גאורג אלזר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יוהן גאורג אלזר (4 בינואר 1903 - 9 באפריל 1945) היה מתנגד גרמני לנאציזם. הוא ידוע בזכות נסיונו הכושל להתנקש בחייו של אדולף היטלר ב-1939.
תוכן עניינים |
[עריכה] קריירה מקצועית וחיי משפחה
אלזר נולד בהרמרינגן, וירטמברג. הוריו, לודוויג ומריה, התחתנו שנה לאחר לידתו. הוא למד בבית הספר היסודי מ-1910 ועד 1917, והראה כישורים בציור ובמלאכת יד. אביו היה חוואי וספק עץ, וציפה מבנו להצליח באותו המקצוע. גאורג, שלעתים עזר לאביו בעבודתו, בחר לפעול כראות עיניו דווקא. הוא עסק בנגרות עד 1925. מאוחר יותר, בין 1925 ל-1929 הוא עבד במפעל לשעונים בקונסטנץ, ושם רכש את הידע שאיפשר לו, שנים מאוחר יותר, לבנות שעון-עצר עבור חומר הנפץ. עד 1932 הוא עבד שוב כנגר. החל מ-1936, אלזר עבד במפעל אספקה, שם החל להכיר את תוכניות ההתחמשות הנאציות.
ב-1930 נולד לו ילד מחברתו. ההריון לא היה מתוכנן, ולכן אלזר לא היה מוכן להתחתן איתה. הוא חויב לשלם לה דמי מזונות עבור הילד, ולרוב עשה זאת, למרות שכעס על כך ולפעמים איחר בתשלומים.
[עריכה] תפישות פוליטיות ופילוסופיות
במהלך עבודתו בתחום העצים, אלזר הצטרף לפדרציה של עובדי-העץ. הוא האמין שכל אחד צריך להצטרף לאיגוד עובדים, ובכך נימק את הצטרפותו לפדרציה. ב-1928 אחד מעמיתיו לעבודה שכנע אותו להצטרף לארגון מילטנטי הקשור למפלגה הקומוניסטית של גרמניה. אלזר לא השקיע זמן רב בפעילות של הארגון, אך עד שנת 1933 (השנה בה עלו הנאצים לשלטון) הוא הצביע למפלגה הקומוניסטית, בתואנה כי היא המגינה הטובה ביותר על טובת העובדים.
אלזר התנגד לנאציזם מלכתחילה, ולכן סירב לבצע כל פעולה הקשורה במשטר הנאצי: הוא לא ביצע הצדעה במועל יד, לא הקשיב לנאומיו של היטלר, ולא הצביע למפלגה הנאצית בבחירות ובמשאלי עם.
בתחילה, הוא התנגד לשלטון הנאצי בעקבות דאגותיו לתנאי העבודה של הפועלים. הבנתו הפוליטית הושפעה במידה רבה מהשתייכויותיו הפוליטיות. הוא סלד מההגבלות על זכויות האדם. הוא תיעב במיוחד את ההגבלות הנאציות על הפועלים, בהן על חופש העבודה והזכות להתאגדות. הוא גם הבחין ותיעב את התעמולה הנאצית והשליטה המוחלטת של הנאצים במערכת החינוך ובחופש הדת.
אלזר היה פרוטסטנטי, חסר השכלה ומסורתי. הוא נהג לשאת תפילה אחת בלבד, תפילת האדון, אותה נהג לומר מדי יום. הוא טען כי היא זו שתמכה בו בשעות הקשות של ההכנות לנסיון ההתנקשות.
[עריכה] נסיון ההתנקשות
בסתיו 1938 אירופה הייתה על סף מלחמה בעקבות משבר הסודטים. לאחר מלחמת העולם הראשונה העם הגרמני חשש מפרוץ מלחמה עולמית נוספת, ואלזר היה שותף לתחושה זו. אף על פי שמלחמה הייתה יכולה להימנע, אלזר לא האמין להצהרות השלום של היטלר, ושקל את האפשרות לחסל את המשטר הנאצי באמצעות רצח פוליטי. ב-8 בנובמבר 1938 אלזר נסע למינכן על מנת לצפות בנאום השנתי של היטלר ביום השנה לפוטש במרתף הבירה. הוא התרשם מהשמירה הרופפת באירוע, והחליט כי באירוע זה תתרחש ההתנקשות. באותו הלילה הוא צפה באירועי ליל הבדולח, מה ששכנע אותו כי שלטון המסוגל להסית לכזו אלימות יכניס את גרמניה למלחמה כללית, ורק רצח היטלר יכול למנוע את הקטסטרופה.
אלזר בחר ביום השנה הבא לפוטש הכושל, כאשר היטלר יחזור למינכן. הוא החליט להתנקש בו באמצעות פצצה במהלך נאומו. לאחר שהרכיב את הפצצה, הוא נסע למינכן שוב. הוא הצליח להישאר בבִּירגֶרבּרוֹיקֶלֶר לאחר שעות הסגירה של המקום. הוא עשה זאת יום יום במשך חודש, ובזמן זה הוא חפר גומה מאחורי דוכן הנאומים, ובתוכה מיקם את הפצצה.
במהלך ביצוע ההכנות, פרצה מלחמת העולם השנייה ב-1 בספטמבר 1939, ואימתה את השערותיו של אלזר. בעקבות פרוץ המלחמה, היטלר החליט לבטל את נאומו השנתי, אך לבסוף שינה את דעתו והסכים להגיע לאירוע על מנת לנאום. מזג אוויר רע באותו לילה גרם לכך שטיסת החזור של היטלר לברלין בוטלה, ובמקום כך הוא נסע ברכבת. היטלר נאלץ לצאת מוקדם יותר בשל אילוצי הזמנים של הרכבת. ב-8 בנובמבר הפצצה התפוצצה ב-21:20, בדיוק לפי התכנון והתכנות של אלזר. עם זאת, היטלר עזב אל המקום 13 דקות קודם לכן. 8 אנשים נהרגו ו-63 נפצעו, אך מזימתו של אלזר להתנקש בהיטלר נכשלה.
[עריכה] המעצר
אלזר נעצר במקרה ב-20:45, כחצי שעה לערך לפני התפוצצות הפצצה, על ידי משטרת המכס בקונסטנץ, כאשר ניסה לעבור את הגבול לשווייץ הנייטרלית. בתחילה השוטרים לא חשדו בו בקשר אפשרי לנסיון ההתנקשות, אך לאחר מכן הם מצאו במעילו גלויות מן הבירגרברויקלר. הוא הועבר למינכן, שם חקרו אותו אנשי הגסטאפו. אלזר לא נשבר בחקירה והכחיש כל מעורבות לאירוע, אך נמצאו הוכחות מוצקות לשותפותו לפשע. ההוכחות הסופיות למעורבותו היו ברכיו המשופשפות והשרוטות. לאחר שהתגלה מקום החבאת הפצצה, שהגישה היחידה אליו הייתה באמצעות זחילה על הברכיים, הובן כי אלזר הוא המתנקש. לבסוף, מלצרית במקום ציינה כי אלזר היה לקוח קבוע במקום. אלזר נשבר והודה.
לאחר הודאתו בפשע, הוא נלקח למפקדת המשרד הראשי לביטחון הרייך בברלין, שם עונה קשות על ידי הגסטאפו. מפקד האס אס, היינריך הימלר, זעם בעקבות העובדה כי בעל מלאכה זעיר בעל השכלה יסודית כמעט והצליח לרצוח את הפיהרר ללא שותפים לפשע. המידע על אלזר ונסיונו להתנקש בהיטלר ידוע בעקבות שחזור פרוטוקול של הגסטאפו. השחזור של 203 פיסות נייר נעשה בסוף שנות ה-60.
אלזר נכלא במחנות הריכוז זקסנהאוזן ודכאו. למרות שטען בעקביות כי תכנן וביצע את הפשע בעצמו, הנאצים, ובייחוד גבלס (שר התעמולה), חשדו בקיומה של קונספירציה בהנהגה בריטית, והתכוונו לערוך לכאורה משפט ראווה כדי לחשוף את הקשר. אלזר נשמר במעצר מיוחד. התעלומה לגבי האסיר הביטחוני הביאה לכמה וכמה שמועות מצד עמיתיו האסירים. כך, לדוגמה, מרטין נימלר, שהיה אסיר לצדו של אלזר, טען שאלזר היה חבר אס אס ושכל נסיון ההתנקשות היה מבוים על מנת להציג את היטלר כדמות שאלוהים משגיח עליה. עם זאת, מחקר היסטורי שערך אנטון הוך ב-1969 אישר כי אלזר פעל לחלוטין לבדו, וכי לא נמצאה כל עובדה הקושרת את האס אס ו/או השלטון הנאצי לנסיון ההתנקשות.
[עריכה] מותו
באפריל 1945 הייתה התבוסה הגרמנית ברורה, וכוחותיהן של בעלות הברית התקרבו לדכאו. ברור היה כי הרעיון לערוך משפט מבוים עלה בתוהו, ולכן הורה היטלר על חיסולו של "האסיר הביטחוני המיוחד אלר", כינויו של אלזר בדכאו.
אלזר חוסל בירייה ב-9 באפריל 1945 במחנה הריכוז דכאו, שבועות מספר לפני סיום המלחמה. לזכרו הציבו לוח בקניגסברון:
-
- "במעשי רציתי למנוע שפיכות דמים גדולה יותר"
- "לזכרו של יוהן גאורג אלזר, שבילה את מרבית נעוריו בקניגסבורן. ב-8 בנובמבר 1939 הוא רצה לסכל רצח עם באמצעות נסיון התנקשות בהיטלר. ב-9 באפריל 1945 נרצח יוהן גאורג אלזר במחנה הריכוז דכאו."
אולם קונצרטים במינכן קרוי על שמו (Georg Elser Halle).
[עריכה] ראו גם
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: גאורג אלזר |
