מוזיקה אלקטרונית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| מוזיקה אלקטרונית | |
|---|---|
| מקורות סגנוניים: | |
| מקורות תרבותיים: | מיוזיק קונקריט בשנות הארבעים בצרפת, שנות החמישים בארצות הברית, קראוטרוק בשנות השישים בגרמניה |
| כלים: | סינתסייזר, סמפלר, מכונת תופים, מחשב |
| פופולריות מיינסטרים: | תת תרבות אוניברסלית המקובלת ונפוצה בכל העולם בפרט בסצנת המועדונים ומסיבות רייב. |
| נגזרות: | אלקטרו-פופ, דראם נ' בייס |
| תת-סוגות | |
| אמביינט, דאנס, האוס, טכנו, טראנס, IDM, סינתפופ, EBM, אסיד, ג'אמפסטייל | |
| סוגות היתוך | |
| ג'אנגל, צ'יל אאוט | |
| סצינות אזוריות | |
| נושאים קרובים | |
מוזיקה אלקטרונית היא כל מוזיקה המנוגנת באמצעות כלים אלקטרוניים. כאשר מתייחסים למוזיקה אלקטרונית כסגנון מוזיקלי נפרד, הכוונה היא למוזיקה שהכלים הדומיננטיים בה הם אלקטרוניים כגון סינתיסייזר, מחשב, מכונת תופים וסמפלר. המוזיקה האלקטרונית לעתים מאופיינת כ"מוזיקה ממוחשבת" מאחר וחלק ניכר מהיצירה והעיבוד נעשה בקלות רבה על מחשב ובאמצעות תוכנות מתאימות.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
[עריכה] השנים הראשונות
בראשית המאה העשרים נעשו נסיונות להרחיב את הספקטרום הצלילי והומצאו כלי נגינה שונים כמו מתנד מרטנו, תרמין-ווקס, אלקטרוניום ועוד.
בשנות הארבעים של המאה העשרים, נוצרה בצרפת תנועה מוזיקלית חדשה בשם מוזיק קונקרט (Musique Concrète). אבי התנועה היה פייר שפר (Pierre Schaeffer). המוזיקה של תנועה זו התאפיינה בשימוש ברשמקול (tape recorder) ובטכניקות של עריכת הקלטות לשם יצירה מוזיקלית. הכוון הזה התפתח במהירות עם הופעתו של הסינתסייזר האנלוגי.
בגרמניה יש לציין בתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה את פועלו של קרלהיינץ שטוקהאוזן בתחום המוזיקה האלקטרונית.
לאמריקה הגיע הסגנון בשנות החמישים המוקדמות, אז גם הוקם מרכז למוזיקה אלקטרונית בניו יורק בו פותחו ושוכללו הכלים השונים ששימשו להפקת מוזיקה זו. (מלחינים חשובים כמו אדגר וארז, שיצירתו "פואמה אלקטרונית" נחשבת היצירה האלקטרונית הראשונה לדעת רבים.)
[עריכה] שנות השישים והשבעים
המוזיקה האלקטרונית התחילה בעולם המוזיקה הקלאסית עם יצירות בארוק שנוגנו על סינתסייזר (כמו למשל ביצועיה של ונדי קרלוס ליצירות באך), או ביצועיו של איסאו טומיטה ליצירותיהם של מוסורגסקי, סטרווינסקי ואחרים. אחר כך אומצה המוזיקה האלקטרונית על ידי תרבות הפופ. יצירת המוזיקה האלקטרונית הייתה מאוד קשה מבחינה טכנית בתחילת הדרך, אך צברה תאוצה בעזרת מוזיקאים כמו קית' אמרסון (מאמרסון לייק ופלמר), או הביץ' בויז שהשתמשו בכלים אלקטרונים בצורה מובהקת בעיקר בשיר Good Vibrations. גם הביטלס עשו זאת בשירים Strawberry Fields Forever ו-Yes It Is.
באירופה, הקראוטרוק היה התשובה הגרמנית לרוק המתקדם של סוף שנות השישים ותחילת שנות השבעים של המאה העשרים. הרכבי הקראוטרוק הראשונים הופיעו בגרמניה בתחילת שנות השבעים. להקות אלו שילבו מוזיקת רוק מתקדם עם נסיונות בתחום האלקטרוני. הלהקות הבולטות בתחום היו קאן (Can), פאוסט (Faust) ונוי! (!Neu).
עם התקדמות הטכנולוגיה ושיפור הנגישות והביצועים של הסינתסייזרים, החלו להקות רוק להשתמש בהם. בין החלוצים נמנים הפינק פלויד ששילבו אלקטרוניקה במוזיקה שלהם, וקרפטוורק (Kraftwerk) שהתחילו את דרכם בזרם בקראוטרוק ואימצו את האלקטרוניקה לחלוטין. בשנת 1974 הוציא ההרכב את התקליט "אָוּטוֹבאן", שכלל גם קטע עם אותו השם. אורכו המלא של הקטע הוא יותר מ-20 דקות, אך גרסה קצרה שלו יצאה על תקליטון והושמעה ברדיו. הגרסה הקצרה נחשבת בעיני רבים כשיר הפופ האלקטרוני הראשון.
עוד הרכב שתרם רבות להתפתחות המוזיקה האלקטרונית באותה תקופה הוא Yellow Magic Orchestra מיפן. הרכב זה הוציא בשנת 1978 אלבום ראשון שפרץ את גבולות האלקטרוניקה באותה תקופה. שנה לאחר מכן, הם הוציאו אלבום שני שכלל בין השאר מוזיקה בסגנון הטכנו ובכך הקדים את זמנו בכ-10 שנים.
גם נגני ג'אז שילבו כלים אלקטרונים ביצירתם, דוגמת הרבי הנקוק ו-The Weather Report. מוזיקאים נוספים כ-Tangerine Dream, בראיין אינו, ואנגליס, וז'אן מישל ז'אר הפכו את המוזיקה האלקטרונית לפופולרית.
בין השאר, שימשה המוזיקה האלקטרונית לצורך אפקטים ופסקולים בסרטי מדע בדיוני ופנטזיה. אחת הדוגמאות הראשונות היא סרטו של סטנלי קובריק, תפוז מכני. דוגמה נוספת היא נעימת הנושא בסידרה הבריטית "דוקטור הו" ששודרה ב-BBC החל משנת 1963. יצירה זו נכתבה על ידי רון גריינר (Ron Grainer) ודליה דרבישייר (Delia Derbyshire). סרט מדע בדיוני משנת 1982 הידוע בשל הפסקול שלו העשוי מוזיקה אלקטרונית בידי ואנגליס הוא בלייד ראנר.
[עריכה] תחילת העידן המודרני
בשנות השבעים המאוחרות ותחילת שנות השמונים התפתחו כלי הנגינה האלקטרונים והפכו זולים יותר. הסינתסייזר האנלוגי פינה מקומו לסינתסייזר ולסאמפלר הדיגיטלי. להקות פופ ואמנים רבים החלו להשתמש בכלים אלו כמו גארי ניומן, אולטרווקס, יוריתמיקס, יאזו, הליגה האנושית (Human League), תמרונים תזמורתיים בחשיכה (OMD), דפש מוד, אמנות הרעש (The Art of Noise) וניו אורדר.
הצלילים הלא-הרמוניים של מכונות המוזיקה הובילו לסגנון שנקרא מוזיקה תעשייתית שהתפתח בכוונים שונים, ולאחר מכן בשילוב עם דאב הפך בין השאר לטריפ-הופ.
[עריכה] המוזיקה האלקטרונית בימינו
בתחילת שנות השמונים התפתחו סגנון הטכנו בדטרויט, מישיגן וסגנון ההאוס בשיקאגו, אילינוי. מאוחר יותר, בבריטניה, התפתח האסיד האוס. כל אלו תרמו לאימוץ המוזיקה האלקטרונית לזרם המרכזי במוזיקה פופולרית, והפיכתה למוזיקת ריקודים במועדונים ודיסקוטקים. כלי יצירת המוזיקה האלקטרונית מאפשרים מקצב מהיר יותר ומדויק יותר מאשר כלים מוזיקליים רגילים, ופעמים רבות במוזיקת הריקודים האלקטרונית יש חזרה על קטע מוזיקלי או ווקאלי "מסורתי" (סימפול).
המחירים הנמוכים של ציוד מוזיקלי אלקטרוני גרמו לכך שמוזיקה פופולרית נעשית כיום יותר ויותר באמצעים אלו. אמנים כמו ביורק, פיית'לס, פאטבוי סלים, כמיקל ברד'רס, מאסיב אטאק, פורטיסהד, מובי ועוד רבים אחרים היוצרים מוזיקה אלקטרונית נחשבים היום למיינסטרים המוזיקלי.
למוזיקה האלקטרונית קטגוריות משנה רבות וסגנונות שונים ביניהם: פופ אלקטרוני, אמביינט, מוזיקת טכנו, מוזיקת טראנס, דאנס,האוס ואלקטרו-פופ.
תופעה בולטת בתחום המוזיקה האלקטרונית (בעיקר באירופה) היא ש-DJ במועדונים נחשב ל"אמן יוצר" בעצמו הודות למיקסים והסימפולים שהוא יוצר. בין ה-DJ-ים הבולטים נמנים פול אוקנפולד, ג'ון דיג'ווד, וטייסטו.
[עריכה] מוזיקה אלקטרונית בישראל
בתחילת שנות השמונים הושפע צביקה פיק בתקופה מסוימת מגארי ניומן. בתחום מוזיקת השוליים נעשה שימוש בכלי נגינה אלקטרוניים על ידי להקת הקליק, כרומוזום, היחידה לטיפול נמרץ ואחרים. בהמשך פעל הצמד ג'ינג'יות שכלל את תמיר אלברט ואמיר צורף, שניהם יוצאי להקות רוק קודמות, ואלו השתמשו במוזיקה האלקטרונית בכלל ובמוזיקת דאנס בפרט. הם החלו לפעול ב-1994, הוציאו את האלבום "ג'ינג'יות" שהניב את הלהיטים "ביפ", "L.A." ו"ג'ינג'יות", אך הצמד התפרק במהרה עקב חזרתו בתשובה של תמיר אלברט. הרכבים נוספים החלו לפעול באמצע שנות התשעים כמו ביקיני, אך מוזיקה אלקטרונית נשארה בשוליים.
כיום ישנם הרכבים שמתמקדים בסגנון זה בלבד כמו אינפקטד משרום שפועלים ומצליחים בישראל ומחוצה לה משנת 1996, אך למרות הפופולריות הגדלה בשנים האחרונות הם אינם במרכז הבמה והחשיפה לקהל הרחב היא בדרך כלל בעקבות שיתוף פעולה עם אמן מוכר (כמו בשיר "יומולדת" של ברי סחרוף עם אינפקטד משרום). מאידך, ישנם לא מעט זמרים ולהקות ישראלים מוכרים שהוציאו אלבומי מוזיקה אלקטרונית, כמו עברי לידר, אביתר בנאי וברי סחרוף, וכך נכנסת המוזיקה האלקטרונית בדלת האחורית ליצירה הישראלית.
התפתחות מעניינת נוספת היא שמלבד הרכבים ואמנים המתמקדים בסגנון זה בלבד, המוזיקה האלקטרונית חדרה והשפיעה גם על ז'אנרים נוספים, דוגמה בולטת בנוף הישראלי היא להקת אלטר אקו של המוזיקאית הילית רוזנטל והפרסומאי (!) איתי הרמן) המנגנת רוק-אלקטרוני או אלקטרוק אם תרצו. השילוב בין שני הז'אנרים יוצר למעשה תת ז'אנר חדש, מעניין ומקורי.
בנוסף, ישנם מספר DJ-ים ישראלים שזכו להצלחה מחוץ לישראל, כ-DJ יהל ועופר ניסים.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
- היפרריל, מאגר מידע בתחום המוזיקה האלקטרונית
- אי.אמ.אפ, ארגון המוזיקה האלקטרונית
- מדריך למוזיקה אלקטרונית
