גאיה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גאיה הוא שמה של האדמה וכן שמה של אלת האדמה במיתולוגיה היוונית.
ביוונית גי = אדמה, איה = סבתא, כלומר "סבתא אדמה". בעברית המונח המקובל הוא "אמא אדמה" ובלטינית טֶרָה וגם טֶלוּס.
על פי רוב המקורות[1] גאיה נוצרה מתוך הכאוס. היא הולידה (לא ברור מי היה בן-זוגה) את פונטוס (הים השחור) ואת אורנוס (השמים), שהיו גם בני זוגה, עם אורנוס היא הולידה את הקיקלופים והטיטאנים שמהם נוצרו האלים האולימפיים. עם פונטוס היא הולידה אלי ים ומים.
אורנוס החביא את ילדיה של גאיה, ההקאטונכרים (Hecatonchires) הענקים בעלי מאה הידיים, ואת הציקלופים, בטרטרוס (בטן האדמה), כדי שלא יראו אור יום.
הדבר הכאיב לגאיה, והיא יצרה אבן חלמיש אפורה וחצבה ממנה חרמש. את החרמש היא נתנה לטיטאנים ופקדה עליהם שיעזרו לה. קרונוס היה היחיד שציית, ובעזרת החרמש תקף את אביו אורנוס וסירס אותו.
מהדם שניתז על האדמה נולדו האריניות (אלות הזעם והנקמה), הגיגאנטים וחלק מהנימפות. לפי גרסה אחת, מהאשכים שהושלכו לים נולדה אפרודיטה.
לפי גרסה אחרת הדם שניתז אל הים גרם לו לרתוח ולהוציא קצף שמתוכו יצאה פנינה ורודה ששטה לה אל חופי האי קפריסין ומתוכה יצאה אפרודיטה אל אוויר העולם.
כאשר עלה קרונוס לשלטון, הוא גרש את ההקאטוניכרים ואת הציקלופים בחזרה לטרטרוס.
[עריכה] בתרבות
בציורים (נשמרו לרוב בפסיפס), רואים לרוב רק את חציה העליון של גאיה בולט מעל האדמה. היא עצמה נראית כאשה אימהית, מכובדת, רחבה ובעלת חזה גדול. בציורים המופיעים על אגרטלים חוזר המוטיב של מסירת אֶריכתוניוס לאתנה.
בציורים אחרים רואים אותה שוכבת על פני האדמה ומסביבה משרתותיה ומשרתיה.
שבועה בשמה של גאיה נחשבה ביוון כאחת השבועות החמורות ביותר, המחייבות את הנשבע לקיים את ההבטחה כמעט בכל מחיר.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] הערות שוליים
- ^ מקורות אחרים מספרים כי כל ארבעת האלים: כאוס (תוהו ובוהו), גאיה (אדמה), ארוס (אהבה) וטרטרוס (שאול) נוצרו ביחד, מקורות נוספים מספרים שגאיה היא בתו של כרונוס
