ג'יה קרנג'י
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
יש לשכתב ערך זה הסיבה לכך: ניסוח, ארגון, ויקיזציה, פרטים תפלים, זקוק להגהה, ועוד. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. |
ג'יה מריה קרנג'י (29 בינואר 1960 - 18 בנובמבר 1986) הייתה דוגמנית אמריקאית שדגמנה במהלך שנות השבעים המאוחרות ושנות השמונים המוקדמות. בתעשיית האופנה הייתה ידועה בשמה הפרטי בלבד, ג'יה. היא נפטרה ממחלת האיידס, ונחשבת לאחת הנשים המפורסמות הראשונות אשר מתו מאיידס.
קרנג'י, אשר הייתה ממוצא איטלקי, ולשי ואירי, נחשבה לדוגמנית העל הראשונה. סינדי קרופורד, אשר הופיעה גם היא על שעריהם של מגזיני אופנה רבים, הייתה ידועה בתור "ג'יה התינוקת" בשל דמיונה לקרנג'י.
קרנג'י כיכבה על שעריהם של מגזיני אופנה רבים, ביניהם ווג (1 באפריל 1979), ווג פריז (אפריל 1979), ווג האמריקאי (אוגוסט 1980), ווג פריז (אוגוסט 1980), ווג האיטלקי (ינואר 1981) ובכמה גליונות של המגזין קוסמופוליטן בין השנים 1979 ו-1982.
לאחר התמכרותה להרואין, קריירת הדוגמנות של קרנג'י הידרדרה במהירות. מאוחר יותר נדבקה קרנג'י בנגיף ה-HIV ונפטרה בפילדלפיה. מותה לא פורסם כמעט כלל, ואנשים מעטים בתעשיית האופנה ידעו עליו.
תוכן עניינים |
[עריכה] העלייה
לקרנג'י הייתה ילדות סוערת. הוריה רבו לעתים קרובות, והם כמעט לא נתנו לה תשומת לב כלל.
בגיל 17 עברה קרנג'י מפילדלפיה לניו יורק, ובמהרה עלתה לתודעה. קרנג'י הייתה הדוגמנית המועדפת על צלמי אופנה מכובדים רבים, ביניהם פרנססקו סקבולו, ארתור אלגוט, ריצ'רד אבדון וכריס וון וונגנהיים, ודגמנה במדינות רבות. נטייתה המינית העלתה ויכוח: בזמן שחלק מן האנשים חשבו שהיא לסבית, אחרים הצביעו על העובדה שקרנג'י ניהלה מערכות יחסים רבות עם גברים, ועל כן חשבו שהיא ביסקסואלית. עד סוף שנת 1978, קרנג'י הייתה כבר דוגמנית מבוססת היטב.
קרנג'י הייתה אורחת קבועה במועדונים סטודיו 54 ומאוד קלאב. בדרך כלל השתמשה קרנג'י בקוקאין במועדונים, ומאוחר יותר החלה לפתח התמכרות להרואין.
באוקטובר 1978, הצטלמה קרנג'י לסט הצילומים העיקרי שלה, אשר צולם על ידי הצלם כריס וון וונגנהיים. וונגנהיים הציב את קרנג'י, אשר אופרה על ידי סנדי לינטר, בתנוחה בעירום מאחורי גדר. קרנג'י הוקסמה מיד מלינטר והחלה לחזר אחריה, אף על פי כן, מערכת היחסים ביניהן אף פעם לא נהפכה ליציבה.
[עריכה] הנפילה
ב-1 במרץ 1980, סוכנתה של קרנג'י, וילהמינה קופר, נפטרה מסרטן הריאות. כתוצאה מכך, קרנג'י ההרוסה החלה להשתמש בסמים כאמצעי להרס עצמי. סקבולו מספר שבזמן צילומים ב איים הקריביים "היא בכתה, היא לא הצליחה למצוא את הסמים שלה. אני פשוטו כמשמעו הייתי צריך להשכיב אותה במיטתה עד שלבסוף היא נרדמה."
בשנת 1980, החלה קרנג'י לסבול מהתקפי זעם אלימים, לעזוב באמצע צילומים, ואפילו להרדם אל מול המצלמה. במגזין ווג שיצא בנובמבר 1980, ניתן היה לראות סימנים ברורים לכך שקרנג'י משתמשת בהרואין. קרנג'י הוחתמה בסוכנות הדוגמנות איילין פורד למשך שלושה שבועות, אך במהרה הסוכנות החליטה לחזור בה.
בשנת 1981 נרשמה קרנג'י לתוכנית גמילה של 21 ימים, והחלה לצאת עם תלמידת קולג', אליסה גולדן. משפחת קרנג'י, יחדיו עם אמה של ג'יה, חשדו שאליסה מכורה לסמים. קרנג'י במהרה החלה להשתמש בסמים שוב. היא עברה מבית אמה לבית של חברים, ונכנסה שוב לתוכנית גמילה.
נסיונה להגמל מסמים נכשל שוב כאשר כריס וון וונגנהיים, צלם האופנה וחברה הטוב של קרנג'י, מת בתאונת דרכים. נאמר שקרנג'י נעלה את עצמה בחדר האמבטיה לשעות כאשר היא מזריקה הרואין. בסתיו 1981, יופיה של קרנג'י היה רחוק ממה שהיה בעבר. ואף על פי כן, הייתה נחושה לבצע קאמבק ולחזור לתעשיית האופנה. היא יצרה קשר עם מוניק פילארד (אשר הייתה אחראית לחלק גדול מהצלחתה של הדוגמנית ג'ניס דיקנסון), אשר היססה להחתימה על חוזה.
בנסיונה השני, קיבלה קרנג'י את היחס הנוקשה עליו דילגה בנסיונה הראשון לחזור לעולם הדוגמנות. אף אחד לא הסכים להעסיק אותה. נואשת, פנתה קרנג'י לסקבולו. היא צולמה לשער של עיתון האופנה קוסמופוליטן, כמן מחווה מסקבולו. השער צולם בחורף 1982, וזהו צילום השער האחרון בקריירה של קרנג'י.
במערב גרמניה, החלה לגדול תעשיית אופנה. אף על פי שנתפסה כהמונית בעיניהם של מעצבים מניו יורק, פריז ומילאנו, הגרמנים היו מוכנית לשלם 10,000 מארקים לשבוע כדי לצלם את קרנג'י. למרות זאת, אף אחד בתוך ארצות הברית לא היה מוכן להעסיקה. באביב 1983, נתפסה קרנג'י עם סמים בעת צילומית באפריקה, ובתקופה זו הסתיימה הקריירה שלה.
לאחר הפעלת לחץ מצד הוריה, נכנסה קרנג'י פעם נוספת לתוכנית גמילה מסמים, הפעם בבית החולים איגלוויל. לאחר שישה חודשים שוחררה קרנג'י מהתוכנית ועברה חזרה לפילדלפיה, שם נראה שהיא מחזירה את חייה לסידרם. היא החלה לקחת שיעורים בצילום ובאמנות הקולנוע. אך לאחר שישה חודשים נעלמה קרנג'י פעם נוספת וחזרה לאטלנטיק סיטי. שם חזרה להזריק הרואין. היא שכבה עם גברים תמורת כסף ואף נאנסה כמה פעמים. קרנג'י חלתה בדלקת ריאות, ואמה נאלצה לאשפזה בבית חולים בנוריסטאון, פנסילבניה.
[עריכה] המוות
קרנג'י אובחנה כחולת איידס, מחלה אשר בזמנו נחשבה לחדשה. מבצה החמיר, והיא הועברה לאשפוז בבית חולים בפילדלפיה. אמא נשארה איתה בבית החולים יום ולילה, ולא הרשתה לאף אחד אחר לבקרה.
ב-18 בנובמבר 1986, בשעה 10 בבוקר, ג'יה קרנג'י בת ה-26 נפטרה.
הלוויתה נערכה ב-21 בנובמבר בבית הלוויות קטן בפילדלפיה. חלק מחבריה הישנים מפילדלפיה בחרו לא להופיע להלוויתה, הסיבה העיקרית לכך הייתה הכעס שהרגישו כללי אמה, שלא נתנה לאף אחד לבקרה בזמן המחלה. אף אדם מתעשיית האופנה לא הופיע. למרות זאת, שבועות לאחר מכן, כאשר נודע לו על מותה, שלח סקבולו כרטיס תנחומים.
[עריכה] לאחר המוות
"עניין של יופי" ("Thing of Beauty"), ביוגרפיה של קרנג'י שנכתבה על ידי סטפן פריד, יצאה לאור בשנת 1993. "ג'יה", סרט ביוגרפי, יצא ברשת HBO בשנת 1998. אנג'לינה ג'ולי ככבה בתפקיד הראשי.
בשנת 1996, זואי טמרליס, שחקנית - תסריטאית, מכורה להרואין בעצמה אשר מתה בשנת 1999 כתוצאה מהסמים, מונתה לכתוב תסריט המבוסס על חייה של קרנג'י. גרסה זו של "גי'ה" לא הופקה בסופו של דבר, אך אחרי מותה של טמרליס, קטעי וידאו של קרנג'י, שיחות עם צלמים, משפחתה של קרנג'י וסנדי לינט אוגדו לסרט תיעודי שכותרתו "ההרס העצמי של ג'יה" ("The Self-Destruction of Gia").
[עריכה] מעצבים וחברות קוסמטיקה אותם יצגה
- Body Basics
- כריסטיאן דיור
- Cutex
- Diane von Fürstenberg
- ג'ורג'יו ארמאני
- Lancetti
- ליוויס
- מייבלין
- פרי אליס
- ורסצ'ה
- וידל סאסון
- Yves Saint Laurent
