יצחק הלוי סג"ל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| יצחק הלוי סג"ל | |
|---|---|
| תאריך לידה | 1000 לערך |
| תאריך פטירה | 1080 לערך |
| השתייכות | ראשוני אשכנז |
| רבותיו | רבי ליאונטין, רבי רבנו גרשום מאור הגולה, רבי אליעזר הגדול |
| תלמידיו | רש"י,רבי מאיר בר שמואל, בניו ר' אליעזר/אשר/שמואל סג"ל |
| חיבוריו | "קונטרס וורמיזא" |
רבי יצחק ב"ר אליעזר הלוי סג"ל (1000 - 1080 בקירוב), מרבני ומנהיגי אשכנז מהעיר וורמיזא, אחד משלושת רבותיו המובהקים של רש"י.
תוכן עניינים |
[עריכה] משפחתו
נראה כי ר"י הלוי נמנה על משפחה מיוחסת של תלמידי חכמים וממייסדי הקהילות באשכנז דבר זה גם מוסיף הסבר על מעמדו הבכיר בקהילת וורמיזא . סבו רבי אשר היה ממייסדי קהילת ורמייזא והגיע מהעיר ויטרי שבצרפת. סבו תיקן את הפיוטים: "אשר הניא" ו-"אשר בגלל אבות" ו-אתניה שבחיה" אביו רבי אלעזר תיקן את הפיוט: "מרשות אלוהי קדם עוטה אור כשלמה" אשתו חנה - "מרת חנה אלמנת רבינו יצחק הלוי" (כך בספר הזיכרון של קדושי וורמיזא שנספו בפרעות תתנ"ו) בניו ובנותיו הם: אליעזר, שמואל, אשר, בילא, יסכה (נמצאה מצבה של בתו בילא ושמו כתוב בה) בניו נמנו על חכמיה המובהקים של וורמיזא ברבע האחרון של המאה האחת עשרה. ידוע לנו כי שלושת בניו, אליעזר שמואל ויעקב הירבו למסור את הוראותיו והנהגותיו. שניים מ"בני מכיר" שימשו לפני ר' אליעזר ור' שמואל וכינו אותם "רבותינו הלווים" כך נשתמרה בספרם "מעשה המכירי" תורתם ועדותם על הנהגותיו של רבי יצחק הלוי . קרוב הוא שר' אליעזר היה הגדול שבאחים, הוא שימש כמורה בישיבת ורמייזא יחד עם ר' שלמה בן רבי שמשון ור' קלונימוס מרומי. סג"ל אלו ראשי תיבות של המילים "סגן לויה", פעמים רבות כאשר רש"י מזכיר את ר' יצחק בפירושיו הוא מכנה אותו בביטוי זה, ייתכן שזהו המקום הראשון ששם המשפחה סג"ל מוזכר בכתב.
[עריכה] רבותיו חבריו ותלמידיו
רבו המובהק של רבי יצחק הלוי הינו רבי אליעזר הגדול שישב בראש ישיבת חכמי לותיר במגנצא אחרי רגמ"ה מייסד הישיבה ואשר גם עמד קודם לכן בראשה. רבי יצחק הלוי הספיק בצעירותו ללמוד גם אצל רבנו גרשום מאור הגולה ואפילו אצל רבו של רגמ"ה רבי יהודה הכהן הנקרא גם רבי ליאונטין.
על חבריו נמנו כמה חכמים מובהקים שאף הם פעלו איתו בוורמיזא באותם הימים ובמיוחד ר' מאיר בר יצחק, ר' קלונימוס בר שבתי ואולי גם ר' יהודה בן ברוך ור' יעקב בן יקר למרות שר' קלונימוס מתואר "כזקן ויושב בישיבה" ראה עצמו כפוף אל ר"י הלוי ואף מצאנו שפנה אליו בשאלה.
על תלמידיו בנוסף לבניו הנ"ל, נמנו גם רש"י, וכן חתנו של רש"י רבי מאיר בן שמואל, רבי אליקים בר משולם הלוי, ורבי אלכסנדרי בר' משה ועוד...
[עריכה] יצירתו הספרותית
רבגונית הייתה פעולתו הספרותית, הוא נטל חלק בכל ענפי היצירה שבהם עסקו באותם ימים באשכנז: פירושים למקרא, פירושים לתלמוד, תשובות לשאלות, פיוטים ופירושם.
[עריכה] פירושים למקרא
פרשני המקרא רש"י ו- ר' יוסף קרא מביאים במקומות שונים בחיבוריהם פירושים משמו, דבר המלמד שעסק בפרשנות המקרא ולימד אותה.
[עריכה] פירושים לתלמוד
רבים מפירושיו לתלמוד נשתמרו בפירושו של רש"י, החוקרים י"נ עפשטיין, א. גרוסמן ו-א.מ. ליפשיץ דנו בשאלה האם הועלה פירושו לתלמוד על הכתב ? ודעתם היא שאכן הועלו פירושיו על הכתב על ידו או לכל הפחות על ידי תלמידי, חיבור זה מכונה קונטרס וורמיזא. ראיה לדבריהם הביא גרוסמן מפירוש רש"י במסכת שבת: "במערב – שהוא מקום מצונן ואין ראוי להוליד. כך מצאתי בהש"ס רבינו הלוי".[1]
המסכתות שרש"י למד כנראה מפי רבי יצחק הלוי: שבת, סוכה, ביצה, ראש השנה, קידושין, שבועות, חולין, בכורות.
[עריכה] שאלות ותשובות
מצויות בידינו למעלה מ-15 תשובות של ר"י הלוי רובן המכריע בספרים מבית מדרשו של רש"י וכן ב"מעשה המכירי" (כפי שציינו לעיל ש"בני מכיר" למדו אצל בניו של ר"י הלוי ) כמו כן בעוד כעשר תשובות של הרשב"ש הוא מציין שהוא התייעץ בשאלה זו עם ר"י הלוי. על כך שהשיב על שאלות רבות ניתן ללמוד גם מדברי "בעל דורות ראשונים": "אין מספר להלכות והוראות שהביאו הפוסקים בשם רבינו הלוי ובפרט ב-מרדכי ו-אור זרוע, שיבולי הלקט, הרא"ש, הטור, וגם ב-ראב"ן"[2].
אברהם גרוסמן עומד על שתי נקודות בשיטתו של ר"י הלוי העולות בעיון מתוך תשובותיו:
א. כל משאו של ר"י מבוסס על סוגיות התלמוד הבבלי ובכך הוא שונה מהצמידות לספרות התנאית וכן למקרא כפי שאנו מוצאים בתשובותיהם של רגמ"ה ור"י הכהן. ב. ר"י הלוי מסתמך רבות על ספר "הלכות גדולות" כפי שהדגיש בתשובתו אל רש"י: "ועוד הרי כתבנו למעלה בשם הלכות גדולות הקבועות, שמורים הוראה בכל ישראל ..." [3]
[עריכה] פיוטים
אברהם גרוסמן מונה ארבעה פיוטים שכתב ר"י הלוי וכולם נכתבו לכבודו של חתן לשבת חתונה. שמות הפיוטים הם: "אופן" "יוצר" "רשות" ו-"זולת" בפיוטים אלה פייט בשבחו של מקום, בשבחה של תורה ובשבחו של החתן. ר"י הלוי אף עסק בפירוש לפיוטים .
באחד מפיוטיו[4] הוא מבטא יפה את מידת שימוש תלמידים את רבותיהם ודרך לימודם:
 |
"ומרשות בה עוסקים לילות וימים ידידות נפשם עליה ממיטים ומשלימים |
 |
[עריכה] קווים לאישיותו ע"פ הנהגותיו
מהנהגותיו השונות של ר"י הלוי הידועות לנו הוא מצטייר כמנהיג מלא ביטחון בכוחו וסמכותו אשר אינו חושש לשנות את מנהגי מקומו כאשר לדעתו בטעות יסודם, לכך סייע גם מעמדו הבכיר בוורמיזא וייחוסה של משפחתו.
מהנהגותיו עולה שהיה מחמיר על עצמו ונוהג במידת חסידות, ואמנם בדרכו ההלכתית היה לרוב נוטה לפסוק לחומרה, אולם פעמים רבות כאשר היה מדובר בפסיקת הלכה לציבור גם היה פוסק להקל, לדוגמה:
| "וגם רבינו יצחק הלוי תמה על מור' רב יהודאי גאון שאסרה ... ולדעתי כשם שאסור להתיר את האסור, כך אסור לאסור את המותר, שהתורה חסה על ממונם של ישראל והרוצה להחמיר על עצמו יחמיר, ואין בכך כלום". | ||
| -- (מעשה הגאונים עמ' 5, 95) | ||
למרות היותו תקיף בדרכי הנהגת הציבור, היה ידוע גם כענוותן גם לפי איך שהיה מכנה עצמו בכתביו וגם לפי שלא היה נמנע מלהודות כאשר טעה, למשל כפי שמתאר תלמידו רש"י כאשר חלק עליו:
| ""ובדבר חיה ועוף הניצודים ביום טוב ראשון אם מותר ביום טוב שני של גלויות... מיום הבינותי דברי תלמוד, לבי נוטה אחרי המתירים ואת מורי סבבתי תשובות ולא קיבל וגם ראיה אחת לא מצא בדבריו ואני היו כמה טעמי היתר ... ואני איני כחולק על ישיבתו של רבי כנהוגים איסור בהם עד שאזכה לשוב ולדון לפניו כאשר דנתי לפניו בעסקי בשר וחלב ... והודה לדברי" | ||
| -- (תשובות חכמי צרפת ולותיר יא, מסכת ביצה דף כד.) | ||
[עריכה] הערות שוליים
- ^ (מסכת שבת דף קנ"ו ע"ב)
- ^ (דורות ראשונים כרך ד' עמ' 282-283)
- ^ (אברהם גרוסמן - חכמי אשכנז הראשונים עמוד 290)
- ^ (כת"י פרמא 586, דף 94ב בראשו, בכתב יד זה יש עוד פיוטים אנונימיים גם בעניין כבודו של חתן וייתכן שגם הם מר"י הלוי)
[עריכה] לקריאה נוספת
- אברהם גרוסמן - חכמי אשכנז הראשונים, ירושלים, ה'תשמ"ז.
- אליעזר מאיר ליפשיץ - ספר רש"י, ירושלים, ה'תשכ"ו (ממהדורת צילום מתש"ז)
