ג'ון מילטון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ג'ון מילטון, (באנגלית: John Milton;‏ 9 בדצמבר 1608 - 8 בנובמבר 1674) משורר אנגלי, ידוע ביותר בזכות הפואמה האפית "גן העדן האבוד".

[עריכה] תולדות חייו

ג'ון מילטון נולד בצ'יפסייד לונדון. אביו היה לבלר אמיד, הוא השתייך לכנסייה הקתולית אבל המיר את דתו לכנסייה האנגליקנית, דבר שגרם לניתוק ממשפחתו. מילטון חונך באופן פרטי ולמד בבית הספר היוקרתי "סנט פול" בלונדון. לאחר מכן למד ב"כרייסט קולג'" בקיימברידג', בתחילה רצה להיות כומר, אך זנח את שאיפתו זו והעדיף להקדיש זמנו לשירה. בקיימברידג' כתב מסות ושירים שזכו לשבחים. הוא למד שפות זרות ושפות קלאסיות, ושלט בהן היטב. אחרי כן המשיך את לימודיו בבית אביו, במשך שבע שנים. אז גם כתב את שיריו הראשונים כמו "Lycidas" ו"Comus" שפורסמו ב-1645.

ב-1638 יצא לטיול ארוך באירופה, שם פגש אנשי שם כמו גלילאו והתאולוג ההולנדי גרוטיוס, שהשפיעו על כתיבתו. באיטליה שהה בפירנצה, ברומא ובסיינה. בעת שהותו שם כתב שירה באנגלית ולטינית. הוא היה מחויב לחזור לביתו עם פרוץ מלחמת האזרחים באנגליה בשנת 1639.

כשחזר לאנגליה ניהל בית ספר פרטי, ותמך בנסיונות לרפורמות בכנסייה האנגליקנית. הוא תכנן לכתוב אפוס, הראשון מסוגו בשפה האנגלית, בסגנון האיליאדה והאודיסיאה של הומרוס והקומדיה האלוהית של דנטה.

ב-1642 נשא לאשה את מרי פאוול, והיא עזבה אותו אחרי זמן מה. בתגובה לכך מילטון כתב סדרה של פמפלטים, באחד מהם קרא להקלה בחוקי הגירושין של הכנסייה. טענותיו אלה הביאו לפרסומו כפולמוסן, וגם לביקורת מהממסד הדתי. מרי פאוול חזרה אליו ב-1646 והיא ילדה לו שלוש בנות ובן.

בסיומה של מלחמת האזרחים השנייה, שבה המלך צ'ארלס הראשון הודח והוצא להורג, כתב מילטון פמפלטים התומכים בפרלמנט החדש. מילטון עבד שנים אחדות בשירות המדינה, והיה המזכיר המדיני של אוליבר קרומוול. הוא ניהל את ההתכתבות בלטינית, ועסק בהסברה למען הממשל הבריטי. עבודתו הקשה גרמה לעוורונו, ב-1652 היה עיוור לחלוטין. בשנה זו פקדו אותו אסונות קשים, מת בנו הצעיר, ואשתו מתה בלדתה. ב-1656 נשא לאישה את קתרין וורקוק, והיא מתה שנתיים אחר כך.

אחרי מותו של קרומוול ב-1658, הרסטורציה החזירה לשלטון את צ'ארלס השני, בתקופה של חילופי הממשל בשנת 1660 מילטון איבד את משרתו, נאלץ להתחבא מהשלטונות, ואף נעצר ונכלא. הוא שוחרר כשניתנה חנינה כללית.

בתקופה זו יצר את האפוס שהעניק לו את עיקר פרסומו - "גן העדן האבוד", שפורסם ב-1667. היצירה זכתה להכרה מיידית בגדולתה, ושבחים ממשוררים ידועים בני זמנו כג'ון דריידן. ב-1671 פרסם את "גן העדן המוּשב", הוא המשיך לכתוב בשנותיו האחרונות עד למותו. אחרי מותה של אשתו השנייה נשא לאישה את אליזבת' מינשול שטיפלה בו בערוב ימיו.