גמביט (שחמט)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גמביט (בעברית: 'מעד') היא מילה שפירושה שימת רגל לשם הכשלת היריב. בפתיחות שחמט משמעות המילה היא הקרבת חומר (בדרך כלל רגלי) בשלב הפתיחה, לשם השגת יתרון בפיתוח הכלים או בשליטה במרכז הלוח. היריב עשוי לקבל את הקרבן, ואז נקרא הגמביט גמביט נרצה, או לדחותו, ואז הוא נקרא גמביט נדחה.
[עריכה] סוגי גמביט מקובלים
- גמביט המלכה (למרות שמו, גמביט המלכה לא עונה על ההגדרה הפורמלית של גמביט, מכיוון שניתן להבטיח את החזרת החומר המוקרב)
- גמביט אבנס
- הגמביט הלטבי
- הגמביט המרכזי
- גמביט המלך
- גמביט בודפשט
