קירדן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לשכתב ערך זה ייתכנו לכך מספר סיבות: ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

קירדן (Cirdan) הינו דמות בארץ התיכונה מעולם הפנטזיה של ג'ון רונלד רעואל טולקין (הסילמריליון, שר הטבעות).

פשר השם קירדן, בלשון העלפים, הוא "חרש-הספינות". אך למרות זאת, מכנים אותו "קירדן חרש-הספינות". חשוב לדעת כי השם ניתן לו תחילה ככינוי, בזמנים מאוחרים יותר. שמו הראשון (אֶסִי) של קירדן היה נווה (Nowe), וייתכן כי הוא לקוח מהמילה העתיקה בקווניה "nowo", שמשמעותה "בעל רעיון, לחשוב, לדמות". אבל כאשר הכינוי קירדן נעשה רשמי, השם נווה נשכח.

מבין שלוש העדות הראשיות (וניר, נולדור וטלרי), קירדן שייך לעדת הטלרי, כסופי-השיער, והיא הגדולה שבעדות. על הולדתו לא מסופר, וכך גם על שום בן-משפחה, למרות שיש מקרים בהם נרמז שהוא שאר לאחים המלכים אלו תינגול ואולוה, ולאחיהם הצעיר אלמו. רוב ההשערות הן שקירדן הוא אחד מאותם עלפים ראשוניים, שלא נולדו, אלא התעוררו על שפת האגם קוויוינן (מימי ההתעוררות), אך יש גם הסוברים שדווקא היו לו הורים. וכן, הוא נחשב לאחד מהמבוגרים שבקרב גזע העלפים (ולמבוגר ביותר בעלפי הארץ התיכונה), אף-על-פי שלא רואים זאת מהיותו עלף (בן-אלמוות). במלחמת הטבעת, קירדן חי כבר יותר מ-11000 שנים.

יש הזכרים לכך שבאותם שנים ראשונות לאלדר (גזע העלפים), שניעורו לראשונה ליד האגם קויוינן, בין המנהיגים הראשוניים ביותר, קירדן היה הנבון והזהיר מכולם. למרות זאת, ברוב התהילה זכו שלושת מלכי העלפים הראשונים והאגדיים, ינגווה, פינווה ואלווה (תינגול), שהיו ראשוני העלפים לחזות בולינור ולספר על-אודותיה לשאר העלפים.

[עריכה] בשנות העצים ובעידן הראשון

העלפים כולם התעוררו בארץ התיכונה, לפני זמן לא נודע. 14 הולאר (האלים העליוניים) קראו לכולם שיעקרו לארצם אשר במערב, כדי לא לחיות בארץ התיכונה החשוכה, שבה שוכן מלקור-מורגות. אז עברו רוב העלפים, אבל בערך מחצית מהטלרי סירבו לעקור מערבה ונותרו בארץ התיכונה, מאהבתם את הארץ ואת אור-הכוכבים. למרות שקירדן החל במסע מערבה, הוא הגיע עד לחופי הארץ התיכונה, במחוז הקרוי בלריאנד, יחד עם חלק לא-גדול מעדת הטלרי. שם הם המתינו למלכם אלווה (מלך הטלרי), שהתמהמה מאחור שנים לא מעטות.

ושם הם פגשו בזוג מיאר (אלים מדרג נמוך) בשם אוסה ואוינן (Osse, Uinen), אשר היו אלים השייכים לממשלת המים. השניים לימדו אותו ואת בני-עמו על המים והאוקיינוסים, ולימדו אותם את תורת בניית האוניות על-מנת שיעקרו לעתיד למערב בעזרת האוניות. אז ניתן לקירדן שמו זה, ושמו כמנהיג נעשה גדול, והוא ובני-עמו היו הראשונים מכל היצורים בעולם שבנו אוניות לשוט בהן, ואוניותיהם היו יפות במיוחד. בני-עמו של קירדן נקראו מאז בשם "פלתרים", החיים בארץ הפָלָס ("החוף" בלשון העלפים), המשתרעת לאורך חופי בלריאנד, וקירדן היה שר הפלס, הראשון במעלה לחרשי-הספינות ויורדי-הים. והפלתרים אהבו יותר מכל בני-הטלרי שנותרו בארץ התיכונה, את הים ואת השירה. בשלב מוקדם יותר, חשבו קירדן ואנשיו לעקור לולינור, ופה ישנן שתי גרסאות, מקוצרת ומורחבת, להישארותו של קירדן בארץ התיכונה. הקצרה, בסילמריליון, מספרת כי אוסה התעצב מאוד, כאשר הפלתרים חפצו לעקור סוף-סוף מערבה, כי הוא אהב להיות להם למורה בארץ התיכונה. לכן חזרו בהם הפלתרים ונותרו מאז למשך תקופה ארוכה בארץ התיכונה, ועשו להם את קירדן לאדון.

אבל הגרסה המורחבת מספרת שהפלתרים המתינו שנים רבות על חופי הארץ התיכונה, מלאי תשוקה לעקור למערב, עד שהם חשבו שהמלך אלווה אבד מאחור והוא לא ישוב עוד, בעוד שאחיו הצעיר אולווה כבר עקר עם מחצית הטלרי ונעשה להם למלך. לכן, קירדן החל להתכונן לקראת המסע מערבה וקרא לבני עמו לבנות אוניות גדולות וחזקות. אולם ברגע האחרון, לילה לפני היציאה למערב, נגלה לקירדן חלום. ובחלום הוא שמע קול אדיר שציווה עליו להישאר לעת הזו, כי כאשר יגיע הזמן שלו, מלאכתו ויעודו יגיעו לשיאם ויוזכרו בשיר לשנים רבות. קירדן השיב "אציית". ואז הוא ראה, אולי בחיזיון, ספינה בצלם סירה לבנה שזוהרת מעליו, המפליגה מערבה באוויר. וכאשר היא נעשית קטנה במרחקים, היא נראית כמו כוכב, עצום כברק, עד שהיא מטילה צל במקום שבו עומד קירדן. לכן נשאר קירדן בארץ התיכונה לעוד שנים רבות, ובני-עמו נותרו לצידו כיוון שאוסה ביקש זאת מהם, כפי שהוזכר בגרסה המקוצרת.

בני-עמו, הפלתרים, כינו עצמם מאז בשם "אגלת" (Eglath), העלפים הנטושים מאחור. כי הם, בשונה מבני טלרי רבים אחרים שנותרו עדיין בארץ התיכונה מרצונם, השתוקקו תמיד בלבותיהם לעקור לאמן ולחזות בשני העצים.

בפלס, ייסד קירדן שתי ערי-נמל גדולות ונאות מאוד: בריתומבר הצפונית, ואגלרסט הדרומית. בשתי הערים ההן חיו הפלתרים, ושם הם המשיכו לבנות את ספינותיהם ושטו בהן להנאתם ליד החופים. אז כונו העלפים ההם "עלפי-הנמלים". עם הזמן נגלה להם ולכל השאר שהמלך אלווה סינגולו, הקרוי עתה אלו תינגול והוא הגבוה מכל ילדי העולם, לא אבד, אלא הוא שוכן עתה ביער בלריאנד הגדול לצד אלה, והוא קיבץ סביבו בני-טלרי רבים מבין אותם שנותרו, והם כונו סינדר, העלפים האפורים; או "עלפי-היערות של בלריאנד". והם חזו בעוצמתו ובשיעור-קומתו לצד מלין המיא, וראו בו מלך העליון, כאחד המיאר הנחותים, היחיד מכל הטלרי בארץ התיכונה שחזה בשני עצי האור.

מהיותם גם בני עדת הטלרי, קירדן ואנשיו היו בני-ברית קרובים מאוד למלך אלו תינגול, ששכן ביער דוריאת שבלב בלריאנד, לצד המלכה מלין שהייתה מיא מן המערב; ובני עמו היו עלפי-יערות מעדת הטלרי גם-כן - קרובים להם מבחינות רבות. השר קירדן לא התכחש לכך שהוא שר תחת חסותו של תינגול, המולך על כל ארצות בלריאנד. השניים נהגו לבוא, האחד לעזרת השני, בקרבות רבים. בנוסף, סופר שקירדן מצא פנינים בשפע רב בים שלחופי הפלס, גדולות ויפות מכל הפנינים שהיו אי-פעם, והעניק רבות מהן לממלכת דוריאת.

אבל לאחר-תקופה ארוכה, לקראת סוף העידן הראשון, בקרב החמישי של בלריאנד (האחרון שלפני מלחמת החרון), נחרבו שתי הערים ההן על ידי צבאות מלקור-מורגות. האורקים קטלו רבים מהפלתרים, ומעטים אחרים שיעבדו. אבל קירדן, ועוד פלתרים מעטים, הצליחו לברוח מהחורבן על ספינותיהם, יחד עם ארניון גיל גלד (שלימים יהפך למלך עליון על עלפי עדת הנולדור) ומעט בני-נולדור, אל האי בלר שלחופי בלריאנד.

על האי בלר החליט קירדן להקים עיר-מפלט לכל העלפים שימלטו בעתיד הקרוב מהמלחמה בבלריאנד. הם הקימו נמל לצי ספינותיהם, וחיו שם בסתר בעוד האויב לא יודע עליהם, אלא מאמין כי כל עלפי-הנמלים הושמדו. מספר שנים לאחר-מכן, על האי בלר, עזר קירדן לאארנדיל חצי-עלף (אביהם של אלרונד ואלרוס, בנם של טואור בן-האדם וידריל נסיכת העלפים של גונדולין) לבנות את הספינה האגדית ווינגילוט, שעליה שט אארנדיל לממלכת האלים לבקש את מחילתם וישועתם, ואף עליה הוא נושא מעבר לרקיעים את אחד הסילמרילים.

[עריכה] העידן השני

עם תחילת העידן השני, לאחר שקירדן ובני-עמו לחמו במלחמת החרון ונמלטו מחורבן בלריאנד, הם עקרו למחוז חדש דרומי יותר, בשם אריאדור. שם הקים המלך גיל-גלד ארץ רחבה מאוד בשם לינדון, שהשתרעה גם על חופי הארץ התיכונה. קירדן ייסד בארץ הזו, באזור צר סביב לשון ים, עיר-נמל יפה ומרשימה (ואם אפשר לומר, קסומה כערי העלפים), בשם מיתלונד - "הנמלים האפורים". שם נבנו ספינות רבות ויפות, ולשם באו לעתים קרובות עלפים, אשר החליטו לעקור מהארץ התיכונה לארץ האלים לבלי שוב. חוץ מכך שהמבנים במיתלונד באמת קצת אפרפרים, השם עצמו סמלי, כיוון שהעלפים נוטשים את הארץ דרך "הנמלים-האפורים" ומגיעים לבסוף ל-"חופים הלבנים" של ממלכת האלים. עם זאת, קירדן המתין זמן רב לעת שבו הוא ינטוש את הארץ התיכונה, ועשה זאת כמעט אחרון.

בעת העידן השני חושלו 19 טבעות-הכוח והטבעת-האחת, ואז גם פרצה מלחמת סאורון, שבה הוא החריב את ארץ ארגיון של חרשי העלפים על הרי האובך והצליח לגזול 16 טבעות-כוח. כאשר רק שלוש טבעות-כוח, מתוך כל ה-19 שיצרו העלפים, הצליחו להינצל על ידי העלפים, החליטו אלה לשמור אותן בחשאי אצל חכמי העלפים. ללא ספק, השר קירדן אכן היה מבין החכמים ביותר, ואף המבוגר בשנים מכל העלפים בארץ התיכונה, הזוכר את אגם קוויוינן. אז, בעצת הגבירה גלדריאל, הוא קיבל לידיו בסוד-רב את נריה (Narya), טבעת האש בעלת אבן האודם, וייתכן שהשתמש בה להדיפת ההשתנות והאטת הזמן במיתלונד.

קירדן היה בן-ברית לבני-האדם שוכני ממלכת נומנור, שבין הארץ התיכונה לבין ארצות האלמוות. מאחר שהוטל חרם על נומנור, והולאר אסרו על הנומנורים בני-התמותה לבקש את ארצות האלמוות שבמערב, רבים מהנומנורים שטו תמיד מזרחה לארץ התיכונה, למסעותיהם ולמסחר; ובתקופה הזו היו כל הנומנורים רעי-העלפים ותמיד הוקסמו מהם. קירדן תמיד קיבל אותם בברכה בנמלים האפורים, שמר על ידידות ולימד אותם מלאכות שונות שביקשו לדעת. לא פעם הוא קיבל מהם מינחות, כמו למשל עצי המלורן הזהובים (שמוצאם מולינור, שם הם אדירים יותר), שאותם העניק לארץ לורין.

[עריכה] העידן השלישי

קירדן היה מי שקיבל את פניהם של האיסטרי, אותם מיאר שנשלחו לעזור לשוכני הארץ התיכונה בדמות בני-אדם הבאים בימים, אשר נחתו בנמלים-האפורים; והוא שידע עליהם ראשון ויידע את האדון אלרונד והגבירה גלדריאל על בואה של עזרה מן המערב (ורק שלושתם, כמדומה, היו היחידים שידעו כי האיסטרי הם, למעשה, מיאר במוצאם). כבר בפגישה הראשונה הזו, התידד קירדן עם מיתרנדיר, אחד האיסטרי, המכונה גם "גנדאלף האפור". למרות שגנדאלף האפור נראה כנמוך קומה ביחס לשאר האיסטרי, ונראה ישיש יותר ואפור, קירדן הבין כי דווקא בו יש עוצמה וחוכמה אדירים יותר מן השאר. לכן, ביקש קירדן למסור לו את נריה, באומרו כי חוץ מכך שלקוסם תהיה הטבעת מועילה יותר, אצלו תהיה בטוחה הרבה יותר. גנדאלף קיבל זאת ברצון רב, דבר שקרב את השניים מאוד, והם נשבעו לעקור מערבה ביחד, לאחר שהטבעת-השליטה תושמד, על "האונייה האחרונה".

קירדן גם היה חבר קבוע במועצה הלבנה (או "מועצת החכמים"), שהוקמה על ידי הגבירה גלדריאל, נושאת טבעת המים נניה; לצד המנהיג סרומן הלבן שהיה אחד האיסטרי, גנדאלף האפור, הגבירה גלדריאל והאדון אלרונד חצי-עלף, שנושא את טבעת האוויר.

בסוף העידן השלישי, הטבעת-האחת הושמדה על ידי ההוביט פרודו באגינס. ארבע שנים לאחר-מכן, יצאו שלושת נושאי-טבעות העלפים לנמלים האפורים, שננטשו כמעט לגמרי, שם המתין להם השר קירדן חרש-הספינות. יחד עם שני ההוביטים פרודו באגינס ודודו הזקן בילבו באגינס, יצאו כולם על "האונייה האחרונה" אל ממלכת האלים שבמערב הקדוש והנשכח.

---

מעולם לא סופר על רעייתו של קירדן או על צאצאיו - אם היו בכלל.