בלאק מטאל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בלאק מטאל
מקורות סגנוניים:	ת'ראש מטאל האבי מטאל
מקורות תרבותיים:	תחילת שנות ה-80 בסקנדינביה וב-בריטניה
כלים:	גיטרה חשמלית, גיטרת בס, תופים
פופולריות מיינסטרים:	מחתרתי, להקות מעטות במיינסטרים המטאל
נגזרות:	ויקינג מטאל בלאק מטאל נציונל סוציאליסטי
תתי-ז'אנרים
בלאק מטאל סימפוני, בלאק מטאל מלודי
ז'אנרי פיוז'ן
אמביינט בלאק, בלאקנד דת' מטאל

בלאק מטאל ("מטאל שחור" - Black Metal) הינו סגנון כבד וקיצוני בתוך הזרם המטאל, המהווה מכלול של מוזיקה ותרבות, ואשר צמח בסקנדינביה ובבריטניה בתחילת שנות השמונים, ומאוחר יותר התהווה במתכונתו המוכרת בנורבגיה בתחילת שנות התשעים.

הבלאק מטאל מאופיין במלודיות קודרות, דסטורשן צורמני, תיפוף מהיר ואגרסיבי, צווחות גבוהות וחורקות, פשטות טכנית, חזרות והתעסקות רבה בנושאי השטן ואנטי נצרות. יוצרי הסגנון לא רואים בבלק מטאל מוזיקה ותו לא, כי אם אידאולוגיה ודרך חיים של ממש, אשר שיא ביטויה היה בגל הצתות של כנסיות בנורבגיה בתחילת שנות התשעים. אמנם אין עוררין על כך שהבלק מטאל הושפע במידה רבה מההבי מטאל, אך יוצרי וחובבי הבלק מטאל יצרו לעצמם תת-תרבות משלהם עם מאפיינים ייחודיים משלה.

מקור המושג "black metal" הוא באלבום של להקת המטאל האנגלית ונום, אשר אמנם לא ניגנה בלק מטאל, אך השפיעה על היווצרותו.

תוכן עניינים 1 מקורות 1.1 הגל הראשון 1.2 הגל השני 1.3 אירועים היסטורים בבלאק מטאל 1.3.1 חברת התקליטים הראשונה 1.3.2 התאבדותו של Dead 1.3.3 הצתת הכנסיות 1.3.4 קונפליקטים בין הסצינות 2 בלאק מטאל כיום 2.1 שינויים אומנותיים 2.2 סצינות אזוריות חדשות 3 מאפיינים אמנותיים 4 מאפיינים תרבותיים 5 רשימת להקות 5.1 להקות חלוצות בתחום 5.2 להקות נוספות 6 ראו גם 7 קישורים חיצוניים 8 הערות שוליים

[עריכה] מקורות

התהוותו של הבלאק מטאל בשתי תקופות או גלים של להקות: הגל הראשון כולל בתוכו מספר להקות אשר הניחו את היסודות ללהקות הגל השני, אשר הגיעו ברובן מנורבגיה וביססו את המוזיקה שלהן על היסודות הקיימים בעודן מוסיפות עוד מאפיינים מוזיקליים ותרבותיים לז'אנר.

[עריכה] הגל הראשון

להקות הגל הראשון של הבלאק מטאל היו בעיקרן להקות ת'ראש מטאל אשר יצרו מוזיקה גולמית, פשטנית עם סאונד מחוספס ובכך הניחו את היסודות והשפיעו על להקות הגל השני. חלק מכנים את תקופת הגל הראשון כתקופת ה"פרוטו בלאק מטאל" (Proto-Black Metal) משום שלהקות הגל הראשון לפעמים אינן נחשבות ללהקות בלאק מטאל במלוא מובן המילה, דהיינו כפי שהוגדר על ידי להקות הגל השני.

המונח הסוגתי 'בלאק מטאל' הוגדר עם יציאתו של האלבום Black Metal של ונום הבריטית בשנת 1982. למרות שהמוזיקה הייתה קרובה יותר לספיד מטאל ולת'ראש מטאל, ניתן היה למצוא מרכיבים ומאפיינים רבים אשר הפכו לחלק אינטגרלי מהבלאק מטאל. העיסוק בטקסטים שטניים ובתורות הנסתר יחד עם הדימוי השטני שנלווה לכך גם במהלך הופעות וכן השימוש בכינויים מיסטיים של חברי ונום, הם כמה מהמאפיינים האומנותיים היותר בולטים בבלאק מטאל עד היום. מבחינה מוזיקלית ניתן היה לשמוע את החיסרון בהפקה ממוקצעת, בגיטרות הגולמיות והפשטניות, ובשירה הצעקנית יותר - כל האלמנטים המוזיקליים הללו היו לא אופיינים לתקופה הזו בהיסטוריה של המטאל, וכולם השפיעו רבות על להקות הגל השני.

להקה נוספת אשר נחשבת לאחת מהחלוצות של הז'אנר ובין הלהקות אשר השפיעו יותר מכל על הבלאק מטאל היא בת'ורי השבדית, להקתו של תומאס פורסברג הידוע בכינויו קוורת'ון. בת'ורי התאפיינה בשירי ת'ראש מטאל מהירים, מחוספסים וללא הפקה סטנדרטית, דבר שתאם לשירה המחוספסת והצווחנית של קוורת'ון ולדימוי המאיים והשטני של הלהקה. בדומה לונום, גם בת'ורי התמקדמה בנושאים אפלים ושטניים באופן בלעדי בשלושת אלבומיה הראשונים, אך בסוף שנות ה-80 הוסיפה החל קוורת'ון לכתוב שירים המבוססים על קונספטים המתארים את המיתולוגיה הנורדית ואת חיי הויקינגים, ובכך החלה תנועה של להקות המתאפיינות גם באידאולוגיה המבוססת על זיקה לאמונתם של הויקינגים ולמסורתם. רבים מחשיבים את בת'ורי ללהקת הבלאק מטאל הראשונה, ולזו שהוציאה לראשונה אלבומי בלאק מטאל ממשיים.

מלבד בת'ורי ו-ונום ישנן עוד כמה להקות פרוטו-בלאק מטאל אשר הטביעו את חותמן בז'אנר, ביניהן: האלהאמר שלימים תהפוך לסלטיק פרוסט ו-מרסיפול פייט. קינג דאימונד, סולנה של מרסיפול פייט, נחשב לאחד הראשונים שהשתמש בקורפס פיינט (צביעת הפנים בשחור ולבן), שהפך למאפיין אסתטי נפוץ בקרב להקות בלאק מטאל. להקה נוספת שהשפיעה במידה מסוימת על הז'אנר היא להקת הת'ראש\דת' הברזילאית סרקופגו שיצרה מוזיקה כבדה במהלך שנות השמונים, מוזיקה אשר גבלה גם בבלאק מטאל.

עם תחילת שנות התשעים הגיע ה"גל השני" של הבלאק מטאל שמקורו במדינות הסקנדינביות ובראשן נורבגיה בעלת הסצינה המפורסמת והפוריה ביותר בתחום.

[עריכה] הגל השני

הגל השני בהיסטוריה של הבלאק מטאל החל עם קומם והתפתחותן של להקות מטאל מנורבגיה הקרה בתחילת שנות ה-90, ובהם ניתן למנות את מייהם, בורזום, דארקת'רון, אימורטל, סטיריקון, אמפרור, גורגורות' ו-אינסלייבד. להקות כמו מייהם או דארקת'רון קמו כבר בשנות ה-80 ואף שיחררו מספר קלטות דמו וסינגלים במהלך אותם שנים (בזמן פעילותן של להקות הגל הראשון), אך את המוזיקה שלהן לא היה ניתן להגדיר כבלאק מטאל במלוא מובן המילה, ורק במהלך שנות ה-90 התהווה הבלאק מטאל באופן ממשי יותר על ידי השתיים ועל ידי שאר הלהקות הנורבגיות.

הלהקות הנורבגיות מהגל השני יצרו וגיבשו את סאונד הבלאק המסורתי כפי שהוא מוכר כיום לחובבי הז'אנר, כאשר הוסיפו סאונד כבד יותר, גיטרות מחוספסות, מהירות וכבדות המלוות באווירה אפלה וקודרת יחד עם השפעות מהמוזיקה הקלאסית של תקופת הבארוק תוך כמובן השמת דגש על הקונספטים השטניים והמיזנטרופים הנפוצים בז'אנר. מלבד זאת, סצינת הבלאק מטאל הנורבגית אשר חבריה היו חלק מה"חוג הפנימי" של להקות הבלאק מטאל, נקשרה בשערוריות רבות ובאותם השנים שמן של אותם להקות נקשר באופן קבוע עם אירועים אנטי-סוציאלים ו-נונקונפרמים קיצוניים, שנעשו כחלק מהפילוסופיות האנטי-נוצריות והדיכוטומיה האנטי-דתית של חברי להקות הבלאק מטאל. על מנת לעבור את השלב הסופי המעניק מעיין אישור לקבלתן של להקות למעגל הפנימי של הבלאק מטאל, היה על להקות לא רק להאמין באותן פילוסופיות אלא גם לבצע מעשים המבטאים את אמונתם. בעבר צוטט בראיון סולנה של אמפרור Ihsahn באומרו שאותן פעולות נעשו מתוך התנגדות לחברה ולנורמות החברתיות^[1]. הקווים האסתטיים של חברי להקות הבלאק מטאל והאביזרים הנלווים להופעה הכללית של הלהקות קיבלו נפח תכליתי כאשר אותם אביזרים (קורפס פיינט, לבוש ארכאי וכו') ייצגו עבור חברי הלהקות את היבדלותם מהמעגל הקונפורמיסטי של החברה.

הסצינה הנורבגית על אף היותה הפוריה ביותר מבין סצינות הבלאק מטאל היא אינה הסצינה היחידה בה הייתה פעילות ערה וגם בשכנתה שבדיה של תחילת ואמצע שנות ה-90 החל להיווצר גל של להקות בלאק מטאל שבדיות כמו דארק פיונרל, דייסקשן ו-מרדוק. הסצינה הפינית גם היא סיפקה מספר להקות אשר התכחכו עם חברי הלהקות הנורבגיות לא פעם, בין אותן להקות ניתן למנות את אימפיילד נזרין (שגם שילבה גריינדקור במוזיקה שלה בשלבים מסוימים) ובהרית.

[עריכה] אירועים היסטורים בבלאק מטאל

[עריכה] חברת התקליטים הראשונה

אוייסטן ארנסת' המכונה יורונימוס, אשר היה הגיטריסט של מייהם, היה חלוץ בכל מה שקשור לחיזוק מעמדו של הבלאק מטאל. יורונימוס הקים חברת תקליטים עצמאית בשם "Deathlike Silence Productions" בסוף שנות השמונים וזו הייתה הראשונה שהוקדשה באופן בלעדי למען פועלן המוזיקלי של להקות הבלאק מטאל והחתמתן של להקות בלאק מטאל צעירות. תחת חברת התקליטים הוציאו להקות מספר את אלבומיהן הראשונים והמשפיעים ובהם מייהם, בורזום, סיי היפנים ואברופטום השבדים. מלבד חברת התקליטים המייעדת עצמה לבלאק מטאל, יורונימוס פתח גם חנות תקליטים באוסלו שנקראה Helvete (גיהנום בנורבגית) ושם רוכזה עיקר הפעילות המוקדמת של חברי להקות הבלאק מטאל וחלוצי הז'אנר. ניתן לשער ששם תוכננו הפעילויות האידאולוגיות העתידיות של חברי להקות הבלאק מטאל ובהן הצתותיהן של כנסיות ברחבי נורבגיה. חנות התקליטים נסגרה ב1993, חודשים מספר לפני הירצחו של יורונימוס על ידי וארג ויקרנס, דבר שגרם גם לסגירת חברת התקליטים.

[עריכה] התאבדותו של Dead

עם תחילת שנות התשעים אין ספור אירועים נתקשרו במייהם ואחד המקרים הנודעים ביותר הייתה התאבדותו של סולן הלהקה השבדי פר אינגב אולין הכונה Dead. בשנת 1991 ביצע אולין התאבדות בעזרת רובה ציד, (אותו קיבל יחד עם התחמושת מוארג ויקרנס) ולאחר שחתך את ורידי אמותיו בסכין. סופר כי Dead השאיר אחריו מכתב בו נכתב בפשטות "סליחה על כל הדם" ומספר מילות התנצלות על שהתאבדותו נעשתה בדלתיים סגורות. קיומו של המכתב אושר על ידי Hellhammer (המתופף של מייהם). גופתו של Dead נתגלתה על ידי יורונימוס שלא הזעיק את המשטרה ובמקום זאת נסע לאוסלו עם מנת לקנות מצלמה חד-פעמית, חזר למקום ההתאבדות וצילם את גופתו של Dead כאשר הוא הציב את הגופה במספר תנוחות. התמונות נגנבו מאוחר יותר ואחת מהן שימשה כעטיפת לאלבום הבוטלג Dawn Of The Black Hearts של מייהם, שהפך לאחד מאלבומי הבוטלג המופצים ביותר בתולדות הבלאק מטאל בפרט והמטאל בכלליותו. סביב התאבדותו של פר נפוצו שמועות רבות ביניהם שיורונימוס חתך חלק ממוחו ואכל ממנו ושחברי להקת מייהם הכינו מעצמותיו שרשראות לצוואר. השמועות האלה התבררו כשקריות.

[עריכה] הצתת הכנסיות

נושאי הדגל וחלוצי הבלאק מטאל האמינו בגישה אנטי נוצרית חריפה ומאידך גיסא הזדהו חלקם עם האמונות הפאגניות אותן הנצרות דיכאה והשמידה. כחלק מאותה אידאולוגיה נעשו למעלה מ50 הצתות מכוונת כנגד כנסיות ברחבי נורבגיה, הן על ידי חברי הלהקות עצמן והן על ידי אנשים אשר הושפעו מהאידאולוגיה האנטי נוצרית והנון-קונפורמיסטית של הבלאק מטאל. עיקר ההצתות התרחשו בין השנים 1992 ועד 1996 בנורבגיה והן נחשבו לקלימקס האידאולוגי של חברי הלהקות אשר ביטאו את זעמם וסלידתם מהנצרות על ידי הרס של מבנים נוצריים שחלקם היו בני כמה מאות שנים ואף הייתה להם חשיבות היסטורית מבחינת הנצרות בסקנדינביה.

אחד ממקרי ההצתה היותר מפורסמים הייתה הצתת הכנסייה Fantoft stavkirke שעמדה ברובע פאנה שבעיר ברגן שבנורבגיה. על פי השערות המשטרה, היה זה וארג ויקרנס (המוכר גם מפרויקט היחיד שלו בורזום וכן בכינוי "קאונט גרינשך") שעשה זאת לבדו, אולם מחוסר ראיות לא היה ניתן להאשימו בדבר ואת זמנו בכלא הוא מעביר בעוון רציחתו של יורונימוס. רמז עבה שאולי מעיד על הקשר בין שריפת הכנסייה בברגן לבין ויקרנס היא העובדה כי עטיפת האלבום Aske שיצא ב-1993 תחת הפרויקט בורזום, היא בעצם תמונה של יסודותיה השרופים של הכנסייה.

וארג ויקרנס מעולם לא ריצה מאסר בכלא עקב שריפת כנסיות אך לעומתו סאמות' (Samoth) מאמפרור, שהצית כנסייה העונה לשם Skjod (סקיוד) באזור רוגלנד (Rogaland) נשפט ונכלא ל16 חודשי מעצר בכלא הנורבגי. לפי חקירת המשטרה, באותה הצתה התלווה אל סאמות' וארג ויקרנס, אך סאמות' הוא זה שהצית את הכנסייה בעזרת בלוני גז שהבעירו את האש שכילתה את העץ הישן ממנו הייתה בנויה הכנסייה.

עם דעיכת הפעילות האידאולוגית של להקות הבלאק מטאל ובמיוחד בשנים האחרונות, הדעות חלוקות בקרב אמני הבלאק מטאל האם אותן פעולות אשר נתפסו כקיצוניות למדיי, היו לגיטימיות ונכונות. Gaahl סולנה של גורגורות' אמר במספר ראיונות שהוא תומך באותן ההצתות וחושב שעשייתן היה נכונה ואף אומר שהצתות מכוונות עוד יקרו בעתיד^[2], בעוד בלספמר, נגן הגיטרה המחליף של מייהם, טוען שאותן פעולות היו מטופשות היות שבמקומות בהן הוקמו הכנסיות היו בעבר מקדשים ומזבחים פאגאנים ובעצם שריפתם של הכנסיות ישנה פגיעה במסורת ובמורשת הפאגאנית לה רוחשים חברי להקות הבלאק מטאל כבוד רב.^[3]

[עריכה] קונפליקטים בין הסצינות

בין השנים 1992 לשנת 1993 החלה מין קונפליקט שכונה גם "The Dark War" בין סצינת הבלאק מטאל הגדולה של נורבגיה והסצינה הקטנה יותר של פינלנד. החיכוך בין הסצינות החל בתור מתיחה בטלפון שביצעNuclear Holocaust, סולנה של בהרית, אשר התקשר לסאמות' (נגן הגיטרה של אמפרור) ומיקה לוטינן סולנה של אימפיילד נזרין הפינית בשעת לילה מאוחרת. השיחות עצמן היו בעצם מלמולי מילים כאשר ברקע התנגו שירי ילדים ולמרות זאת, מיקה לוטינן חשב שמה שהוא שומע בטלפון היא השפה הנורבגית ושאותם מלמולים היו איומים על חייו. לוטינן התייחס לאותן שיחות בכובד ראש היות שבאותה תקופה נוצרה מתיחות בין שתי הסצינות על רקע אידאולוגי והנהגתי כשכל אחת מהן רצתה להוביל את החוג הפנימי של הבלאק מטאל שהתהווה באותם השנים לפי האידאולוגיה והשקפת העולם שלה: יורונימוס שהיה מחלוצי הבלאק מטאל ואחד מהדמויות החשובות והפעילות ביותר בבלאק מטאל של אותם שנים, רצה לבסס את התנועה לפי השטניזם התאיסטי ולהפוך אותה למעיין תנועה דמוית כת-פולחנית בעוד הסצינה הפינית דגלה בשטניזם על-פי משנתו של אנטון סזנדור לה-ויי.

סלידתה העזה של אימפיילד נזרין התבטא בכמה ציטטות שהופיעו על האלבום "Tol Cormpt Norz Norz Norz". אחרי האלבום הזה, אימפיילד נזרין החליטה להפסיק ולעשות בלאק מטאל וקיטלגו את המוזיקה שלהם כ"דת' מטאל שטני" כדי ליצור הבדלה ביניהם לבין הסצינה הנורבגית. אימפיילד נזרין היא לא להקת הבלאק מטאל הפינית היחידה שהיה לה איזשהו סכסוך מתוקשר עם להקה נורבגית או עם הסצינה הנורבגית - חברי בלאק קרוסיפיקיישן (Black Crucufixion) התבטאו במגזין הבלאק מטאל הפיני The Sinister Flame באומרם שדארקת'רון היא להקה "טרנדית" וזאת משום שהם החלו כלהקת דת' מטאל ועברו לנגן בלאק מטאל בגלל התנופה המוזיקלית והפעילות הערה של הסצינה במולדתם.^[4]

מלבד המתיחות הנורבגית-פינית זכורה לרבים גם יריבות מוזיקלית\ערכית בין הדת' מטאל השבדי שהתהווה בערך באותם השנים בהם הבלאק מטאל צבר תנופה. היריבות הייתה מעין תחרות בין שתי הסצינות ש"נערכה" על מנת לקבוע מי "מרושע" יותר. העיסוק במוות ובשטן לדוגמה, לא היה נחלתם הבלעדית של להקות בלאק מטאל וגם להקות דת' מטאל עסקו בנושאים שנחשבים לאפלים ואנטי-סוציאלים, אך הטענה שהועלתה נגד חברי להקות הדת' מטאל השבדי מצידן של להקות בלאק מטאל נורבגיות היא שאת הערך התדמיתי המוסף לרעיונות והאידאלים שמציגים להקות הבלאק מטאל בליריקה שלהם, ניתן למצוא בפעילות הענפה של חברי להקות הבלאק שהתבטאה בשריפת כנסיות בעוד שהלהקות השבדיות אינן עושות דבר מלבד ליצור לעצמם תדמית מרושעת "תיאטרלית" אך לא יותר מכך.

[עריכה] בלאק מטאל כיום

אף על פי שאין מונח ממשי המציין את תחילתו של הגל השלישי בבלאק, ניתן לדמות גל זה למין תקופה בה קמו להקות בלאק מטאל אשר פרצו את הקווים המוגדרים והיותר מסורתיים של הז'אנר יחד עם ההתפתחות והשינוי המוזיקלי שעברו להקות הבלאק מטאל הגדולות יותר לעבר כיוונים סימפוניים, פרוגרסיבים, אוונגרדים ותעשייתים. הגל השני של הבלאק מטאל שגשג במחתרת בסימן שליטתן ופוריותן של הלהקות הנורבגיות בעוד מאמצע שנות ה-90 ואילך קמו סצינות אזוריות פעילות מאוד שהושפעו עמוקות מאותן להקות בלאק מטאל גדולות.

[עריכה] שינויים אומנותיים

לזכותה של להקת אמפרור נזקפת היווצרותו של תת-הז'אנר הקרוי בלאק מטאל סימפוני. אמפרור היוותה מקור השראתי גדול ללהקות בלאק מטאל סימפוניות צעירות שקמו באמצע ובסוף שנות ה-90. אינסלייבד הייתה בין הלהקות הראשונות שהחל לשלב מאפיינים של פרוגרסיב מטאל יחד עם הבלאק מטאל שלה. הקונספטים הנורדים של הלהקה והמוזיקה האטמוספירית שלה הפכו אותה למקור השראתי גדול גם ללהקות ויקינג מטאל רבות. שינוי נוסף שמהווה סוג של היבדלות מההווי של הבלאק מטאל בגל השני הוא השיפור הניכר בסאונד של הלהקות יחד עם הפקה ממקוצעת וממומנת היטב על ידי חברות תקליטים בהן חתומות אותן להקות בלאק מטאל. דוגמה למקרה בו להקה "התמקצעה" הוא להקת הבלאק מטאל הסימפוני דימו בורגיר אשר שיחררה מחדש את אלבומה Stormblåst בשנת 2005 (אלבום שיצא במקור בשנת 1996) כאשר הסאונד משופץ ומשופר.

במהלך שנות ה-90 המאוחרות להקות בלאק מטאל נורבגיות ביצעו מעיין מהפך אומנותי ולחרוג מהקווים המוגדרים של הבלאק מטאל גם בעזרת כלי נגינה ואמצעי הקלטה לא שגרתיים למטאל ועל כן, הן כונו להקות אוונגרדיות. חברי דימו בורגיר וחברי להקות בלאק מטאל אחרות מנורבגיה הרכיבו את הסופרגרופ המוזיקלי ארקטורוס. ארקטורוס קמה בשנת 1987 תחת השם Mortem ושינתה את שמה במהלך שנות ה-90 לארקטורוס. באלבומה הראשון של הלהקה והוצאות הדמו הראשונות התנגנו צלילי בלאק מטאל סימפוני, אך שלושת אלבומיה הבאים הם תוצאה של שילוב של אלמנטים מזרמי מוזיקה שונים כמו טריפ הופ, ג'אז, מוזיקה אלקטרונית ומוזיקה קלאסית יחד עם יסודות הבלאק מטאל שהיו קיימים כבר בלהקה. דוגמה נוספת להתפתחות ולפריצות הדרך של להקות הבלאק מטאל הוא השילוב של בלאק מטאל עם מוזיקה אלקטרונית. אחת הלהקות שמייצגת את התוצר הזה היא סמאל (Samael) השווייצרית שהחלה כלהקת בלאק מטאל מסורתית ועברה לכיוון בו נעשה דגש על אלמנטים של מוזיקה אלקטרונית לצד מוזיקת מטאל. להקה אחרת שהמעבר שעשתה מבלאק מטאל למוזיקה אלקטרונית הוא אבסולוטי יותר היא אולבר. באמצע שנות התשעים הקליטיה והוציאה אולבר כמה אלבומי בלאק מטאל משפיעים, ולקראת המילניום החדש שינתה את הכיוון המוזיקלי שלה לעבר כזה המזכיר אמביינט ן-מוזיקה אלקטרונית באופן כללי.

[עריכה] סצינות אזוריות חדשות

מאמצע שנות ה-90 ואילך, החל הבלאק מטאל להתפשט לעבר כל יבשת אירופה ואף מעבר לים. אחת הסצינות היותר פעילות כיום בבלאק מטאל היא הסצינה המזרח אירופאית, המורכבת מלהקות המגיעות ממדינות שהיו חברות לשעבר בגוש הסובייטי.

[עריכה] מאפיינים אמנותיים

בפן המוזיקלי מאופיין הבלאק מטאל בריפי טרימולו מהירים, תיפוף אגרסיבי, מנגינות קודרות, צליל צורם ותמליל המבוטא בצווחות גבוהות ושורקות. בניגוד להבי מטאל, בבלאק אין דגש על מהירות או על טכניקה של גיטרה חשמלית, ולעתים אף אין סולואים של גיטרה. זהו הבלאק מטאל הגולמי אותו ייצרו להקות בלאק מטאל מוקדמות. על סוגה זאת נמנים דארק פיונרל, דארקת'רון ורבים אחרים.

בבלאק מטאל ישנה תת סוגה המכונה "בלאק מטאל סימפוני" או "בלאק מטאל מלודי". כמו ששמו מעיד עליו, סוג זה של בלק מטאל הוא מלודי ולעתים קרובות ישנן השפעות חזקות של מוזיקה קלאסית. כל אלה מעשירים את המוזיקה והופכים אותה להרמונית ורבת עוצמה בניגוד לסגנונות בלאק מטאל אחרים. דוגמאות: המוזיקה של ענקית הבלאק הנורבגית דימו בורגיר מושפעת מאוד מהמוזיקה של מלחין הבארוק הגרמני יוהן סבסטיאן באך.

להקות אחרות לקחו את הבלק מטאל לכיוון של מטאל גותי והוסיפו למוזיקה האגרסיבית והכלים הקלאסיים גם זמרת נשית, כמו למשל, ענקית הבלאק האנגלית קריידל אוף פילת', המשלבת שירת אופרה נשית לצד הצרחות של הסולן.

בשל הזיקה של הבלק מטאל לויקינגים (ראו פרק הבא), להקות בלק רבות משלבות במוזיקה שלהן יסודות של מוזיקה ויקינגית, המרככים במידה מסוימת את מוזיקת הבלק. דוגמה: להקת הבלק הפינית מונסורוו יוצרת מוזיקת בלק מלודית יחסית, המושפעת במידה רבה ממוזיקה ויקינגית.

[עריכה] מאפיינים תרבותיים

הבלאק מטאל התרחק מאוד מההבי המטאל, והוא מהווה סגנון מוזיקה ותרבותי בפני עצמו. יוצרי וחובבי הסגנון מכונים "בלאקרים". הליריקה של הבלאק היא שטנית, אנטי-נוצרית ועוסקת במיזנטרופיה וחזיונות אפוקליפטיים. אמנם עיסוק בנושאים אלה קיים במידה רבה בהבי מטאל, אך יוצרי הבלק הפכו את העיסוק בשטן ובמוות לדרך חיים של ממש. בעוד יוצרי הבלק מטאל בתחילת שנות התשעים בזו בכל לבם לנצרות, הם גילו הערצה כלפי הויקינגים, אשר תרבותם הושמדה על ידי הנצרות. השנאה העזה לנצרות הגיעה לשיא ביטויה בגל הצתות של כנסיות בנורבגיה בתחילת שנות התשעים על ידי חברי מייהם (וארג ויקרנס)-אשר נעזר בגיטריסט להקת האדס אולמייטי, ולהקות נוספות.

במהלך השנים ניתנה תשומת לב מיוחדת להופעה יוצאת דופן. תחילה היה זה נסיון להפוך את הסצנה למפחידה יותר עבור אנשים מחוץ לסצינה על מנת להערים קשיים בדרכם של מצטרפים חדשים. בלאקרים נוהגים ללבוש בגדים שחורים, בגדי עור ובגדים כסוג אלה שנלבשו על ידי לוחמים בימי הביניים או בתקופת הויקינגים. הם עונדים רצועות-קליעים, חגורות עם סימני גולגלות וסמלים פאגאניים או שטניסטים, כמו צלב הפוך ופנטגראם, ובעיקר נוהגים לענוד רצועות עור מכוסות בברגים ארוכים ודקים (או בספייקים, ניטים). הפנים נצבעות על מנת להפיק מראה לא אנושי, אפילו שטני, באיפור הנקרא "Corpse Paint" ("צבעי גופה")- רעיון שמקורו אצל להקות מטאל קלאסיות כמו קיס ומרסיפול פייט.

[עריכה] רשימת להקות

[עריכה] להקות חלוצות בתחום

• אינסלייבד (Enslaved)
• אמפרור (Emperor)
• באת'ורי (Bathory)
• בורזום (Burzum)
• דארקת'רון (Darkthrone)
• מייהם (Mayhem)
• סטיריקון (Satyricon)
• סלטיק פרוסט (Celtic Frost)
• ת'ורנס (Thorns)

[עריכה] להקות נוספות

• אביגור (Abigor)
• אביסמל (Abysmal)
• אבסו (Absu)
• אוה סאטאנאס (Ave Sathanas)
• אובטיינד אינסלייבמנט (Obtained Enslavement)
• אולבר (Ulver)
• אובסידיאן גייט (Obsidian Gate)
• אימורטל (Immortal)
• אינת'רונד (Enthroned)
• ארקטורוס (Arcturus)
• באל-סאגות' (Bal-Sagoth)
• באראת'רום (Barathum)
• בהמות (Behemoth)
• בישופ אוף הקסן (Bishop of Hexen) - ישראל
• ביסטקרפט - (Beastcraft)
• ברת'ולומיוס נייט (Bartholomeus Night) - ישראל
• גאדקילר (Godkiller)
• גהנה (Gehenna)
• ג'ודס איסקריוט (Judas Iscariot)
• גרייבוורם (Graveworm)
• גרייבלנד (Graveland)
• דארק פיונרל (Dark Funeral)
• דיסמאל יופוני (Dismal Euphony)
• דייסקשן (Dissection)
• דימו בורגיר (Dimmu Borgir)
• הולנת'ון (Hollenthon)
• וואלאכיה - (Wallachia)
• זייקלון (Zyklon)
• טאאקי (Taake)
• טולוס (Tulus)
• טרטרוס (Tartaros)
• לוקס אוקולטה (Lux Occulta)
• מיוטנט (Mutanat)
• מונבלאד (Moonblood)
• מונסורוו (Moonsorrow)
• מורגרט (Morgart)
• מיינס (Manes)
• מלכאש (Melechesh) - ישראל
• מרדוק (Marduk)
• נהמה (Nehemah)
• סומונינג (Summoning)
• סיר בליס (Sear Bliss)
• ערפל - ישראל
• פימבולווינטר (Fimbulwinter)
• פינטרול (Finntroll)
• פינוגור (Finnugor)
• פקאטום (Peccatum)
• פראל הורד (Feral Horde)
• קריידל אוף פילת' (Cradle Of Filth)
• קרפאת'יאן פורסט (Carpathian Forest)
• ת'רון אוף קטרזיס (Throne of Katarsis)

[עריכה] ראו גם

• פולחן השטן ברוק הכבד

[עריכה] קישורים חיצוניים

• בלאק מטאל UK
• אנציקלופדיה מטאלום, מכיל סקירה של למעלה מ-9,000 להקות בלאק מטאל
• "על בלאק מטאל ונאציונל סוציאליזם" מתוך האתר מטאליסט
• האתר BlackMetal.Com

[עריכה] הערות שוליים

1. ^ http://www.geocities.com/emperorblackmetal/ihsahn_interview.htm
2. ^ Metal: A Headbanger's Journey. סרט דוקומנטרי (2005). במאי: סאם דאן.
3. ^ Metal: A Headbanger's Journey. סרט דוקומנטרי (2005). במאי: סאם דאן.
4. ^ Sinister Flame גיליון מספר 1: עמודים 28-32.

הבי מטאל
אינדסטריאל מטאל – בלאק מטאל – גריינדקור – גלאם מטאל - גרוב מטאל – דום מטאל – דת' מטאל – מטאל גותי – מטאל סימפוני - מטאל נאו-קלאסי - מטאל קלאסי – נו-מטאל – פאוור מטאל - פולק מטאל - פרוגרסיב מטאל – ראפ מטאל - ת'ראש מטאל
סצינות אזוריות
דת' מטאל סקנדינבי - הגל החדש של הרוק הכבד הבריטי
סגנונות קרובים
רוק שיער - רוק אלטרנטיבי - רוק גותי - גראנג'
ראו גם
מטאליסט - פוליטיקה במטאל - פולחן השטן ברוק הכבד - מטאל קיצוני פורטל הבי מטאל