בועת סבון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק בתופעה הפיזיקלית של בועה ממי סבון. אם התכוונתם לתופעה הכלכלית הקרויה בהשאלה "בועה", ראו בועה (כלכלה).
בועת סבון היא גוף חלול העשוי משכבה דקה ביותר של מי סבון. בועות סבון שורדות, בדרך כלל, רק רגע קט לפני שהן מתפוצצות, בין אם בעצמן או בגלל מגע עם חפץ אחר. ילדים מרבים לשחק עם הבועות, אך מיצגים אמנותיים הראו שגם מבוגרים מוצאים אותן מעניינות. בועות סבון יכולות לעזור בפתרונן של בעיות מתמטיות מורכבות הקשורות במרחב, משום ששטח הפנים שלהן הוא תמיד מינימלי עבור נפח נתון הכלוא בתוכן.
תוכן עניינים |
[עריכה] תכונות פיזיקליות
[עריכה] מתח הפנים
בועות יכולות להתקיים מכיוון שלשכבת הפנים של נוזל, (במקרה של בועות סבון, בדרך כלל מים) יש מתח פנים מסוים, אשר גורם לה להתנהג כיריעה אלסטית. למרות זאת, בועה המורכבת מנוזל בלבד איננה יציבה ולכן היא זקוקה לחומר כגון סבון כדי להתקיים. טעות נפוצה היא שהסבון מעלה את מתח הפנים שבמים - ההיפך הוא הנכון: סבון מוריד את מתח הפנים של המים. למים שהומס בהם סבון יש בערך שליש ממתח הפנים של מים ללא סבון. סבון איננו "מחזק" בועות, הוא מייצב אותן. כשהסבון נמתח ריכוזו הולך ופוחת, מה שגורם למתח הפנים לעלות. כך מחזק הסבון את החלקים החלשים ביותר של הבועה, ומונע מהם מלהימתח עוד. בנוסף מונע הסבון אידוי וכך מאפשר לבועה לשרוד מעט יותר זמן.
צורת הפנים הכדורית של הבועה נגרמת גם היא ממתח הפנים. המתח גורם לבועה ליצור כדור, שכן לכדורים יש את שטח הפנים הקטן ביותר עבור נפח נתון. צורת הכדור מושפעת כמובן מהאוויר, אבל בהנחה שהבועה מרחפת כשלעצמה במקום חסר רוח, היא תשמור על צורה קרובה מאוד לכדור, בעיקר בשל משקלה הנמוך.
[עריכה] קיפאון
בועת סבון המופרחות באוויר בטמפרטורה של פחות מ-15- מעלות צלזיוס תקפא כשתיגע בקרקע. אז יפעפע האוויר שבתוך הבועה החוצה לאיטו עד שהיא תקרוס תחת משקלה.
בועת סבון המופרחת באוויר בטמפרטורה של פחות מ-25- מעלות צלזיוס תקפא עוד באוויר, ועלולה להתנפץ כשתפגע בקרקע. בטמפרטורה הזו, בועה מופרחת כשהיא מלאה באוויר חם, ולכן בהתחלה תקפא ככדור כמעט מושלם, אך ככל שהאוויר יתקרר ובכך יקטן בנפחו יתחילו חלקים מהבועה לקרוס. בועה שמופרחת בטמפרטורה כזו תמיד תהיה קטנה יחסית בגודלה. היא תקפא מהר, וניסיון להמשיך ולנפח אותה יוביל לניפוצה.
[עריכה] איחוד
כששתי בועות מתאחדות פועל אותו עיקרון פיזיקלי והבועות יתפסו את הצורה בעלת שטח הפנים הקטן ביותר. המשטח המשותף ביניהן ישתנה כדי להתאים לצורת הכדור של הבועה הגדולה מבין השתיים, והבועה הקטנה תהפוך לכעין בליטה. זאת מכיוון שלבועות גדולות יותר לחץ פנימי גבוה יותר. אם הבועות שוות בגודלן יהיה המשטח ביניהן מישורי.
במקרה שבו מתאחדות שלוש בועות הן מסתדרות בזווית של 120° אחת מהשנייה. זוהי הבחירה היעילה ביותר, וזו גם הסיבה שדבורים משתמשות גם הן בזווית 120° ובכך יוצרות משושים משוכללים בכוורותיהן.
בנקודה אחת עשויות להפגש ארבע בועות לכל היותר, והזווית בין כל הקווים שבהם נפגשות שלוש בועות היא 109.47°.
[עריכה] צבע
הצבעים המשתנים של בועות סבון נגרמים מהתאבכות של גלי האור. כשהאור פוגע בקצה הבועה הוא נשבר: חלקו מוחזר מהדופן החיצונית וחלקו נשבר דרכה ומוחזר רק בהגיעו אל הדופן הפנימית. אלומת האור המוחזרת מהבועה נקבעת, אם כן, על סמך התאבכות שני המרכיבים. הפרש הפאזה שנוצר בכל מסע בין המשטח החיצוני והמשטח הפנימי של הבועה הוא ביחס ישר לעובי הבועה וביחס הפוך לאורך הגל. מכאן שעבור כל עובי אפשרי של הבועה, ההתאבכות היא בונה עבור אורכי גל מסוימים, והורסת עבור אחרים. אם מקרינים על בועה אור לבן (כלומר, אור שמכיל את כל אורכי הגל הנראים), יבלטו מספר צבעים שיוחזרו ממנה בעוד שאחרים ייעלמו. הדבר ייצור מעין גוון צבעוני שמשתנה כשמשתנה עובי הבועה.
את שינויי הצבע אפשר לראות בבירור כשהבועה מתכווצת כתוצאה מאידוי. בתחילה, כאשר הבועה עבה, אין גלי האור הארוכים נראים, והבועה נראית ירוקה וכחולה, ואין בה כמעט אדום. לעומת זאת כשהבועה מתכווצת והמרחק בן הדפנות קטן, נעלם הצהוב, (ונותרת בועה כחולה יחסית). אחריו נעלם הירוק (מה שמשאיר בועה אדומה יחסית) ואחריו הכחול (מה שמשאיר בועה צהובה). לבסוף, כשהבועה דקה מאורך הגל הנראה, יבטלו כל הגלים זה את זה ולא תראה שום השתקפות. בשלב זה יהיה עובי הבועה פחות מ-25 ננומטרים וקרוב לוודאי שהיא תהיה על סף פיצוץ.
השפעת ההתאבכות קשורה גם לזווית שבה פוגעת קרן האור בבועה. אפילו אם עובי הבועה הוא אחיד (מצב בלתי אפשרי שכן כוח המשיכה מושך את הנוזל כלפי מטה) ישתנו הצבעים בגלל תנועה של הבועה או של מקור האור.
[עריכה] תכונות מתמטיות
בועות סבון הן ההתגלמות הפיזית של בעיית מינימום שטח הפנים, בעיה מתמטית מסובכת. למרות שכבר מ-1884 ידוע שבועה היא הדרך לעטוף נפח נתון בשטח הפנים הקטן ביותר, רק בשנת 2000 הוכיחה קבוצת מדענים ששתי בועות מאוחדות הן הדרך לעטוף שני נפחים בשטח פנים הקטן ביותר.
בועות סבון שואפות להקטין את שטח הפנים שלהן, ולכן הצורה המושלמת עבור בועה, היא כדור, כיוון שלו שטח הפנים המינימלי עבור נפח נתון. עם זאת, כשמספר רב של בועות נמצא יחד, לדוגמה בקצף, יש להן צורות מורכבות הרבה יותר.
[עריכה] אופן הכנת בועות הסבון
הדרך הקלה ביותר ליצור בועות סבון היא באמצעות קניית נוזל בועות מסחרי (המשווק כצעצוע), או על ידי ערבוב מעט מסבון מדיח הכלים במים (אך שיטה זו אינה עובדת טוב במיוחד). ישנן מספר שיטות לשפר את נוסחאות נוזל הבועות הביתי, כדי להפוך אותו ליעיל יותר:
[עריכה] תוספים
- הוספת חומר שמוריד את מתח הפנים של המים, כגון סבון נוזלי או שמפו תינוקות. שיטה זו פועלת היטב כשהסבון טהור (ללא מבשמים או תוספים אחרים). סבונים יקרים בדרך כלל יעזרו יותר מסבונים זולים.
- הוספת חומר המעבה את המים. החומר השימושי ביותר הוא גליצרין הנמכר בבתי מרקחת, כיוון שבנוסף לעיבוי הוא גם יהפוך את הבועה לצבעונית יותר. סוכר הוא התחליף הטוב ביותר, אך מומלץ להמיס אותו קודם במים חמים. אם התמיסה תהיה סמיכה מדי, ייקשה להכין בועות, ולכן חשוב לא להוסיף יותר מדי מחומר זה.
- מים מזוקקים עדיפים על מי ברז שכן אין בהם סידן שידוע כמנטרל לסבון.
[עריכה] הליכים
- השארת הסבון במיכל פתוח לאורך הלילה תהפוך אותו לסמיך יותר, (אך אם התמיסה תהיה סמיכה מדי יהיה קשה להכין בועות).
- עדיף להימנע מהשארת בועות או קצף על פני שטח הנוזל, ניתן להעלימם בעזרת ערבוב קל, העפתן מעל פני שטח הנוזל או על ידי המתנה.
- קל יותר לנפח בועות ביום לח וקר, כלומר השעה המיטבית לנפחן תהיה מיד לאחר הגשם.
[עריכה] מתכונים להכנת נוזלי הבועות
|
[עריכה] מפריח הבועות
מפריח הבועות קל גם הוא להכנה וניתן לקנותו יחד עם נוזל בועות בחנות צעצועים. הדרך הקלה ביותר להכין מפריח בועות שימושי היא ללפף חוט מתכת ולעטוף את החלק המרכזי שלו בתחבושות או בחוטים כדי שהסבון יידבק ביתר קלות. ניתן גם להשתמש במקטרת בועות, מכשיר בצורת מקטרת עישון שיש לנשוף לתוכו, והבועות מופרחות מהפתח ממנו יוצא עשן במקטרת רגילה.
[עריכה] היסטוריית מפריחי הבועות כצעצועים
האזכור הראשון שנמצא לבועות כמשחק הוא בציורים פלמים מהמאה ה-17 שבהם נראים ילדים מפריחים בועות באמצעות מקטרות מחרס. חברה משיקגו בשם צמוטוי החלה למכור נוזל בועות כצעצוע ב-1940, והאופנה לא חלפה מאז. לפי הערכה עכשווית נמכרים מדי שנה 200 מיליון בקבוקי בועות - יותר מכל צעצוע אחר.
[עריכה] מיצגים אומנותיים
הופעות של בועות סבון משלבות בידור עם הישגים אומנותיים. אמנים מסוימים יוצרים בועות שעוטפות חפצים ענקיים, אפילו אנשים. אחרים מצליחים לייצר בועות בצורת קוביות, משולשים ופסלים, וזאת לרוב בעקבות הוספת מרכיבים שונים למי הסבון שמהם מיוצרות הבועות. בדרך כלל מטופלות הבועות בידיים. כדי להוסיף לאפקט הוויזואלי מוסיפים להן לפעמים עשן או הליום, המשולב עם לייזר ועם אש. אפשר למלא בועות בחומר דליק ואז להציתן, למרות שפעולה כזו הורסת את הבועה.
[עריכה] לקריאה נוספת
- ספר על סבון בועות ומתמטיקה: Oprea, John (2000). The Mathematics of Soap Films – Explorations with Maple. American Mathematical Society (1st ed.). ISBN 0-82-182118-0
- Boys, C. V. (1890) Soap-Bubbles and the Forces that Mould Them; (Dover reprint) ISBN 0-48-620542-8. Classic Victorian exposition, based on a series of lectures originally delivered "before a juvenile audience".
- Isenberg, Cyril (1992) The Science of Soap Films and Soap Bubbles ; (Dover) ISBN 0486269604.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בועות סבון |
- הסבר מדעי מדויק לגבי התכונות הפיזיקאליות של בועות(אנגלית)
- ההוכחה המדעית ששתי בועות תתפוסנה את הצורה בעלת שטח הפנים הקטן ביותר
- מוזיאון מפריחי הבועות, בו יש תמונות ומידע על מפריחי בועות מ-1800 ועד היום
- SoapBubbler.com אתר המוקדש לבועות סבון, בו אפשר למצוא מידע, סרטונים ותמונות (אנגלית)
- כתבה על מאמץ לייצור בועות סבון צבעוניות ב-Popular Science Magazine (אנגלית)
- הרצאה של פרופ' זאב לוז ממכון ויצמן על המתמטיקה של בועות סבון (קובץ מדיה)
