ארנבת מצויה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ארנבת מצויה
מצב שימור
מצב שימור: אין חשש (LC)
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
מחלקה:	יונקים
סדרה:	ארנבאים
משפחה:	ארנביים
סוג:	ארנבת
מין:	ארנבת מצויה
שם מדעי
Lepus capensis

ארנבת מצויה (שם מדעי: Lepus capensis), מין במשפחת הארנביים הנפוץ בישראל.

תוכן עניינים 1 תפוצה ומקום חיות 2 רבייה וגידול צאצאים 3 התנהגות 4 תזונה 5 אקולוגיה של המין 6 הארנבת במקורות

[עריכה] תפוצה ומקום חיות

הארנבת המצויה נפוצה במזרח התיכון, באפריקה, במרבית אירופה וכן במרכז אסיה. היא הוצגה ליבשת אמריקה הצפונית, ועל אף התרבותה המהירה, אין היא מוגדרת כמין פולשני, הואיל והיא מפסידה במאבקי הטריטוריה למינים שזו להם תפוצתם הטבעית.

הארנבת המצויה נפוצה בכל סוגי הקרקע הפתוחים - מישוריים או הרריים, באפריקה למשל, אוכלוסיות של המין נפוצות אף במדבר. היא לא תימצא בחורש סבוך או ביערות גדולים. בישראל נפוצה בכל רחבי הארץ, למעט החורש הצפוף בגליל ובכרמל.

תיאור: אורך הארנבת: 59.5-52.0 ס"מ בממוצע. משקל: 5-4 ק"ג. מבנה גופה של הארנבת ארוך וצר, זנבה עבות. הראש עגלגל בצורתו, האוזניים ארוכות, עד 14 ס"מ, ושחורות בקצותיהן. העיניים גדולות וצבע אדום-חום, הרגליים האחוריות ארוכות בהשוואה לקדמיות וחזקות מהן. צבע הפרווה חום-אדמדם ("ג'ינג'י") עם גוונים שחורים בחלקים העליונים וגוונים בהירים עד לבנים ברגליים בצוואר ובבטן. בעזרת צבע פרוותה, היא מסתווה בקלות על רקע האדמה.

[עריכה] רבייה וגידול צאצאים

הארנבות חיות ביחידות או בזוגות.

עונת הרבייה מתחילה בינואר ומסתיימת ביוני. במהלך תקופה זו מתעברת הנקבה 2 - 4 פעמים. לעתים ההיריון השני מתחיל עוד בטרם תתרחש ההמלטה הראשונה, והנקבה מכילה ברחמה שני עוברים בו זמנית. ההיריון נמשך 42 יום בממוצע, הההמלטה מתרחשת בחודשים מרץ עד אוקטובר, כאשר בעונה יחידה נולדים 1 - 6 גורים.

משקל הולדות 126 גרם, בניגוד לארנבון מצוי, הארנבת ממליטה את וולדותיה מעל האדמה, והגורים נולדים עם פרווה ועיניים פקוחות. הם גדלים במהירות ובגיל 3 חודשים מתחילים להיגמל מהיניקה וניזונים מחומר צמחי, חצי מעוכל על ידי הוריהם. חודש לאחר מכן כבר ניזונים ממוצקים ומשקלם מגיע ל-0.9 קילוגרמים.

הנקבה והזכר מגיעים לבגרות מינית בגיל 8 חודשים.

תוחלת החיים אינה ידועה, אך מרבית הארנבים אינם שורדים בטבע יותר משנה. מעטים בלבד מגיעים בשביה ל-5 שנים, אך ידועים מקרים של ארנבים שהאריכו חיים עד 12.5 שנים.

[עריכה] התנהגות

רגליה האחוריות של הארנבת עוזרות לה בפיתוח מהירות רבה של 70 קילומטר לשעה בקירוב. היא אף מסוגלת לנתר למרחקים של עד 2.5 מטרים ולגבהים של 1.5 מטרים. היא אף טפסנית עצים וסלעים מצטיינת ומסוגלת לשחות.

שלא כמו הארנבון, אין היא חופרת מחילות בקרקע אלא שוכנת על פני הקרקע. ביום היא מסתתרת בגומות ותחת שיחים או בעשב גבוה ופעילה בעיקר בלילה. יוצאות דופן בהתנהגות זו, מספר אוכלוסיות באסיה ששוכנות תדיר בגומחות, משערים שזו אדפטציה לאקלים בסביבה זו.

הארנבת משגיחה על סביבתה בעזרת עיניה הגדולות וראייתה המכסה 360 מעלות. כאשר תשב בטוחה, היא עוצמת את עיניה ושוקעת בתנומה חטופה ובתנועת רביצה- אולם היא רגישה לכל צליל ותנועה, וכאשר תרגיש בסכנה תצמיד את גופה לקרקע ותקפא עד תום הסכנה. הארנבת ישנה שינה מלאה לעתים רחוקות ביותר, לרוב למשך מס' דקות מעטות בלבד, אז תשכב על צידה וגופה יהיה רפוי.

באביב, לקראת עונת הרבייה, יוצאות הארנבות ממחבואן, אף במהלך שעות היום. הזכרים רודפים אחד אחרי השני עד התשה הדדית, אז מתרוממים על כפות רגליהם האחרויות ומתאבקים בעזרת רגליהם הקדמיות. קרבות אלו נצפים על ידי הנקבות, ומשמשים חלק משמעותי בקביעת הנחלות ובני הזוג.

התקשורת הבין-מינית טרם נחקרה בפרוטרוט, אולם משערים כי בגלל שהארנבות פעילות הן ביום והן בלילה, ישנה הסתמכות על חוש הראייה בעיקר. השערה זו מתאימה להתנהגויות שהוזכרו למעלה. לארנביים הסתמכות רבה על חוש המישוש וחוש הריח-שימוש בהורמונים כימיים לזיהוי של בני זוג וכן זיהוי הגורים. בבדיקות שמיעה שנערכו למין זה, התגלה כי חוש השמיעה מפותח ביותר. אולם לא נצפו התנהגויות ספציפיות התואמות קביעה זו.

[עריכה] תזונה

הארנבת ניזונה מחומר צמחי: צמחים מזינים, עשבים, גרגירי בר, ירקות, פירות וגידולים חקלאיים שונים להם מסבה נזק רב. היא ניזונה אף מפטריות.

את החלבונים והויטמינים שלהם זקוקה הארנבת לשם גדילה תקינה, היא צורכת בעיקר מצואה טרייה של עצמה הסופחת לתוכה חומרים המעורבים בתהליך העיכול. התנהגות זו מכונה קופרופגיה.

[עריכה] אקולוגיה של המין

המין מבלה את מרבית חייו, מינקות עד זקנה, בבריחה מטורפיו הטבעיים, בעיקר שועלים, עופות דורסים וטורפים שונים. כמעט תמיד יבחר המין באופציה של בריחה מטורפו, ולעתים רחוקות יסתתר מתחת למחסה.
הארנבים הצעירים, מלבד היותם חשופים לטורפים, רגישים במיוחד למחלות ולטפילים שונים, ואחוזי הישרדותם בשנה הראשונה להיוולדם הם 60%-80%. גורמי תמותה אחרים הם מזג האוויר, תת-תזונה באזורים מדבריים, נזקי הדברה ופגיעה על ידי כלי תחבורה.

הארנבים מהווים 5% מסך כל המזון הנצרך על ידי טורפיהם.

כאשר המין מתרבה בצורה א-נורמאלית, הוא עלול לגרום לנזקים חקלאיים באזורים בו נמצא. האדם מתמודד עם המין בעיקר באמצעות מלכודות, לעתים רחוקות ישתמש כנגדו בהדברה או הרעלה ישירה מאחר ובשר המין משמש לאכילה בתרבויות רבות, אך הוא אסור לאכילה ביהדות ונחשב לאחר מבעלי החי הטמאים. (ראה אזכור במקורות).

[עריכה] הארנבת במקורות

בתנ"ך, הארנבת מוזכרת כמעלת גירה, למרות שאינה כזאת:

	וְאֶת הָאַרְנֶבֶת כִּי מַעֲלַת גֵּרָה הִוא וּפַרְסָה לֹא הִפְרִיסָה טְמֵאָה הִוא לָכֶם:
-- ויקרא פרק, יא פסוק ו

	אַךְ אֶת זֶה לֹא תֹאכְלוּ מִמַּעֲלֵי הַגֵּרָה וּמִמַּפְרִיסֵי הַפַּרְסָה הַשְּׁסוּעָה אֶת הַגָּמָל וְאֶת הָאַרְנֶבֶת וְאֶת הַשָּׁפָן כִּי מַעֲלֵה גֵרָה הֵמָּה וּפַרְסָה לֹא הִפְרִיסוּ טְמֵאִים הֵם לָכֶם:
-- דברים פרק יד, פסוק ז

לסתירה זו ניתנו הסברים שונים על ידי פרשנים יהודיים, אותם ניתן לראות בערך המורחב תורה ומדע#זואולוגיה.