בצלאל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
יש להשלים ערך זה ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה. |
- ערך זה עוסק באקדמיה לאמנות ועיצוב בירושלים. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו בצלאל (פירושונים).
בצלאל היא האקדמיה לאמנות ועיצוב, בירושלים. זוכת פרס ישראל לציור ופיסול לשנת 1958. אקדמיית "בצלאל" הינה בעלת שם-עולמי בכל הנוגע לאמנות רב-תחומית.
האקדמיה שוכנת במתחם האוניברסיטה העברית בהר הצופים, ובבניין בצלאל ההיסטורי ברח' שמואל הנגיד שבמרכז ירושלים, שם שוכנת המחלקה לארכיטקטורה.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
ההחלטה על הקמת בצלאל התקבלה ב-1905 במהלך הקונגרס הציוני. המוסד שנהגה ונוסד על ידי הפרופ' בוריס ש"ץ ב-1906 מראשי האקדמיה לאמנות בסופיה, בולגריה, הפך להיות אחד היסודות הראשונים והחשובים לתרבות הלאומית בישראל. במהלך השנים הראשונות להקמתו, הפך בית המדרש לאמנויות למקום לימוד ותעסוקה משמעותי בירושלים של תחילת המאה.
המוסד נקרא על שם בצלאל בן אורי, עליו הפקיד ה' את מלאכת בניית המשכן וכליו.
בראשיתו, הוקם בצלאל עפ"י התפיסה "אומנות עם אמנות" (art and craft). כלומר, שילוב היצירתיות וההשראה במלאכת היד. אכן, בתקופה זו פעל בצלאל בשעות הערב כמסגרת לאנשים קשי-יום, על מנת להעניק להם התמחות במקצוע, כגון רקמה וצורפות.
בשנותיו הראשונות נדד המוסד בין כמה מבנים בירושלים, עד שהשתקע לבסוף בבית שהיה שייך לערבי אמיד סמוך לקו הרכס ממערב לעיר העתיקה (רחוב המלך ג'ורג' של ימינו). בשל קשיים כספיים וסכסוכים פוליטיים נסגר ב-1929 בצלאל. נותר בו המוזיאון שהכיל עבודות אמנות רבות. מותו של בוריס ש"ץ ב-1932 במהלך מסע לגיוס כספים לבית הספר פגע גם הוא בתהליכי השיקום. במבנה הוקם גם "בית הנכות בצלאל".
קבוצה של מורים ותלמידים שהגיעו מגרמניה ב-1935 ובראשם יוסף בודקו, החליטה לפתוח מחדש את בצלאל. שנתיים קודם לכן, נסגר בברלין בית הספר הבאוהאוס על ידי הנאצים. קבוצה זו, שהייתה מיוצאי ה'באוהאוס' יסדה את בצלאל על היסודות החדשים של המודרניזם.
היסוד המהותי עליו הושתת בי"ס בצלאל בראשית דרכו היה יצירת אמנות יהודית-ישראלית וחידוש הפעילות התרבותית בארץ-ישראל לאחר 2000 שנות גלות. יסוד זה סלל את מגמת ביה"ס לשלב בין העבר וההווה. בין העבר, כפי שבא לידי ביטוי בתנ"ך וביהדות הגולה, לבין הווי החיים הארצישראלי העכשווי. מאפייניה האמנותיים של היצירה בבצלאל בעשורים הראשונים לפעולתה, מבחינת נושאי וסגנון העבודות, משקפים היטב את מגמת השילוב בין העבר וההווה. דוגמא לכך ניתן למצוא בסדרת ציורי התנ"ך של האמן אבל פן. בציוריו אלה, מציג פן את גיבורי התנ"ך בדמות אנשים בעלי חזות מזרחית כפי שתושבי הארץ, דאז, נראו בעיניו.
מוטיב נוסף שאפיין את היצירה בבצלאל הוא שילוב בין מזרח למערב, שהרי מורי בצלאל עיצבו את דרכם כאמנים באקדמיות לאמנות במדינות מערביות ואילו לאחר עליתם לארץ-ישראל הם החלו ליצור במזרח-התיכון.
בשנות העשרים, עזבה קבוצת אמנים, ביניהם ראובן רובין ונחום גוטמן, את בצלאל. קבוצה זו הקימה אסכולה חדשה, הנקראת אסכולת שנות העשרים. אמני האסכולה העמידו במרכז יצירתם את דמות החלוץ הישראלי תוך זניחת טיפוס היהודי הגלותי. הנושאים המאפיינים את יצירתם הם נופי ארץ-ישראל, הקשר שבין האדם והאדמה. אמנים אלה הרבו לצייר את דמות הפלאח הערבי, כסמל לחלוץ העובד את אדמתו.
- קיבל מעמד אקדמי והותר להעניק תואר ראשון באמנות ועיצוב בשנת 1955.
- קיבל את פרס ישראל לציור ופיסול לשנת ה'תשי"ח (1958).
- קיבל אישור להעניק תואר שני בעיצוב תעשייתי בשנת 2004.
משך הלימודים במסגרת זו הוא 4 שנים, למעט ארכיטקטורה בה משך הלימודים הנו 5 שנים.
[עריכה] מחלקות בית הספר
הקבלה ללימודים ברוב המחלקות מותנית במבחני מיון ובהצגת תיק עבודות.
מחלקות הלימודים: אמנות, ארכיטקטורה, עיצוב קרמי, עיצוב תעשייתי, צורפות, צילום, תקשורת חזותית, אנימציה, וידאו והמחלקה להיסטוריה ותאוריה.
[עריכה] בניין בצלאל בהר הצופים
בניין האקדמיה בצלאל בהר הצופים תוכנן בשנת 1985 על ידי האדריכל גרשון ציפור. כיום מתוכנן לאקדמיה בניין חדש, שייבנה במגרש הרוסים. השיפוץ בבניין ההיסטורי של בצלאל ברח' שמואל הנגיד הסתיים, למבנה ההיסטורי נוסף מבנה חדש המשמש לסטודיות ולכיתות לימוד.
[עריכה] מורים מפורסמים בבצלאל, בעבר ובהווה
- בוריס ש"ץ
- אפרים משה ליליין
- זאב רבן
- לארי אברמסון
- משה גרשוני
- אבי גנור
- רפי לביא
- דרורה דומיני
- שמואל הירשנברג
- רוני אורן
- צבי אפרת
- דוד רזניק
- אבל פן
- יעקב פינס
- ירום ורדימון
[עריכה] בוגרים מפורסמים
- ראובן רובין (1893 - 1974), צייר ישראלי, חתן פרס ישראל בשנת 1973.
- לוין קיפניס (1894 - 1990), סופר ומשורר ילדים.
- ברוך אגדתי (1895 - 1976), צייר, מאבות תעשיית הקולנוע והמחול בארץ ישראל.
- נחום גוטמן (1898 - 1980), צייר, פסל וסופר ישראלי.
- ציונה תג'ר (1900 -1988). מהציירים הבולטים בארץ בתקופת היישוב ובימי המדינה.
- משה שטרנשוס (1903 - 1992), פסל וצייר ישראלי.
- אריה ארוך (1908 - 1974), צייר ישראלי.
- אביגדור סטימצקי (1908 - 1989), צייר ואמן הדפסים ישראלי.
- משה קסטל (1909 - 1991), צייר ישראלי.
- אהרון אשכנזי (1912 - 1993), פסל ישראלי.
- עודד בורלא (נולד ב-1915), סופר, משורר וצייר ישראלי.
- דוד פלומבו (1920 - 1966), פסל וצייר ישראלי.
- נתיבה בן יהודה (נולדה ב-1928) היא מחברת ספרים ולוחמת למען הלשון העברית.
- יעקב אגם (נולד ב-1928) פסל ישראלי.
- דני קרוון (נולד ב-1930), פסל, מעצב תפאורות וצייר ישראלי, חתן פרס ישראל בשנת 1977.
- יורם קניוק (יליד 1930), סופר, צייר ועיתונאי ישראלי.
- רענן לוריא (יליד 1932), קריקטוריסט אמריקאי נודע, ישראלי לשעבר.
- שמואל בק (נולד ב-1933), צייר יהודי בעל שם עולמי.
- משה הופמן (1938 - 1983), אמן חיתוכי עץ ייחודי.
- יוסי אבולעפיה (נולד בשנת 1945), סופר ומאייר של ספרי ילדים, וכן גרפיקאי, קריקטוריסט, במאי ותסריטאי סרטי אנימציה.
- עליזה אולמרט (נולדה ב-1946), אמנית ומחזאית ישראלית, אשת ראש הממשלה אהוד אולמרט.
- יהושע גריפית (נולד ב-1951) הוא צייר ישראלי.
- עמוס בידרמן (נולד ב-1952), אמן, קריקטוריסט ומאייר ישראלי.
- תמיר להב רדלמסר (נולד ב-1953) הוא מעצב גראפי, צלם-אמן ומשורר.
- מישל קישקה (נולד ב-1954), מאייר וקומיקסאי ישראלי.
- אבי מוגרבי (נולד ב-1956), במאי קולנוע ואמן ישראלי.
- אדמיאל קוסמן (נולד ב-1957), משורר ישראלי ופרופסור למדעי היהדות.
- נעם נדב (נולד ב-1957), מאייר של ספרי ילדים וספרי לימוד, קומיקסאי ותסריטאי סרטי אנימציה ישראלי.
- אורנה אנג'ל (נולדה ב-1962), חברת הכנסת ה-16 ופעילה פוליטית ישראלית.
- זאב אנגלמאיר (נולד ב-1962), קומיקסאי ישראלי.
- אורי פינק (נולד ב-1963), קומיקסאי ישראלי.
- ניר אלון (נולד ב-1964), אמן ישראלי החי ופועל באירופה.
- אמיתי סנדי (נולד ב-1976), קומיקסאי ישראלי.
- מיכאל לב-טוב, אמן רב תחומי – במאי קולנוע ותסריטאי סרטי תעודה, סופר, משורר, צייר ומורה.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- אתר הבית של האקדמיה
- יריב מוהר, אמנות או זיון שכל?, באתר nrg
- נרי ליבנה, צוקרמן נחוש להפיח חיים בבצלאל ובירושלים, בעיתון "הארץ".
- יהואש ביבר, "בצלאל" : תחילתה של אמנות א"י, מתוך "סיפורי בתים: סיפורם של שבעים בתים בתולדות ההתיישבות", באתר הספרייה הווירטואלית של מט"ח
- ויהי אור חלק II , עיצוב אינטראקטיבי בבצלאל
- מרב יודילוביץ', הכל על מסך אחד, 31.12.07, ynet
- גיליון שהופק במסגרת 100 שנה לבצלאל
