בז אדום
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
|
|---|---|
 |
|
| מצב שימור | |
מצב שימור: פגיע (VU) |
|
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | עופות |
| סדרה: | דורסי יום |
| משפחה: | בזיים |
| סוג: | בז |
| מין: | בז אדום |
| שם מדעי | |
 Falco naumanni |
|
בז אדום (שם מדעי:Falco naumanni) הוא עוף דורס יום ממשפחת הבזיים והוא הקטן בעופות הדורסים בישראל - משקלו 160 גרם בלבד. הוא דומה מאוד לבז המצוי אך קטן ממנו. מצטיין בצבעיו היפים: ראש ועורף אפורים-כחלחלים, צבע חום-ערמוני בשאר חלקי הגוף העליונים ובבסיס המקור, רגליים ועפעפיים צהובים. צבעי נוצותיו בהירים ורכים.
בספר איוב מובא פסוק המבטא את תכונותיו: מִשָּׁם חָפַר-אֹכֶל; לְמֵרָחוֹק, עֵינָיו יַבִּיטוּ. (ל"ט,כ"ט) [1]
תוכן עניינים |
[עריכה] תפוצה ובית גידול
הבז האדום הוא דורס נודד. ניתן למצאו בחורף באפריקה, ובקיץ יתרבה צפונית יותר. תפוצתו רחבה: במערב – עד ספרד ומרוקו, ובמזרח – צפון-מזרח סין.
בארץ ישראל ניתן לצפות בו בחודשים פברואר ומרץ, עם תחילת עונת הרביה. בארץ הוא נפוץ בגגות בתים ישנים בירושלים, בכרמל, בגליל, במצוקי המדבר ובהרי יהודה ובשומרון. בית גידול: חורש, חורשה נטועה, סלעים ומצוקים.
[עריכה] סכנת ההכחדה
שכיחות המין- נדיר. הבז האדום נמצא בסכנת הכחדה עולמית, לאחר שאוכלוסייתו הידלדלה בצורה מדאיגה. בישראל ירד מספרו מכ-3,000 זוגות מקננים שהיו בתחילת המאה ה-20 לכ: 600-400 בלבד כיום - 10% מהאוכלוסייה המקורית. הדלדלות הבז האדום תלויה בצמצום השטחים הפתוחים המשמשים לו כאזורי ציד. ככל ששטחי המרעה הפתוחים והנרחבים מדלדלים כך גם הבזים. במועצה האזורית אלונה מתקיים מאז שנת 1990 פרויקט שימור בית גידול לבז האדום. הפרויקט, על שם תרצה קרן שייסדה אותו, מובל על ידי בית הספר תל'י אלונה במסגרתו בונים בתי גידול מטפלים וחוקרים את חייו ועוסקים גם בחינוך לשמירתו.
[עריכה] מחזור חיים
תחילה מגיעים הזכרים המאתרים מקום קינון מתאים, ואחר כך מצטרפות הנקבות. החודשים מרץ-אפריל מוקדשים לחיזור ולהזדווגות, ובסופם מטילות הנקבות 3-5 ביצים באתר הקינון, ודוגרות עליהן במשך 28 יום.
הגוזלים בוקעים בסוף חודש מאי, שוהים בקן כחודש, עד שהם מתחזקים דיים לקראת המסע הארוך חזרה לאפריקה.
[עריכה] אזורי קינון
ייחודו של הבז האדום בכך, שהוא נוטה לקנן במושבות באזורים הנמצאים בקירבת ובתוך מקומות יישוב. הוא מעדיף לקנן בגגות רעפים ובסדקים במבנים. בישראל, כ-60% מהבזים האדומים מקננים בשני ריכוזים עיקריים: ביישובי מועצת אלונה (אזור רמת הנדיב) ובירושלים.
הבז האדום שומר אמונים לאתרי הקינון שלו, וחוזר אליהם בכל שנה ובאותו זמן.
[עריכה] חיים חברתיים
הבז האדום הוא החברתי מבני משפחתו. הוא מתרבה, צד ודוגר בלהקתו. לעתים אף אפשר לראות מאות בזים אדומים על עץ אחד.
[עריכה] מזון
הבז האדום ניזון בעיקר מחרקים שהוא צד בשטחים פתוחים (שדות, גנים ציבוריים) ומעדיף בעיקר צרצרים, חרגולים וחיפושיות.
[עריכה] הערות שוליים
- ^ מובא בגלויה המוקדשת לציפור בסדרה "ציפור הנפש" שהופקה על ידי החברה להגנת הטבע, מרכז הצפרות הישראלי וההמרכז הבינלאומי לחקר נדידת הציפורים בלטרון
[עריכה] ראו גם
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בז אדום |
