אשת מדנים ציבורית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אשת מדנים ציבורית (באנגלית: Common scold) הוא שמה של עבירת מטרד לציבור במשפט המקובל הפלילי באנגליה ובוויילס, המתייחס לאישה כעסנית וסכסכנית, המפרה את שלום הציבור בוויכוחים חוזרים ובסכסוכים עם שכניה. השם הלטיני לעבריינית הוא communis rixatrix, המופיע בהטיית נקבה ומכאן ברור כי עבירה זו מיוחדת לנשים בלבד.

העבירה הוכרה אף בצפון אמריקה הקולוניאלית, והעבריינית הוענשה בהטבלה: היא הושמה בכיסא מיוחד והושקעה במי נהר או אגם. אף על פי שנשים הועמדו לדין בגין עבירה זו לעתים נדירות בלבד, היא נותרה בספר החוקים באנגליה ובוויילס עד לשנת 1967. כיוון שהעבירה מיוחדת לנשים בלבד היא בוטלה בארצות הברית עם התקבל התיקון ה-14 לחוקה ב־1868, המבטיח הגנה שווה לכל בפני החוק.

[עריכה] העבירה ועונשה

בספר פירושים על דיני אנגליה, שאותו כתב סר ויליאם בלקסטון ואשר התפרסם החל משנת 1765, נכתב על עבירה זו:

"לבסוף, אשת מדנים ציבורית, communis rixatirix, (כיוון ששפת הלטינית המשפטית מגבילה אותה למין הנשי בלבד) היא מטרד לציבור לשכניה. על עבירה זו ניתן להאשימה ואם הורשעה, יגזר עליה להיות מושמת במכשיר מיוחד לתיקון הנקרא כיסא הטבלה...."

מקורות משפטיים אחרים מציינים שני עונשים מקובלים על עבירת אשת מדנים ציבורית, האחד הוא כיסא הטבלה, ואילו השני הוא "כיסא הצואה" שבו הקורבן נכפת לכיסא שבו עכוזו נותר חשוף לעוברים ושבים. השימוש בכיסא זה היה עונש מקובל אף לעבירות אחרות, בין השאר לענישת בעלי בתי מרזח שמכרו בירה מקולקלת או אופים שמכרו לחם עבש. כיסא ההטבלה היה לעתים נייד על גלגלים וכך העבירו את האישה המורשעת ברחובות העיר בטרם הטבילו אותה במקווה המים.

בסקוטלנד היה נהוג השימוש ב"רסן אשת מדנים" אשר הורכב ממסיכת ראש שבה הייתה בליטה המתאימה לפה והמונעת דיבור. יש שטענו כי נשות מדנים היו צריכות לחבוש מסיכה זו כאמצעי מנע, או כעונש. אין תיעוד במקורות משפטיים, של שימוש במסיכה כעונש, אולם קיימים דיווחים אנקדוטליים על אמצעי ענישה ציבורי זה ^[1][2] בארצות הברית, נשות מדנים היו מוענשות לעתים לעמוד בציבור כאשר אטב על לשונן, אולם אף בצפון אמריקה נעשה לעתים שימוש בכיסא ההטבלה.

[עריכה] הערות שוליים