אליקים בן משולם
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבנו אליקים ב"ר משולם הלוי (בערך ד'תש"צ - ד'תת"ס, 1030 - 1100) מגדולי חכמי אשכנז בדורו של רש"י, חותנו של רבי יצחק ב"ר אשר הלוי (ריב"א).
[עריכה] חייו
חייו של רבינו אליקים ב"ר משולם הלוי התרכזו בשלוש ערי "שו"ם" (שפירא, וורמייזא ומגנצא). הוא קיבל תורה מתלמידיו של רבנו גרשום מאור הגולה, רבי יצחק הלוי סג"ל בוורמייזא, ואחר כך גם מרבי יצחק ב"ר יהודה במגנצא. בימי שבתו במגנצא היה חלק החבורת החכמים הנקראת "חכמי מגנצא" שעסקו בסידור תורת רבותיהם על התלמוד, הפירושים הידועים לנו כיום כפירושי רבנו גרשום על התלמוד הם פרי יצירתם של חכמים אלו.
בסוף ימיו עבר לשפירא, שם שימש כרב וראש ישיבה ושם נפטר בערך בשנת ד'תת"ס (1100), את מקומו ירש חתנו הריב"א, שהיה ראש וראשון לבעלי התוספות באשכנז.
מקום הולדתו אינו ידוע, אך מצבותיהן של בנותיו שנפטרו בחייו נמצאו בבבית הקברות הישן בוורמייזא, דבר המעיד שככל הנראה הוא התגורר שם עד לעת זקנותו.
מלבד בתו שהייתה נשואה לריב"א (ששמה אינו ידוע), נמצאו גם המצבות של שתיים מבנותיו, חנה (נפטרה ד'תתמ"ג) ופריצא (נפטרה ד'תתמ"ח).
רבותיו של רבינו אליקים היו גם רבותיו של רש"י, והמהרש"ל אף מציין שהיו חברים. גם בספר "הפרד"ס" מבית מדרשו של רש"י מובאים תקנות והנהגות ממנו, אמנם רש"י איננו מציין אליו בפירושו ואף הוא מציין לרש"י רק פעם אחת ברמז, שאף הוא מוטל בספק.
[עריכה] תורתו
לרבינו אליקים חלק חשוב בעריכת וסידור תורת קודמיו, יחד חבריו שנקראו "חכמי מגנצא", ולדעת כמה חוקרים היה ראש החבורה. פירושים אלו נקראו על שם רבנו גרשום מאור הגולה.
מלבד זאת חיבר בעצמו פירוש לארבעה מסדרי התלמוד בבלי (פרט לסדר זרעים וטהרות) אך רובו ככולו אבד, כמו תורת רוב חכמי אותו הדור, מחמת פירושו של רש"י שהיה מצוי ושימושי יותר.
הרא"ש כותב בתשובותיו כי רבינו אליקים פירש כל הגמרא, וכן כותב מהרש"ל, כי פירש ארבעה סדרים. פירושו לסדר קדשים היה לעיני רבינו בצלאל אשכנזי, שעשה בו שימוש בספרו שיטה מקובצת, אך רוב פירושיו אבדו ולא נשתייר מהם כמעט זכר למעט קטעים בודדים המבאים בספרי ראשונים אחרים.
גורל שונה היה לפירושו על מסכת יומא שנשתייר כמעט בשלימות, ויצא לאור על ידי חברת מקיצי נרדמים בשנת תשכ"ד.
מלבד זאת תיקן מספר תקנות שהובאו בשמו בספרי הראשונים.
