט המחקר על "קהיליית ההשכלה", מבקש לחקור את חילון תרבות הספר המסורתית, ולבחון את המנגנונים של התהליך הזה, ובעיקר את בניית ציבור היצרנים והקוראים והערוצים ששימשו ליצירת הדיאלוג ביניהם.
מתוך רצון להרחיב את מעגלי ההשכלה פעלו המשכילים באמצעים שונים כדי לשווק את תוצריה ולגייס קהלים תומכים. הם הקימו בתי-ספר לטיפוח דור צעיר שחינוכו משכילי; הם יסדו אגודות משכיליות; הם הקימו בתי דפוס או הגיעו להשפעה ושליטה בבתי דפוס קיימים, יסדו כתבי עת וחיבור ספרים שבהם הפיצו את רעיונותיהם. מספרים אלה הלכה ונעלמה ה"הסכמה" הרבנית המסורתית כמנוף לקידום מכירת ספר וקביעת ערכו. מדפיסי הספרים, מפיקיהם, או המחברים עצמם הבטיחו לקוראים שיפיקו מן הספרים תועלת התואמת אתוס חילוני מודרני. הפנייה אל הקוראים נעשתה כאל אינטלקטואלים במובן המודרני של המושג, ולא על בסיס קבלת הסמכות הדתית של מחבר הטקסט. הציבור הרחב הוזמן להצטרף לחוג הפעיל של סוכני ההשכלה על בסיס עצמאי, מתוך בחירה רצונית ומודעת.
מדובר בפרויקט מחקר סוציו-היסטורי רחב היקף על ההשכלה היהודית ועל דרכה של יהדות גרמניה ומרכז אירופה אל המודרנה. הפרויקט מתמקד באותו שלב של מהפכת התרבות ביהדות דוברת הגרמנית שבו השפה העברית עוד הייתה דומיננטית אך כבר הלכה ונדחקה לטובת הגרמנית. המחקר ישחזר את מהפכת התרבות מתוך הפריזמה של השינויים הדרמטיים שחלו בעולם הספר היהודי.
[עריכה] ספריה
- זהר שביט. החיים הספרותיים בארץ ישראל, 1933-1910. מכון פורטר וסמיוטיקה בשיתוף עם הוצאת הקיבוץ המאוחד, תל אביב, 1982.
- Zohar Shavit. Poetics of Children's Literature. The University of Georgia Press, Athens and London, 1986.
- Malte Dahrendorf/ Zohar Shavit (Hrsg) Die Darstellung des Dritten Reiches im Kinder-und Jugendbuch. Dipa, Frankfurt a/M., 1988 (Malte Dahrendorf/ Zohar Shavit (eds.) The Presentation of the Third Reich in Books for Children and Adolescents.) Dipa, Frankfurt a/M., 1988, in German.
- Zohar Shavit. David Friedlander: Lesebuch fur judische Kinder. Dipa, Frankfurt a/M., 1990. Neu herausgegeben und mit Einleitung und Anhang versehen von Zohar Shavit. (A new annotated edition with an introduction and appendices by Zohar Shabit). in German.
- זהר שביט. מעשה ילדות מבוא לפואטיקה של ספרות ילדים. (השתתפה בכתיבה בשמת אבן זהר), עם עובד והאוניברסיטה הפתוחה, תל אביב, 1996. נוסח מעובד ומורחב של Poetics of Children's Literature.
- Zohar Shavit and Hans-Heino Ewers, in Zusammenrbeit mit Ran HaCohen und Annegret Volpel. Deutsch-judische Kinder-und Jugendliteratur. Von der Haskalah bis 1945. Die deutsch-und hebraischsprachigen Schriften des deutschsprachigen Raums. Ein bibliographisches Handbuch. Metzler Verlag, Stuttgart, 1996. (German-Jewish Literature for Children and Adolescents. From the Haskalah to 1945. The German and Hebrew Texts in the German Speaking Area. A Bibliographical Handbook. Metzler Verlag, Stuttgart, 1495 pp, German.
- זהר שביט (מחברת ועורכת ראשית). בנייתה של תרבות עברית. כרך חמישי במסגרת תולדות היישוב היהודי בארץ ישראל מאז העלייה הראשונה. האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ומוסד ביאליק, ירושלים, 1998.
- Annegret Volpel, Zohar Shavit. Deutsch-Judisch Kinder-und Jugendliteratur, Ein literaturgeschichtlicher GrundriB. Metzler Verlag, Stuttgart Weimar, 2002.
- זהר שביט. עבר ללא צל. אופקים, עם עובד: תל אביב, 1999.
- Zohar Shavit. Past without Shadow. Routledge. New York, 2005.
[עריכה] תרגומים ספרותיים
- יו לופטינג. עלילות דוליטל הרופא. מסדה, תל אביב, 1975.
- א.ב. וייט. סטיוארט קטינא. זמורה ביתן מודן, תל אביב, 1977.
- א.ב. וייט. חוות הקסמים. זמורה ביתן מודן, תל אביב, 1977 (עיטור אנדרסן לתרגומי מופת). מהדורה חדשה של תרגום ערוך 2007.
- רוברט לוסון. הגנרל של אמורי הצעיר. זמורה ביתן מודן, תל אביב, 1978.
- לורה אינגלס ווילדר. לחופי אגם הכסף. זמורה ביתן מודן, תל אביב, 1982.
- רואלד דאל. דני אלוף העולם. זמורה ביתן, תל אביב, 1984.
[עריכה] מאמרים נבחרים
- זהר ויעקב שביט. "לתולדות ספור הפשע העברי בארץ ישראל". הספרות, 18-19 , דצמבר 1974, 30-73.
- זהר שביט. "חילופי נורמות בתקופת מעבר בשירה: המעבר משירת ההשכלה דרך חיבת ציון לשירת התחייה בלוח אחיאסף". הספרות, 23, אוקטובר 1976, 50-75.
- זהר ויעקב שביט. "למלא את הארץ ספרים. ספרות מקורית לעומת ספרות מתורגמת בתהליך יצירתו של המרכז הספרותי בארץ ישראל". הספרות, 25, אוקטובר 1977, 45-68.
- Zohar Shavit. “Translation of Children’s Literature as a Function of its Position in the Literary Polysystem”. in Modern Realistic Stories for Children and Young People, 16th IBBY Congress, München, 1978, 180-187.
- זהר שביט. "התפתחותם של החיים הספרותיים בארץ ישראל". הספרות, 29, דצמבר 1979, 13-22.
- Zohar Shavit. “The Ambivalent Status of Texts: The Case of Children’s Literature”. Poetics Today, 1:3, Spring 1980, 75-86.
- Zohar Shavit. “Translation of Children’s Literature as a Function of Its Position in the Literary Polysystem”. in Itamar Even-Zohar & Gideon Toury (eds.) Translation and Intercultural Relations, (The Porter Institute, Tel Aviv) (= Poetics Today, 2:4, Summer-Autumn 1981), 171-179. [translation into Turkish: Çocuk Yazini Çevirisinin Yazinsal Çoguldizgede Kikonumu Açisindan Belirlenmesi. Metis Çeviri, 15, 1991, 19-26.]
- Zohar Shavit. “The Notion of Childhood and the Child as Implied Reader (Test-case ‘Little Red-Riding-Hood’“). Journal of Research and Development in Education, 16:3, Spring 1983, 60-67.
Zohar Shavit. “The Concept of Childhood and Children’s Folktales: Test Case: ‘Little Red Riding Hood’“. in Alan Dundes (ed.) Little Red Riding Hood: A Casebook. The University of Wisconsin Press, Madison Wisconsin, London, 1989, 129-159. Zohar Shavit. “Lapsuuskäsitys ja lastenkirjallisuus”. [“Perceptions of Childhood and Children’s Literature”.] Onnimanni, 4, 1990, 28-40. [Finnish]
- זהר ויעקב שביט. "ארץ ישראל תחתית - עלייתו ונפילתו של הבלש העברי". הבלש העברי חוזר, מוניטין, תל אביב, 1984, 1-32; [Zohar and Yaacov Shavit. “Erezt Israel Underneath - The Rise and Fall of the Hebrew Detective”. The Return of the Hebrew Sleuth, Monitin, Tel Aviv, 1984, 1-3
- זהר שביט. "בין ילדות למוות - או איך מתמודדים עם תיזות גדולות". זמנים, 20, חורף 1986, 90-93.
- זהר שביט. "הפונקציה של ספרות היידיש בהתפתחותה של ספרות הילדים העברית בגרמניה". הספרות, 35-36, קיץ 1986, 148-153.
- Zohar Shavit. “Nuorisokirjallisuuden semiotiikka - uusia näköaloja”. [Zohar Shavit. “Semiotics of Children’s Literature - New Horizons”.] Naekoeoulmia kansainvaeliseen nuorisokirjallisuuden tutkimukseen [International Research in Children’s Literature], Suomen Nuorisokijallisuuden Instituutin Julkaisuja 10, 1987, 73-88. [Finnish]
- Zohar Shavit. “From Friedländer’s Lesebuch to the Jewish Campe - The Beginning of Hebrew Children’s Literature in Germany”. Leo Baeck Yearbook, xxxiii, 1988, 393-423.
- Zohar Shavit. “Gesellschaftliches Bewußtsein und literarische Stereotypen, oder: Wie Nationalsozialismus und Holocaust in der deutschen Kinder- und Jugendliteratur behandelt werden”. [Zohar Shavit. “Social Awareness and Literary Stereotypes, or: How Do German Books for Children and Adolescents Treat the Third Reich and the Holocaust”.] in Hermann Havekost (Hrsg.) Antisemitismus und Holocaust. [Hermann Havekost (ed.) Antisemitism and Holocaust .] Universität Oldenburg, Oldenburg, 1988, 97-107. [German]
- Zohar Shavit. “The Entrance of a New Model into the System. The Law of Transformation”. in Karl Eimermacher, Peter Grzybek & George Witte (eds.) Issues in Slavic Literary and Cultural Theory. Brockmeyer, Bochum, 1989, 593-600.
- Zohar Shavit. “Canonicity and Literary Institutions”. in Elrud Ibsch, Dick Schram & Gerard Steen (eds.) Empirical Studies of Literature. (Proceedings of the 2nd IGEL Conference). Rodopi, Amsterdam & Atlanta, 1991, 231-238.
- Zohar Shavit. “Literary Interference between German and Jewish-Hebrew Children’s Literature during the Enlightenment: The Case of Campe”. Poetics Today (Children’s Literature), 13:1, 1992, 41-61.
- זהר שביט. "'הריהוט של חדר ההשכלה היהודית בברלין' - ניתוח המיקראה המודרנית הראשונה לילדים יהודים". בתוך ישראל ברטל, חוה טורניאנסקי ועזרא מנדלסון (עורכים) כמנהג אשכנז ופולין: ספר יובל לחנא שמרוק. מרכז זלמן שזר, ירושלים, 1993, 193-207.
- Zohar Shavit. “On the Hebrew Cultural Center in Berlin in the Twenties. Hebrew Culture in Europe - The Last Attempt”. Gutenberg-Jahrbuch, 1993, 371-380.
- "מתרבות של שבט פרולטארי לתרבות פלוראליסטית של עם - ראשי פרקים להיסטוריה של הוצאת הספרים עם עובד". ספרי עם עובד. קטלוג כללי עם מלאת 50 שנה להוצאה, עם עובד, תל אביב, 1991, ללא מספור, 25 עמ'.
- זהר שביט. "עלייתם ונפילתם של המרכזים הספרותיים באירופה ובאמריקה והקמת המרכז בארץ ישראל". עיונים בתקומת ישראל, 1994, 4, 422-477.
- Zohar Shavit. “Aus Kindermund: Historisches Bewußtsein und nationaler Diskurs in Deutschland nach 1945”. [Zohar Shavit. “Out of the Mouth of Babes and Sucklings: Historical Consciousness and the National Narrative in Germany after 1945”.] Neue Sammlung, 36:3, 1996, 355-374. [German]
- Zohar Shavit. “Schlüssel der Erinnerung - Deutsche Geschichten aus Kinderbüchern”. [Zohar Shavit. “Keys of Memory – German His-stories of Books for Childrem”.] Tel Aviver Jahrbuch für deustche Geschichte, xxvi, 1997, 411-433. [German]
- Zohar Shavit. “The Status of Translated Literature in the Creation of Hebrew Literature in pre-State Israel (The ‘Yishuv’ Period)”. Meta, 43:1, March 1998, 46-53.
- Zohar Shavit. “Modernization Theories and their Application to the Study of the Child’s Culture”. In Ulf Boëtius (ed.) Modernity, Modernism and Children’s Literature. Centrum für barnkulturforskning, Stockholms universitet, 1998, 9-24.
- Zohar Shavit. “Über die Rezeption Erich Kästners in der hebräischen Kinder- und Jugendliteratur”. Bernd Dolle-Weinkauff und Hans-Heino Ewers (Hrsg.). Erich Kästners weltweite Wirkung als Kinderschriftsteller. Peter Lang: Frankfurt a/M, Berlin, Bern, 2002, 275-286.
- Zohar Shavit. “Fabriquer une culture nationale. Le rôle des traductions dans la constitution de la literature hébraïque”. Actes de la Recherche en Sciences Sociales, 44, Septembre 2002, 21-32.
- Zohar Shavit. “Un testo ambivalente”. Franco Moretti, Pier Vincenzo, Ernesto Franco. Il romanzo, Volume quinto, Lezioni, Giulio Einaudi: Torino, 2003, 239-253.
- Zohar Shavit. "Israël : Culture commune ou fédération de cultures". Rehe, 8, 2003, xxxiii-liii.
- Zohar Shavit. "Zwischen Kiner-Insel und Insu-Pu". In Heidi Lexe und Ernst Seibert. Mira Lobe… in aller Kinderwelt. Edition Praesens: Wien, 2005, 67-85.
