גדי יגיל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גדי יגיל (נולד ב-1945) שחקן ובדרן ישראלי.
יגיל יליד חיפה, שירת בלהקת פיקוד צפון בין השנים 1963 - 1965. התחיל דרכו בתיאטרון העממי של אברהם דשא פשנל בהצגה "תעלולי נסר-א-דין" ואחרי כן הופיע בתיאטרון הקאמרי בהצגות "עוץ לי גוץ לי" ו"אדרת". השתתף בהצגות התיאטרון המוזיקלי של גיורא גודיק ובמחזות הזמר "הלו דולי" ו"אירמה לה דוס מיפו". הופיע בתוכנית יחיד "חיי כלב" שהוצגה מעל 600 פעם בין השנים 1975 - 1985. הופיע בשתי תוכניות יחיד נוספות "חיקיתי לך ארצי" ו"עובר ושב". בראשית שנות ה-80 השתתף בהצגה "זוג משמים" עם רבקה מיכאלי.
ביידיש הופיע בראשונה ב-1970 בהצגת "שירי חומש" של איציק מאנגער בתיאטרון העממי וכן ב"מגילה" של מאנגער בתפקיד פסתרוגתא בטלוויזיה הישראלית. ב-1985 הנחה את הפסטיגל לאותה שנה לצידו של אבי קושניר. ב-1990 הופיע לראשונה עם תיאטרון "יידישפיל" ב"שירי חומש" בהפקה מיוחדת לפסטיבל ישראל, בשנת 1993 השתתף בתפקיד הכושי מידג' בהצגה "אני לא רפפורט" לצידו של יעקב אלפרין. ב- 1995 השתתף בהפקה מחודשת של "שירי חומש". וב-1998 ב"מנגינה שבלב" ומאוחר יותר ב"געבירטיג". בקולנוע השתתף בסרטים "השכונה שלנו" (1967), "כץ וקרסו" (1970), שוד הטלפונים הגדול (1972), בלפר (1978). ב-1989 השתתף בסדרת הטלוויזיה "שכנים" בערוץ 1. שיחק בתיאטרון באר שבע בקומדיות "כסף קל" ו"חלום ליל קיץ" בתפקידים ראשיים וכן בדוקטור דוליטל וב"סקפינו", דזיג'ן ושומאכר עם יעקב בודו.
יגיל נשוי ואב לשלושה.
