בית-אלרונד
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
יש לשכתב ערך זה ייתכנו לכך מספר סיבות: ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. |
בית-אלרונד (The House of Elrond) הוא שם בדיוני של משפחת מלוכה גדולה מספריו של ג'ון רונלד רעואל טולקין (הסילמריליון, שר הטבעות). אלרונד (בן אארנדיל ואלווינג) אבי המשפחה מכונה 'האדון אלרונד' חצי-עלף, אדון גדול בקרב גזע העלפים ושר בארץ ימלדריס (Imladris), המכונה גם ריבנדל (Rivendell).
תוכן עניינים |
[עריכה] אבות המשפחה
[עריכה] אארנדיל, אבי אלרונד
בתחילת העידן הראשון, כאשר ניעור גזע בני-האדם לראשונה במזרח הרחוק של הארץ התיכונה, היו רק שלושה עמים של בני-אדם שנדדו למערב הארץ התיכונה, ופגשו בעלפים. אז, הם למדו מהם מעט חוכמה ומנהגים, פיתחו את לשונם המעורבת, קיבלו מהם "תורה", וחיו ביניהם בשלום, כשרים ומצביאים תחת מלכויות העלפים. שלושת העמים ההם היו: בית באור (Beor), בית הלת (Haleth) ובית הדור (Hador).
כתוצאה של היחסים הטובים, הואור (Huor) מבית הדור, וריאן (Rian) מבית באור, נישאו זה לזו, והביאו לעולם את טואור (Tuor).מעלליו היו מבין המעללים הגדולים בקרב בני-האדם בעת ההיא, וטואור היה מבין בני-התמותה היחידים שגילו את העיר הנסתרת גונדולין שבה חי המלך טורגון בן פינגולפין (שהיה בנו השני של פינווה), עלף מעדת הנולדור,. טורגון חיבב את טואור, ועשה אותו למצביא גדול בארצו. בנוסף, בתו היחידה של טורגון, הנסיכה ידריל קלברינדל (Idril Celebrindal), שנודעה בשיערה המוזהב, התאהבה בטואור.מנישואיהם נולד אארנדיל ("ידיד-הים")(Earendil) חצי-עלף, לימים נעשה ספן נודע ודגול. על גורל טואור לא ידוע הרבה, אך אומרים כי גורל מפואר היה לו, והוא הפליג לארצות האלמוות יחד עם ידריל, וזכה לגורל דומה לגורלם של כל העלפים.
[עריכה] אלווינג, אם אלרונד
ברן היה צאצא מבית באור, דור שביעי. גם הוא היה בעל מעשים גדולים והירואיים,ונחשב לגיבור בן-התמותה הגדול ביותר בעת העתיקה של הארץ התיכונה. מסופר עליו, שהגיע במקרה ליער דוריאת (Doriath) - ממלכת העלפים האפורים, שמלכם היה תינגול אפור-הגלימה; מלכתם הייתה המיא (אלה) מלין. ברן היה האדם הראשון שחצה את גבולות היער הקסום, למרות המחגורת המכושפת שיצרה מלין סביב היער, כדי להגן על ממלכת דוריאת מפני כל היצורים, זולת העלפים. ההסבר להצלחתו זו היה, כיוון שגורלו 'גורל כביר'.
ביער דוריאת, פגש ברן בנסיכה לותין (Luthien), בתם של תינגול ומלין, שהייתה חצי עלפית חצי אלה, ונודעה כיפה ביותר מכל בני-האדם והעלפים החיים בעולם. השניים התאהבו, ואף שתינגול, שלא חיבב בתחילה את בני-האדם, ניסה להרחיק את השניים - כאשר שלח את ברן להביא את אחד הסילמרילים (משימה בלתי-אפשרית, כבייכול) - עדיין הייתה אהבתם חזקה, עד שלבסוף מת ברן, והדרך היחידה להשיב אותו לחיים הייתה אם לותין תוותר על חיי הנצח שלה. היא אכן וויתרה עליהם למענו.מנישואיהם נולד דיור, שהיה בן-התמותה היפה ביותר. כי אף על פי שהיה בן-תמותה, בצלם העלפים הוא נולד; ובגופו זרמו דמם של בני-האדם, העלפים והאלים.
דיור נישא לעלפית בשם נימלות, שהייתה קרובת-משפחה של תינגול. מנישואיהם נולדו שלושה ילדים: הבנים אלורד (Elured) ואלורין (Elurin), והבת אלווינג (Elwing). הם היו חצי-עלפים, נעלים מאוד. שני הבנים אלורד ואלורין אבדו, ודבר לא נודע על גורלם במלחמות האחרונות של העידן הראשון. אלווינג פגשה באארנדיל, והם החליטו להינשא.
לאארנדיל ואלווינג נולדו תאומים - אלרונד (Elrond) ואלרוס (Elros), שהיו גם הם חצי-עלפים. כאשר הפליגו אארנדיל ואלווינג לארצות האלמוות, אל ולינור, לבקש מחילה וישועה מן הולאר, 14 האלים הראשיים, שיסלחו לעלפי-הנולדור שמרדו בהם, ושיעזרו לבני-האדם ושאר שוכני הארץ התיכונה, החליטו להיענות האלים לעזרתם, אך בנוסף דרשו שבשלב זה, כל חצי-העלפים יכריעו על איזה גזע ברצונם להמנות, כי לא ייתכן שאארנדיל ידרוך בארץ הקדושה של האלים, הנמצאת מעבר להישג ידם של בני-תמותה, בעוד שהוא לא מוגדר מבחינת הגזע שעליו הוא נמנה. אלווינג בחרה להימנות עם העלפים, ואארנדיל בחר גם הוא כך בעקבותיה, אף על פי שהיה קשור מאוד למשפחתו מצד אביו (בן-האדם);
מן הרגע שזכה אארנדיל לחיי אלמוות, נגזר עליו לא לשוב עוד לארץ התיכונה. בשלב זה נבחר אארנדיל, על ידי האלים, להשיט את הספינה ווינגילוט מעבר לרקיעים, כשעל מצחו בוהק אחד הסילמרילים שהציל ברן (זהו מקור הכינוי של אארנדיל - גיל-אסטל, (Gil-Esteil) שמשמעותו כוכב התקווה, אור הסילמריל נראה ככוכב בשמיים, ואארנדיל, הוא אשר הביא תקווה לעלפים ובני-אדם); ואילו אלווינג, שבעבר העניק לה אולמו, אל המים, צלם של ציפור גדולה לבנה בעלת כנפיים כסופות, קיבלה את היכולת ללבוש את צלם הציפור הזו לפי רצונה.
[עריכה] אלרוס, תאום אלרונד
גם בניהם של אארנדיל ואלווינג התמודדו עם אותה בעיה, מאחר וגם הם חצי-עלפים.אלרוס בחר להימנות עם בני-האדם, והוא זה שייסד את שושלת אנשי-המערב, הנומנורים (הדונדאין, Dunedain), שהיה איחוד של שלושת הבתים של בני-אדם שהיו רעי העלפים (שלושת העמים המוזכרים למעלה); ממלכתם נומנור שבצורת כוכב, שכנה בין הארץ התיכונה לממלכה הברוכה (שאליה נאסר עליהם להיכנס). הממלכה ניתנה להם כמתנה מהאלים על שהאדין עזרו להם במלחמה הגדולה. אלרוס חי 500 שנים, ומתוכם מלך במשך יותר מ-400. שושלתו הייתה גדולה מאוד, ולאחר כ-2000 שנה לממלכת נומנור, כאשר סאורון הרעיל את הממלכה, מעטים הצליחו לברוח, והם היו אלו שהתנגדו למלך האחרון ולסאורון האיום. כינויים היה אלנדילים - "רעי-העלפים", ומנהיגיהם היו אמנדיל (שהפליג לאמן, דבר לא נודע עליו) ובנו אלנדיל, שהיו מצאצאי אלרוס; אלנדיל בא חזרה אל הארץ התיכונה עם שארית עמו, ועם שני בניו- אנריון ויסילדור; שם הקים שתי ממלכות: ארנור, הממלכה הראשית; וגונדור, הממלכה של אנריון ויסילדור.
[עריכה] אלרונד
אלרונד בחר להימנות עם העלפים, ועל-כך זכה לחיי אלמוות. בנוסף הוא נעשה לשר גדול בקרב העלפים מהעידן השני והלאה. עוד בעידן השני הוא חי תקופה ארוכה במחוז לינדון, האזור המערבי ביותר בארץ התיכונה, לצד גיל-גלד (Gil-Galad), המלך העליון של העלפים ולצד קירדן חרש-הספינות, שר הנמלים האפורים, שהיה עלף מכובד מאוד, המבוגר בשנים מכל עלפי הארץ התיכונה. במלחמת "הברית האחרונה", שבה לחמו העלפים ורעי-העלפים נגד צבאות סאורון, נהרג גיל-גלד, נושא "ויליה", האדירה מבין שלוש טבעות העלפים, היא טבעת האוויר בעלת אבן הספיר. בעקבות מותו של גיל-גלד נמסרה הטבעת לשמירה לאלרונד.
באותו הזמן החליט אלרונד להקים את העיר ימלדריס (Imladris) - "בקע בעמק קטן" [בלשון ההוביטים ובני-האדם שממזרח להרי האובך (אנגלית עתיקה) נקראה ריבנדל (Rivendell)]. העיר שימשה מעין מחסן-נשק, מקום שמירה על מורשת העלפים וחפצים יקרי-ערך, מקלט ומחסה ומקום משכנם של העלפים הנעלים ביותר בארץ התיכונה. העיר הוקמה בעמק קטן ונאה בצמוד להרי האובך. אלרונד נחשב שם לאדון ומושל והתושבים נהגו בו כמלך. הוא חי לצד הנעלים שבעלפי הארץ התיכונה (שהיו בעיקר מזרע עדת הנולדור), המפורסם ביניהם היה גלורפינדל, שחי עוד מימי-קדם והשמועה אומרת כי הוא שב מן המתים, ברצון הולאר.
[עריכה] בית אלרונד
בתחילת העידן השלישי נישא אלרונד לעלמה קלבריאן כסופת-השיער, נסיכת ארץ לורין, בתם היחידה של האדון קלבורן והגבירה גלדריאל, נושאת נניה, טבעת המים בעלת אבן האחלמה.בשלב זה הוטמע המושג 'בית אלרונד'. בני-הזוג, אלרונד וקלבריאן, הביאו לעולם שלושה ילדים: אלדן (Eladan), שפשר שמו "עלף-אדם"; אלרוהיר (Elrohir), שפשר שמו "עלף-אביר"; ועלמת העלפים ארוון, שפשר שמה "עלמת המלכות". אלדן ואלרוהיר היו תאומים זהים לחלוטין, ורק מעטי-מעטים היו יכולים להבדיל ביניהם. הם היו בעלי שיער שחור-עמוק, ועיניים אפורות בוהקות. ואילו ארוון הייתה בעלת שיער כהה, בגווני שעת-דמדומים, ועיניה היו בוהקות אף מעיני אחיה - כאור כוכבים - ומסופר כי היא נולדה בצלם לותין הנשגת, שמחלציה באה. שלושת הילדים היו בעלי דם עלפים ומעט דם אלים, ועם זאת, זרמה בגופם כמות מספקת של דם בני-אדם, כדי שייקראו חצי-עלפים.
[עריכה] קלבריאן
קלבריאן הייתה עלפית טהורה, ללא דם אלים וללא דם בני-אדם. היא באה ממשפחות המלכות העתיקות של: עדת הטלרי (דור רביעי מחלציו של אלמו, אחיו הצעיר של המלך תינגול), הנולדור (דור רביעי מחלציו של פינווה, מלך הנולדור שמת בעידן הראשון) ועדת הוניר, הקטנה והנשגבת שבעדות העלפים, שחצתה את הים אל ארץ ולינור. קלבריאן באה מחלציה של ינדיס, רעייתו השנייה של פינווה, שהייתה אחות ינגווה מלך הוניר - המלך העליון של כל עלפי העולם. קלבריאן נודעה ביופייה המרשים, בשיער-הכסף שירשה מאביה (שהיה בן עם הסינדר, ממוצא עדת הטלרי), אך גם בגוון הזהוב שירשה מאמה, מה שגרם לשיערה הכסוף לזהור - ומכאן שמה קלבריאן (Celebrian), שפשרו "כסף המערב". לתקופה קצרה, מרגע נישואיה לאלרונד ועד עקירתה לממלכה הברוכה, כונתה גם גבירת ריבנדל.
קלבריאן כמעט ולא מוזכרת בסיפורים, מאחר שהיא חוותה טרגדיה גדולה, אשר גרמה לה לעזוב את הארץ התיכונה במהרה. קלבריאן הנעלה נהגה לצאת את ריבנדל, לעתים קרובות, עם ארוון בתה, לארץ לורין, לבקר את אביה ואמה. אולם באחת הפעמים, עשתה זאת ללא בתה, ובעת שחצתה בהרי האובך, התנפלה עליה חבורת אורקים, ירתה בה חץ-תרעלה ולקחה אותה לשבי-עינויים. במזל, יצאו בעקבותיה אלדן ואלרוהיר, שני בניה, ומצאו את חבורת האורקים. הם הרגו את כל האורקים והצילו את אמם. במאמצים קשים הצליחו לרפא אותה מפצע התרעלה, וייתכן כי הייתה זו גלדריאל בעצמה שרפאה אותה. אבל קלבריאן לא נרפאה לגמרי, היא איבדה את כל חדוות החיים בארץ התיכונה, ונמלאה פחדים לגבי העתיד. לכן, החליטה, בעצת רבים, להיפרד ממשפחתה ויצאה אל הנמלים האפורים, לעלות על אונייה היוצאת אל ולינור. כי רק בולינור (ארץ לורין האמיתית) הייתה יכולה להרפא לגמרי. קלבריאן יצאה למערב, והמתינה שם עד לבואם של שאר בני-משפחתה.
[עריכה] ארוון
על גורלה של ארוון ידוע הרבה, משום שעלילות רבות מתרחשות סביבה בתקופת מלחמת הטבעת. היא התאהבה בארגורן בן ארתורן, שהיה יורש יסילדור, נצר אחרון מזרע מלכי נומנור.כתוצאה מכך, נאלצה לוותר על האלמוות, ונהפכה למלכת גונדור, ממלכת בני-האדם. לה ולארגורן נולד בן אחד (אלדריון, Eldarion, שפשרו "נצר גזע העלפים") ומספר בנות, שככל הנראה חיו, הם וצאצאיהם, שנים רבות משנות-האדם משום שבגופם זרם דם עלפים. היא נפרדה מגזע העלפים כי כמעט כל העלפים נטשו את הארץ התיכונה אל ולינור, ביניהם אביה והורי-אמה. ארוון מתה, זמן קצר לאחר מות בעלה, בארץ לותלורין הנטושה. מסופר, לפי גורל האדם, כי נשמתה ביקרה באולמות המתים, ואז יצאה מן העולם, כמו שאר נשמות בני-האדם, לצד אילובטר.
[עריכה] אלדן ואלרוהיר
שני התאומים, אחיה הבכורים של ארוון, היו גיבורים גדולים בקרב העלפים. מסופר כי הם היו קשורים אחד לשני בנפשם, באופן בלתי-רגיל, ונהגו להיות אחד בקרבת השני, כמעט בכל עת. עוד מסופר כי מבין השניים, אלרוהיר היה החכם והנבון יותר, פיקח, פיכח ופחות יהיר; ואילו אלדן היה יותר פראי ופזיז. בעקבות הסיפור הנורא על קלבריאן, אמם, גברה שנאתם לאורקים יותר מכל עלף אחר. השניים פתחו במבצע קטילת אורקים, וציד ביערות. בנוסף הם כרתו ברית עם 'שומרי-היערות', שהיו בני-אדם מקרב הממלכות של שושלת יסילדור. באמצע העידן השלישי הם רכבו לצד בן-בריתם, ארתורן השני, מלך הדונדאין (בני-האדם מזרע אנשי נומנור). אבל באמצע הקרב עם האורקים, נורה חץ ופגע בעינו של ארתורן, וזה נפל ומת, והשאיר את בנו היחיד (השאר גם-כן מתו), מיותם מאב. אותו בן היה ארגורן, שגדל תחת חסותו של אלרונד, בעמק ריבנדל. לאחר מכן חיו שני האחים למשך תקופה ארוכה בארץ לורין, לצד הורי-אמם, האדון קלבורן והגבירה גלדריאל; והם עזרו להם להגן על לורין וללחום במלחמות שמסביב, כמו למשל בקרב דול-גולדור שנערך ביער-אופל. כיוון ששני האחים הכירו את ארגורן היטב וסיפרו עליו ועל מעלליו לקלבורן וגלדריאל, אדון וגבירת לורין הטיבו לדעת על בואה של אחוות הטבעת, הקרבה ובאה. לאחר המלחמה, הם היו בטקס ההכתרה של ארגורן, יורש יסילדור, למלך גונדור. ומיד אחר-כך יצאו לאסוף את אחותם ארוון, מריבנדל חזרה אל העיר מינס-טירית (Minas-Tirit) שבגונדור, כדי שתינשא למלך החדש. הם היו מבין האחרונים שעזבו את ארץ ריבנדל, אפילו מספר שנים לאחר שאביהם אלרונד כבר עזב את הארץ התיכונה. יותר מזה, לא ידוע על גורלם דבר. משוער שגם עליהם נפלה אותה בעיה של שיוך הגזע והם נאלצו להתמודד עם הבחירה. ניתן לשער שהם בחרו באותה בחירה, מן העובדה שהם היו קשורים זה בזה בצורה חזקה מאוד. לרוב משערים שהם בחרו בגורל האלדר, ולכן זכו לחיי אלמוות, ועזבו לאחר-מכן את הארץ התיכונה אל ולינור.
